משרד ענבר

משרד ענבר (בערבית: مكتب عنبر) הוא בית במרכז דמשק העתיקה, סוריה. הבית נבנה כבית מגורים פרטי על ידי מר ענבר, יהודי מקומי, באמצע המאה ה-19 והוחרם מאוחר יותר על ידי הממשלה העות'מאנית לאחר פשיטת הרגל של מר ענבר.

המשרד ממוקם ממזרח למסגד אומיה בדמשק, ובמקור הוא היה בית שנבנה בסגנון הדמשקני המפורסם, והוא נבנה על ידי יהודי דמשקי אמיד בשם יוסף אפנדי ענבר בשנת 1872 לספירה וחוקרים אחרים סבורים כי תאריך בנייתו מתוארך לשנת 1867 לספירה, ו-43 אלף לירות לירות סוריות הושקעו בבנייתו.

מר ענבר הרוויח את כספו במזרח הרחוק, חזר לדמשק שנים רבות אחר כך ובנה את הבית. הוא הלווה כסף רב לסולטאן טורקיה שסירב אז להחזיר לו.

המשפחה בייאוש ביקשה מקיסר גרמניה להתערב, והוא עשה זאת. הסולטן זעם כל כך שהוא מעולם לא החזיר את הכספים ומר ענבר פשט רגל ואיבד את הבית. בהמשך, המשפחה עלתה לאלכסנדריה במצרים.

צורתו של המשרד מלבנית בשטח של 5,000 מ"ר והוא מחולק לשלושה חלקים, לכל קטע יש חצר משלו המוקפת בחדרים, בסך הכל 40 המפוזרים על פני שתי קומות. הבית בנוי סביב שלוש חצרות, בכניסה יש את חצר הקבלה הרשמית, מאחוריה עזרת הנשים, ולבסוף חצר המשרתים. בשל עלות הבנייה, הבעלים הפך את הבניין לבית הספר המכינה האזרחית בדמשק, שהיה בית ספר יוקרתי, יקר, מבוסס על שכר לימוד לילדי המשפחות העשירות בדמשק. לדברי פיליפ חורי, מנהיגים לאומיים סוריים רבים שעבדו ושוכנו על ידי הצרפתים משנת 1928 ועצמאותם בשנת 1946, היו בוגרי ענבר.

במאה ה-20, הפכה הממשלה את הבניין לבית ספר לבנות, ואז הוא ננטש. כך הפך משרד המחלקה לאחד מבתי הספר הוותיקים ביותר בסוריה. הבית שוחזר על ידי משרד התרבות בשנת 1976. כעת יש בו אולם תצוגות בספרייה, מוזיאונים וסדנאות יצירה.^[1]

כיום המשרד משמש כמפקדת הוועדה להגנת העיר העתיקה של דמשק, והאזור בו הוא נמצא נקרא על שמו. הסרט "משרד ענבר" יצא גם במסגרת הסדרה התיעודית "טביעת אצבע של מקום" שהוצגה לרגל חגיגת דמשק בירת התרבות הערבית.