עלילת הדם בווילנה
עלילת הדם בווילנה, שנודעה גם בשם משפט בּלוֹנדֶס או פרשת בלונדס (ברוסית: Дело Блондеса), הייתה פרשה אנטישמית מפורסמת באימפריה הרוסית בראשית המאה ה-20 (1900–1902) שבה הואשם דוד בלונדס, ספר יהודי מווילנה, בעלילת דם שלפיה ניסה לשחוט את העוזרת שלו, כפרייה פולנייה קתולית, כדי להשתמש בדמה למטרות פולחן.
בלונדס, שיוצג בידי פרקליט הצמרת היהודי ישראל גרוזנברג ושני עורכי דין רוסים בכירים, נמצא אשם והורשע באישום חלקי בדצמבר 1900 – וחודשיים לאחר מכן זוכה כליל בערעור.
תיאור הפרשה
ב-1 במרץ 1900, זמן מה לפני חג הפסח של שנת ה'תר"ס, יצאה משרתת פולנייה בשם גרוּדזינסקה (Grudzińska) מביתו של הספר והחובש היהודי דוד בלונדס בשעה 02:00 לאחר חצות הליל, לעבר בית סמוך שבו עבד דודנה. זמן קצר לאחר מכן הגיעה לבית שבו עבד בן-הדוד כשהיא פצועה בצווארה וסיפרה שבלונדס ויהודי נוסף עטוף בטלית ניסו לשחוט אותה. בן-הדוד ארגן כמה מחבריו ויחד התפרצו לביתו של בלונדס והכו נמרצות אותו ואת אשתו. אשתו חמקה מהבית ויצאה להזעיק עזרה, בינתיים התקהל המון, המשטרה הופיעה ועצרה את בלונדס. המשרתת נשלחה לבית חולים, פצעיה אובחנו כקלים והיא שוחררה כעבור זמן קצר.
לפי גרסתה במשטרה, אמרה גרודזינסקי שאינה יודעת בוודאות לשם מה ניסו היהודים לשחוט אותה אך הבינה מידידים שמדובר בצורך של היהודים בדם נוצרי לפולחן דתי. תחילה נשמע כל העניין מופרך, אולם מינוי חוקר מיוחד של בית המשפט המחוזי לבדיקת המקרה, העניק בעיני ההמון גושפנקה לכך שמדובר במקרה רציני. נכבדים פולנים ניצלו את האווירה ובאו לבקר את גרודזינסקי בבית החולים, מה שחימם את האווירה יותר ויותר.
ב-2 במרץ אירעה התנפלות של כ-200 נוצרים על הרחוב שבו הייתה המספרה, המשטרה שהוזעקה טלפונית הופיעה ופיזרה את המתקהלים. למרות זאת, עודדה התקשורת האנטישמית את אווירת עלילת הדם שנוספה למתח בין יהודים לפולנים, וכמרים מקומיים המליצו לשומעי לקחם להימנע מלעבוד בבתי היהודים בתקופת ערב הפסח מחשש לשלומם.
מאחר שהיה ברור לכל כי יהדות וילנה ושמא יהדות ליטא והאימפריה הרוסית כולה עומדות למשפט, נשכרו שירותיהם של שני פרקליטים רוסים בכירים מהבירה סנקט פטרבורג, ו"ד ספָּסוביץ' ומירוֹנוֹב, ועמם פרקליט הצמרת היהודי ישראל גרוזנברג, כדי להגן על בלונדס. הפרקליט הפולני הווילנאי הבכיר טדאוש וְרוּבּלֶבסקי (Wróblewski; בליטאית: Tadas Vrublevskis; (אנ')) ייצג את המשרתת וטען כי מדובר בניסיון לרצח ממניע דתי. הדיונים נערכו בפני חבר מושבעים ובדלתיים סגורות, ובתומם קבע בית הדין שבלונדס ואדם נוסף שלא נודעה זהותו גרמו פצעים קלים במתכוון ובתכנון מוקדם, אך בלי כוונה לרצח. גזר הדין שהוטל עליו בשל כך היה שנת מאסר וארבעה חודשים ובנוסף הוטלו עליו הוצאות המשפט.
למרות גזר הדין הקל יחסית ודעת חלק מעסקני הקהילה בווילנה שערעור יכול לסכן את ההישג בערכאה הראשונה, תבע גרוזנברג להגיש ערעור. המשפט התארך זמן רב, ורק בראשית פברואר 1902 זוכה בלונדס, בשל עדות מומחה שקבע כי החתך בצווארה של המשרתת נעשה בידי עצמה.
העיתון "המגיד" הגדיר את האירוע בשעת מעשה כפורים חדש.
לקריאה נוספת
- ישראל קלוזנר, וילנה, ירושלים דליטא: דורות אחרונים, 1881–1939, כרך א, בית לוחמי הגטאות, תשמ"ג-1983, עמ' 27–28 (ורשימת המקורות מעיתונות התקופה בהערה 36 שם).
- שמעון דובנוב, דברי הימים לעם ישראל: מימי קדם עד הזמן הזה: דורות האחרונים, עברית מאת ברוך קרופניק בהשתתפות המחבר, כרך ג, ברלין: מוריה, תרפ"ד, עמ' 263 ואילך.
- אָסקאַר גרוזענבערג, "דער ווילנער בלוט-בלבול געגען דוד בלאָנדעס: די געשיכטע פֿון פּראָצעס דערצעהלט פֿון בלאָנדעס'עס הויפּט-אַדוואָקאַט", די צוקונפֿט, 44, 5 (מאי 1939), עמ' 296–299 (ביידיש) (עלילת הדם בווילנה נגד דוד בלונדס: סיפור המשפט מסופר על ידי פרקליטו הראשי של בלונדס)
- נספח: טיעונו של רוזנברג במשפט, שהתפרסם כאן לראשונה: "גרוזענבערג'ס באַרימטע רעדע ביים עלילת-דם פּראָצעס פֿון דוד בלאָנדעס", שם, 6–8 (1939), עמ' 345–348, עמ' 414–417, עמ' 481–486 (ביידיש)
- בן-ציון כ"ץ, "דער באַרימטער בלוט-בלבול אויף יִידן אין ווילנע", דער טאָג – מאָרגען זשורנאַל, 23 במאי 1954 (ביידיש) (עלילת הדם המפורסמת על היהודים בווילנה)
- בן-ציון דינור, בעולם ששקע: זכרונות ורשומות מדרך חיים (תרמ"ד–תרע"ד), ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ח 1958, עמ' 119 ואילך.
- בן ציון כץ, זכרונות: חמישים שנה בהיסטוריה של יהודי רוסיה, תרגם וערך ברוך קרוא, תל אביב: נ' טברסקי, תשכ"ג, עמ' 108–112.
- ירושלים דליטא: מאויר ומתועד; ליקט וערך לייזר ראן; מתרגם: אלחנן אינדלמן, ניו יורק: ועד אלבום וילנה, תשל"ד–תשל"ה.
- O.O. Gruzenberg, Yesterday: Memoirs of a Russian-Jewish Lawyer, edited, and with an introd. by Don C. Rawson; translated by Don C. Rawson and Tatiana Tipton, Berkeley: University of California Press, 1981, pp. 105–106, בגוגל ספרים
- “The Blondes Case, Vil’na, 1900,” in Darius Staliūnas, Enemies for a Day: Antisemitism and Anti-Jewish Violence in Lithuania under the Tsars, Budapest – New York: Central European University Press (Historical Studies in Eastern Europe and Eurasia, v. 3), 2015, pp. 47–51, בגוגל ספרים
קישורים חיצוניים
- משפט עלילת דם בוילנה, הצבי, 3 בינואר 1901
- משפט בלונדס, המגיד, 27 בפברואר 1902
- המליץ, חדשות בישראל: משפט עלילת הדם בוילנה, השקפה, 7 במרץ 1902
- אָ. י. גראָדזענסקי, דרייסיג יאָהר זינט דעם עלילת-דם אין ווילנא, היינט, 15 באפריל 1930 (ביידיש)
- געשטאָרבען דער ווילנער "בייליס" – דוד בלאָנדעס: א קרבן פון א וועלט-בעריהמטען בלוט בלבול, הײַנטיגע נײַעס, 8 בינואר 1939 (ביידיש) (עם מותו של בלונדס)
- מזכרונותיו של גרוזנברג: משפט בלונדס, הצופה, 13 בינואר 1941
- יולי גסן, בלונדס, דוד אברמוביץ, יברייסקיה אנציקלופדיה (ברוקהאוס-אפרון, 1906—1913), בויקיטקסט (ברוסית)
- חסיה טורטל, בלונדס, דוד, אנציקלופדיה יודאיקה (2007), באתר Encyclopedia.com (באנגלית)
26483135עלילת הדם בווילנה