משעול (קיבוץ)

קיבוץ משעול הוא קיבוץ עירוני בנוף הגליל. קיבוץ משעול מגדיר את עצמו כקיבוץ-קבוצות-מחנכים, ומשתייך לקבוצות הבחירה של תנועת המחנות העולים.

מבנה הקיבוץ

הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי המורכב משבע קבוצות שיתופיות, שבהן חברים כ-70 חברים, והוא נחשב לקיבוץ העירוני הגדול בארץ. כל חבר וחברת קיבוץ שותפים באחת הקבוצות האינטימיות והן מהוות גורם משמעותי בהתנהלות הקיבוצית. הקיבוץ מתנהל באופן פעולה לא-היררכי, ומתבסס על קשר אינטימי וחברי בין החברים, על שותפות החברים בהחלטות הקיבוציות, על רוטציה בתפקידי הריכוז ועל פתיחות ושיחה בין החברים ובין בעלי התפקידים (שגם הם חברי קיבוץ). חברי הקיבוץ פעילים במשק החינוכי הקיבוצי והתנועתי, בתפקידי חינוך ורווחה בנוף הגליל ובסביבה ובמספר ענפים קטנים, כגון חברת תוכנה, ייעוץ הריון ולידה, אפיית עוגות ועיצוב גרפי.

מאז שנת תשע"ד גרים כלל חברי הקיבוץ בבניין שכור ששימש בעבר כמרכז קליטה של הסוכנות היהודית ושופץ בעזרת המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

היסטוריה

ראשיתו של הקיבוץ בסוף שנות התשעים של המאה ה-20, כאשר חבורה של בוגרי תנועת הנוער 'קבוצות הבחירה' שלמדו במדרשה באורנים החליטו להקים קבוצה. הם קבעו את מגוריהם בטבעון, וכמה מחברי הקבוצה לקחו על עצמם את ריכוז תנועת הנוער וקראו לבוגריה למסלול נח"ל והגשמה בחיים בוגרים.

בשנת 2000 עברה הקבוצה למגורים בדירות שכורות במגדל-העמק יחד עם קבוצה בוגרת נוספת שהשתחררה משירותה הצבאי בנח"ל. בעקבות שתי הקבוצות הראשונות הגיעו קבוצות נוספות של בוגרי התנועה, שהתבססו על גרעיני הנח"ל המשתחררים. חברי הקבוצות היו פעילים בריכוז ובהדרכה בתנועת הנוער וביוזמות נוספות בתחום החינוך הבלתי-פורמלי במגדל-העמק, שהופעלו במסגרת עמותת "תיקון" שהקימו.

בשנת 2002 קבוצת יובל, קבוצה של בוגרי תנועת הנוער העולמית 'הבונים דרור' - עולים מאנגליה, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה - עברו מירושלים למגדל העמק כדי להצטרף לתהליכי בניית הקיבוץ כהמשך הקליטה שלהם בחברה הישראלית. בהתחלה, חברי קבוצת יובל השתתפו בעיקר במסגרות החברתיות, התרבותיות והלימודיות של קבוצות הבחירה, והמשיכו להקים את תנועת הבוגרים של הבונים דרור (מוכר היום כ'קבוצות ע"מ') במקביל. במשך השנים חברי יובל הצטרפו באופן מלא גם לקבוצות, למשימות ולשותפות הכלכלית של קבוצות הבחירה.

החל משנת 2003 החלו קבוצות בוגרים של התנועה להתיישב גם בנוף הגליל, והקימו גם שם פרויקטים חינוכיים.

בשנת 2005 התאחדה תנועת קבוצות הבחירה, הן תנועת הנוער והן תנועת הבוגרים, עם תנועת המחנות העולים, אשר בוגריה חידשו את קיבוץ נערן בבקעת הירדן.

בשנת 2007 קיבלו חברי הקבוצות החלטה פנימית על הקמת קיבוץ, ובכך ביטלו את ההפרדה שהייתה קיימת בין הכנסותיו של חבר קיבוץ ובין היקף פעילותו במשימות החינוכיות.

בקיץ שנת 2011, כחלק ממהלך ארוך של חיפוש מקום קבע עבור הקיבוץ, עברו חברי הקבוצות ממגדל-העמק לנוף הגליל, על מנת לאחד את כל חברי הקיבוץ בעיר אחת.

בשנת 2012 התאגד הקיבוץ באופן פורמלי כ"אגודה שיתופית – קיבוץ עירוני".

אידאולוגיה

קיבוץ-קבוצות – הקיבוץ מורכב מ-7 קבוצות, שבכל אחת מהן שותפים 14-6 חברים. הקבוצות מהוות מעגל ביניים בין היחיד לקיבוץ, ובכך נותנות מענה לצורך בקשר עמוק ומרחב שיחה אינטימי על אורחות החיים, ומצמצמות את הניכור הפוטנציאלי בין היחיד לכלל הקיבוץ. חברי כל קבוצה מתגוררים קרוב אחד לשני. כמו כן, לכל קבוצה יש מרחב קבוצתי שבו הם מתאספים באופן ספונטני עם הילדים או בלעדיהם לארוחה ולשיחה. אחת לשבוע יש ערב או בוקר קבוצה שבו נוכחים כל חברי הקבוצה, וברוב הקבוצות נהוג לקיים ארוחה משותפת בערב שבת.
התנהלות לא היררכית – חברי הקיבוץ הכריעו שלא לקבל את ההחלטות המשותפות לפי הכרעת רוב בהצבעה, אלא לפי הסכמה כללית בשיחה. בנוסף, תפקידי ההובלה בקיבוץ מבוצעים בצוותים של מספר חברים, ולא במינוי של חברים יחידים. פעם בחודש מתקיימת מליאת קיבוץ, ואליה מגיעים נושאים שונים הנמצאים על סדר היום של הצוותים המובילים. כמו כן, קיימת רוטציה בתפקידי ההובלה הקיבוציים.
קיבוץ עירוני – חברי הקיבוץ בחרו לבנות את חייהם בתוך הסביבה העירונית, מתוך הבנה שזו סביבת החיים של הרוב המכריע בחברה הישראלית, ומתוך רצון לנסות ליצור אורח חיים קהילתי-שיתופי שיכול להוות צורת חיים רלוונטית לרוב החברה הישראלית, ולא בסביבה חריגה. חברי הקיבוץ הם תושבי נצרת עילית, וילדי הקיבוץ מתחנכים במערכת החינוך הציבורי בעיר.
קיבוץ שיתופי – חברי הקיבוץ רואים באורח החיים השיתופי מימוש של עקרונות שוויון ערך האדם והערבות ההדדית ביניהם. כל ההכנסות של חברי הקיבוץ מעבודתם נכנסות לקופת הקיבוץ, וזו לוקחת אחריות מלאה על הדיור, התחבורה, התקשורת והבריאות של חברי הקיבוץ. בנוסף, מעביר הקיבוץ לקבוצות "דמי קיום" עבור החברים בהן, וכל קבוצה מחליטה כיצד לנהל את חיי השותפות של חבריה בתחומי החיים הנותרים.
קיבוץ של מחנכים – מתוך תפיסה ערכית של תיקון העולם, החברה והאדם, הרוב המכריע של חברי וחברות הקיבוץ עוסקים בחינוך בפרויקטים עירוניים וארציים: תנועת הנוער והדרכת הגרעינים בתנועת המחנות העולים, הדרכת סמינרים בבתי ספר, הדרכה במסגרות לימוד תנועתיות, ריכוז והפעלת מועדוני נוער וילדים עירוניים, הוראה בבתי ספר תיכוניים ויסודיים ועוד.
ליבת הקיבוץ – בשנת 2005 ניסחו חברי הקיבוץ את "ליבת הקיבוץ":

"קהילה שיתופית, סוציאליסטית ויהודית הבנויה מקבוצות אינטימיות – השואפת לתיקון עצמי ותיקון היחסים החברתיים דרך שותפות בלימוד, בשיחה, בתרבות, במעשה ובכלכלה. כחלק מהיותם בתנועה, חבריה נרתמים לתיקון האדם החברה והעולם מתוך חזון של חברה סוציאליסטית מתרחבת."