משחק מובייל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום מסך של פרסומת למשחק מובייל

משחק מובייל הוא משחק שתוכנן ופועל על טלפונים חכמים ומחשבי לוח. משחקי מובייל נגישים להורדה למכשירי אנדרואיד, מכשירי אייפון וכן למכשירי בלקברי, ווינדוס פון ועוד. לפי ההערכות כ-70 עד 80 אחוזים מן האפליקציות בחנויות התוכן לנייד, אפסטור וגוגל פליי, הן משחקי מובייל. מבחינת רווחיות, מחקרים וניתוחים סטטיסטיים העלו שרוב הרכישות בסמאטרפונים מתבצעות לטובת משחקי המובייל, ועל כן מרבית הרווחים של חנויות התוכן המקוון מקורם ממשחקים ולא מיישומים שימושיים או כלים שונים. בשנת 2016 היקף הרווחים ממשחקי המובייל מכל הפלטפורמות נאמד ב-38 מיליארד דולרים[1].

פיתוח משחקי מובייל

כבר מאמצע שנות השמונים היו משחקים שהותאמו לטלפונים הניידים של התקופה. בין משחקי המובייל הראשונים ביותר ניתן למנות את סנייק וגרסאות בשחור לבן של טטריס. המשחקים היו נפוצים בטלפונים של חברות נוקיה, מוטורולה ויצרניות נוספות והפעלתם נעשתה בעזרת מקשי החיוג של הטלפון. המקש 6 סימן תזוזה ימינה, המקש 4 פירושה שמאלה, מקש 8 פירושו מעלה ומקש 2 פירושו היה מטה. המשחקים היו מובנים במכשיר הטלפון ולא היה צורך להתקין אותם על המכשיר כפי שנדרש במשחקי המובייל המודרניים. אנשים שיחקו בהם לפרקי זמן קצרים וכמותם הייתה מוגבלת למדי. עם התקדמות הטכנולוגיה והפצת הסמארטפונים המודרניים התווספו מאות אלפי משחקי מוביל לשווקים השונים, צבעוניים, מעניינים יותר ומרתקים יותר[2].

משחקי מובייל מפותחים הן על ידי חברות ותאגידים מוכרים בתעשיית משחקי המחשב והוידאו, ומנגד גם מפתחים עצמאיים (אינדי) מייצרים ומפרסמים משחקים משלהם. המשחקים מפותחים בשפות התכנות המיועדות לכל סוג של מכשיר סלולרי, שפת ג'אווה למכשירי אנדרואיד או שפת סוויפט למכשירי אייפון בפלפורמת פיתוח ייעודית כגון אנדרואיד סטודיו או Xcode בהתאמה, או שהמשחקים מפותחים בשפות נוספות ובמערכות פיתוח מרובות פלטפורמות (לדוגמה מנועי משחקים כגון Unity או Unreal). מאחר שכל משחק מובייל הוא אפליקציית מובייל, לפיתוח המשחקים מתווספים אלמנטים של קושי הנובעות ממגבלות המכשיר: מסך קטן, שטח אחסון קטן, מעבד המוגבל ביכולת החישוב שלו וצורך באלגוריתמים יעילים ומהירים כדי להמעיט בצריכת הסוללה. ישנם משחקים שניתן לפתח ולחקות בתוך שעות ספורות ומנגד משחקים אחרים הם פרויקט שלם שמצריך עשרות או מאות שעות עבודה של מספר חברי צוות.

המשחקים מחולקים לקטגוריות מגוונות: משחקי ארקייד, פעולה, קזינו, מילים, פאזל קלפים ועוד. משחקי המובייל המודרניים פתחו שוק עבודה משגשג המעסיק יזמים, מתכנתים, אנשי בדיקות, מעצבים, גרפיקאים וכן אנשי פרסום ושיווק. עם משחקי המובייל המפורסמים ביותר ניתן למנות את קנדי קראש סאגה (המשחק פועל גם בדפדפנים אך עיקר תפוצתו נעשה דרך טלפונים חכמים), Clash of Clans ,Temple Run, Subway Surfers ,2048 ועוד. המשחקים שצויינו זכו להצלחה מפתיעה ונהפכו לסוג של תופעת אינטרנט: אנשים מפורסמים צולמו או הצהירו שהם משחקים בהם (בהם נשיאי מדינות), הם זכו לתפוצה גדולה של בין 100 ל-500 מיליון הורדות ברחבי העולם (קנדי קראש והן Subway surfers קיבלו מעל מיליארד התקנות ברחבי העולם במכשירי מובייל). ישנים משחקי מובייל שמפותחים ומשווקים כדי לקדם מוצר קיים או סרטי קולנוע. המשחק פוקימון גו של ענקית משחקי הווידאו היפנית נינטנדו גרם לעלייה חדה בשווי מניית החברה, שכן מיד עם הפצתו ביולי 2016 מיליוני אנשים ברחבי העולם החלו להתאסף ברחובות ובאזורים פתוחים ולשחק בו. חלק מן השחקנים נפלו ממקומות גבוהים או נפגעו בעת הפעלתם את המשחק שעשה שימוש מהפכני בטכנולוגיית מציאות רבודה. היו אנשים שהתאספו בקבוצות ויצאו ל"ציד פוקימונים" בשעות הלילה המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות[3].

יתרון מסוים שיש למשחקי המובייל על פני משחקי הווידאו והמחשב הרגילים, הוא העובדה שהמשחק מתבצע באמצעות האצבעות וכן שניתן להטות ולסובב את המכשיר הנייד על כל ציריו. כך ניתן לשלוט בדמויות, להזיז קלפים וכדומה ללא שימוש בהתקנים חיצוניים או במקשים ולחצנים. מרבית המשחקים עוסקים בהשגת שיאים אישיים ובחלקם מוצגת טבלת אלופים המציגה שחקנים ממספר מדינות או מכל רחבי העולם. וכמו במשחקי מחשבים רגילים, ישנים משחקים המתואמים לשחקן יחיד בעוד שהאחרים מנצלים את האינטרנט ואת הכפר הגלובלי ומאפשרים לשחקן להתחרות או לשחק ביחד עם שחקן מאזור, עיר או מדינה אחרת בעולם.

הפצה וביקורת

חלק ניכר ממשחקי המובייל עושים שימוש במודל העסקי פרימיום, כלומר משחקים אלו ניתנים להורדה ולהתקנה בחינם אך כדי לנצל את כל האפשרויות במשחק או כדי להצליח לעבור שלבים על השחקן לבצע רכישה בכסף אמיתי. היתר שמהווה מיעוט ממשחקי המובייל הם משחקים שהפעלתם כרוכה בתשלום ולעיתים מכילים גם רכישות נוספות במשחק עצמו. רכישות אלה נקראות רכישות באפליקציה (In-app purchase) והן האופן בו החברות והמפתחים העצמאיים מרוויחים את לחמם מן המוצר. הרכישות מאובטחות על ידי גוגל ואפל שלוקחות עמלה של כשלושים אחוזים מכל טרנזקציה כזו. מודל זה של רכישת משחק מובייל בתשלום, או רכישה בתשלום עבור רמז או תור נוסף במשחק אינו זמין דרך גוגל פליי רק בארבע מדינות: איראן, סודאן, קובה וסין. כמו כן, ישנם משחקים חינמיים לחלוטין אך הם מהווים מיעוט זניח ביותר, או שמופיעות בהם פרסומות שצצות כאשר השחקן מסיים שלב או נפסל[4].

מאפיין חשוב שקיים ברוב משחקי המובייל הוא הצגת הודעות יזומות על ידי המשחק הקוראות להפעיל אותו שוב, הודעות אלה הן הודעות Push notification. חלקן מתריעות באופן יומיומי לשחקן שיחזור לשחק ואילו אחרות בהפרשים של שעות ספורות. דרך נוספת להגדלת הרווחים היא שימוש במטבע וירטואלי במשחק. השחקן רוכש יהלומים, מטבעות זהב או אבנים יקרות תמורת כסף אמיתי. שיטה זו לקוחה מעולם ההימורים ובתי הקזינו בהם המהמרים משחקים עבור אסימונים. כך נוצרת "אשליה" שהמשחק אינו מתנהל על כסף אמיתי ובתמורה השחקנים מבצעים יותר רכישות ומשפרים את רווחיות המוצר. מבקרים רבים טוענים כי משחקי המובייל החדישים והמודרניים מהווים למעשה גרסה מתוחכמת של מכונת קזינו לכל דבר. נטען שהחברות מחפשות ללא הרף דרכים למגנט את השחקנים למסכים, לגרום להם להתמכר למוצר ולבצע רכישות באופן תדיר וגובר.

טיעון נוסף שמפונה נגד משחקי המובייל הן שחלקם פשוטים מדי ואינם מעודדים חשיבה או יצירתיות. טיעון זה הופנה למשל כלפי משחק המובייל Flappy Bird בו על השחקן לנווט ציפור שעפה באוויר בין צינורות מתכת. עוד נטען כי התעשייה כמעט ואינה מציגה חידושים וכי מרבית משחקי המוביל מחקים אחד את השני או מהווים גרסה משולבת של מספר משחקים ולכן פוגעים בזכויות יוצרים וקניין רוחני. נגישות המשחקים המיידית והגירוי המיידי המופק בהם גם פוגע בשוק העבודה העולמי. ממחקרים שנערכו מרבית הצעירים בגילאי 20-35 משחקים בסמארטפונים בעת נוכחותם בעבודה, דבר הפוגע בפיריון ובתפוקת המפעל או החברה.

משחקי מובייל בולטים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משחק מובייל בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0