משה רון (דנציגרקרון)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
משה רון (דנציגרקרון) (1 בינואר 1904 – 10 ביולי 1985) היה עיתונאי, ממקימי ועדת עורכי העיתונים היומיים, האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, מועצת העיתונות והאיגוד העולמי של העיתונאים היהודים, המזכ"ל הראשון של אגודת העיתונאים בתל אביב וממקימיו של בית העיתונאים על שם סוקולוב.
ביוגרפיה
נולד בוורשה למשפחה של חסידי גור ונשא לאישה את רות (רחל) לבית הולצברג. הזוג הניח אחריו בת ובן. הצטרף בגיל צעיר לתנועה הציונית ונבחר ב-1925 ליו"ר האגודה הציונית במוקוטוב (פרוור של ורשה). החל את עבודתו העיתונאית בעיתון היומי ביידיש "היינט" (ביטאון הסתדרות ציוני פולין), עלה ארצה בתור שליחו בשנת 1935 ופרסם מאוחר יותר מפרי-עטו גם ב"ידיעות אחרונות".
נתמנה ב-1939 למזכיר הכללי הראשון של אגודת העיתונאים בתל אביב, שהייתה אז בראשית התארגנותה. הרחיב את שורותיה בקיבוץ העיתונאים מכל הזרמים. העביר את פעילותה מפינת חדר ברחוב מזא"ה לחדר שלם בשז"ר פינת אלנבי ומשם למועדון המרווח בשדרות רוטשילד 27, שאותו הפך למוקד פעילות ציבורית ענפה.
ממרכז זה גם נוהל המאבק על חופש העיתונות נגד הצנזורה של השלטון המנדטורי הבריטי. לאחר הקמת המדינה פעל נמרצות להקמת "בית סוקולוב", שנחנך ב-1957 ושממנו המשיך בפעילות מקצועית רב-גונית לקידום מעמד העיתונאים.
ממקימי ועדת עורכי העיתונים היומיים, האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, מועצת העיתונות והאיגוד העולמי של העיתונאים היהודים. הטביע את חותמו על מפעלי האגודה – בימת "עיתון העיתונאים" בזמנה, ספר השנה של העיתונאים ועוד. נודע במדיניות הדלת הפתוחה ונטל על עצמו את הטיפול גם בבעיותיו האישיות של כל עיתונאי שפנה אליו לעזרה.
לצד פעילותו הציבורית המשיך בעבודתו העיתונאית בתור כתב של עיתונים יהודיים ברחבי תבל – ניו-יורק, בואנוס-איירס, מלבורן, פריז – כולל "לעצטע נייעס" בישראל. עם פרישתו לגמלאות (1974) מתפקידיו בתור מזכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב והאיגוד הארצי, המשיך לשמש מזכ"ל ועדת העורכים ומזכ"ל וחבר הנשיאות של האיגוד העולמי של העיתונאים היהודיים – עד פטירתו הפתאומית בשנתו.
למשה רון ערך באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו מאת דוד תדהר. שם משפחתו עוברת ב"פקודת" משה שרת. הוא כתב ספר אוטוביוגרפי שיצא-לאור ב-1981 – "דרכי הממלכה השביעית". זכה ב"פרס שלסר" על פעילותו למען העיתונות היהודית. הונצח על ידי האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל באמצעות "פרס רון" – לעבודה עיתונאית, שתרמה לערכי חברה ומשטר נאותים שבו זכו עד כה משה נגבי, שושנה חן, אמנון אברמוביץ ואחרים. אושרה קריאת רחוב על שמו על ידי ועדת שמות והנצחה של עיריית ת"א-יפו.
התגורר תקופה קצרה בבית מגורי העיתונאים. בתו היא העיתונאית שולה רון, שהתגוררה בדירתו בבית מגורי העיתונאים, אשתו לשעבר של שמוליק קראוס.
ספרים
- משה רון, דרכי בממלכה השביעית, האיגוד העולמי של העיתונאים היהודיים, 1981.
קישורים חיצוניים
26817592משה רון (דנציגרקרון)