משה בן יוסף אבולעפיה
מֹשֶׁה בֶּן יוֹסֵף הַלֵּוִי אַבּוּלְעָפְיָה (נפטר בה'מ"ג, 1283), המכונה גם בשמו הערבי אַבּוּ עַמְרַאן מוּסַא אַ-לַּאוִי אַלְ-אִשְׁבִּילִי (בערבית: أبو عمران موسى اللاوي الإشبيلي – אבי עמרם משה הלוי מסביליה), היה סופר ומוזיקאי יהודי ספרדי.
לפי השערתו של משה שטיינשניידר, היה אבולעפיה בנו של יוסף בן טודרוס אבולעפיה ואחיו של המקובל רבי טודרוס בן יוסף אבולעפיה,[1] אולם ייחוסו למשפחת אבולעפיה טרם הוכח.[2]
חיבורו המטאפיזי בשם "מאמר אלוקי", אשר נכתב בערבית,[1] מצוטט במאמרו של יוסף אבן וקאר, "המאמר המסכים בין הפילוסופיה והתורה".[2] החיבור עורר ויכוח בספרות, ובכלל זה הערות מטעם מעתיק כתב היד של החיבור, אשר בהן הצביע על הניגודים שבחיבור לאמונה המקובלת, וכן השגות שכתבו עליו רבי חסדאי קרשקש, רבי יוסף אלבו ורבי יצחק אברבנאל.[1] עוד בספרו מצטט אבן וקאר שני מאמרים קצרים יותר של אבולעפיה, שאחד מהם הוא סדרה של מימרות מטאפיזיות.
פרט לחיבורים אלה, תרגם שטיינשניידר קטע על חוכמת המוזיקה מאת אבולעפיה, שהובא בתוך "עין כל", פירוש הקאנון לאבן סינא מאת שם טוב אבן שפרוט. בספרו, "התרגומים העבריים של ימי הביניים והיהודים כמתרגמים", מודה שטיינשניידר שייחסו תחילה למחבר אחר.[1]
הערות שוליים
38086968משה בן יוסף אבולעפיה