משבר בני הערובה באתר הגז עין אמנאס
| חלק מהמלחמה העולמית בטרור | |
|---|---|
| תאריך | 16 בינואר 2013 |
| מקום | מזרח אלג'יריה |
| מטרה | פיגוע מיקוח |
| סוג | חטיפת בני ערובה |
| נשק | רובי סער, חומרי נפץ |
| הרוגים | לפחות 67. למעלה מ-37 חטופים ושומרים ו-29 מפגעים |
| חטופים | מעל 800 |
| מבצע | בריגדת רעולי הפנים |
| מספר מפגעים | כארבעים |
| מניע | תמיכת אלג'יריה במבצע סרוואל |
משבר בני הערובה בעין אמנאס היה אירוע חטיפה שהחל בשעות הבוקר המוקדמות של 16 בינואר 2013, כאשר כארבעים פעילי טרור איסלמיסטים השתלטו על אתר הגז הטבעי "עין אמנאס" הנמצא במזרח אלג'יריה, תוך כדי הריגת שני עובדים ולקיחת מאות עובדים במתחם כבני ערובה. בין בני הערובה נכללו כ-130 עובדים זרים מערביים, בהם נורווגים, אמריקנים, אירים, יפנים, צרפתים ובריטים.[1][2][3]
לטענת החוטפים, אשר ציינו כי הם משתייכים לקבוצה בשם "בריגדת רעולי הפנים", המתקפה בוצעה כנקמה על תמיכתה של אלג'יריה במתקפה הצבאית הצרפתית נגד המורדים האיסלמיסטים במבצע סרוואל. החוטפים הגיעו מארצות שונות, בהן מצרים, מאלי, ניג'ר, מאוריטניה, תוניסיה ואלג'יריה עצמה. 2 חוטפים היו אזרחים קנדים.
התהוות המשבר
המשבר החל בשעה 4:30 לפנות בוקר, 16 בינואר 2013. כעשרים חמושים מוסלמים בשלושה כלי רכב השתלטו על אוטובוס שהסיע עובדים לאתר הגז "עין אמנאס" תוך כדי הריגת שני עובדים ולקיחתם של ארבעים ואחד עובדים זרים כבני ערובה, בהם נורווגים, אמריקנים, אירים, יפנים, צרפתים ובריטים. אתר הגז מופעל על ידי חברת הנפט והגז האלג'יראית "Sonatrach", תאגיד הנפט והגז הבריטי BP וחברת הנפט והגז הנורווגית "Statoil". לאחר ההשתלטות על האוטובוס עברו החוטפים ובני הערובה למתקן עצמו.
לאחר מכן הודיעו החמושים לרשויות כי הם מלכדו את המתקן בחומרי נפץ, ואיימו לרצוח את בני הערובה במקרה שכוחות הביטחון האלג'יריים ינסו לשחרר את החטופים.[4][1] אף על פי כן כוחות הביטחון האלג'יראיים הקיפו את המתקן.[5]
בהמשך, החמושים דרשו שצרפת תשים קץ באופן מיידי לכל פעולותיה הצבאיות נגד המורדים המוסלמים בצפון מאלי בתמורה להבטחת שלומם של בני הערובה. החוטפים דרשו גם שהרשויות באלג'יריה ישחררו מאה אסירים מוסלמים מבתי הכלא באלג'יר. למרות זאת, הרשויות באלג'יריה סירבו לנהל משא ומתן עם החוטפים.
בשעות אחר הצהריים של 17 בינואר, במהלך היום השני לחטיפה, תקפו את המתקן שני מסוקים של הצבא האלג'יראי. על פי הדיווחים בתקשורת, במהלך המתקפה נהרגו 15 חוטפים ובסביבות 34 בני ערובה. כמו כן, לפי הדיווחים בתקשורת, לפחות 7 בני ערובה נותרו בחיים, בהם שני אמריקנים, שני בלגים, יפני אחד ובריטי אחד.[6]
ב-18 בינואר, במהלך היום השלישי לחטיפה, החוטפים דרשו כי ממשלת ארצות הברית תשחרר שני מחבלים בכירים הכלואים בארצות הברית בתמורה לשחרור בני הערובה האמריקנים – את המנהיג המצרי המוסלמי עומאר עבדל רחמן (הנושא מאסר עולם בבית כלא בארצות הברית על כך שתכנן את הפיגוע הראשון במגדלי התאומים ב-1993) ואת המדענית והמחבלת הפקיסטנית עאפיה סידיקווי (הנושאת 86 שנות מאסר בארצות הברית).[7]
ב-19 בינואר, במהלך היום הרביעי לחטיפה, פשטו על אתר הגז עין אמנאס כוחות מיוחדים של הצבא האלג'ירי. לאחר הפשיטה, נספרו 37 בני ערובה שנהרגו מ-8 מדינות שונות (רבים מהם נהרגו במהלך הפשיטה עצמה), 3 שגורלם טרם נודע, וכן 29 פעילי טרור. 3 פעילים נתפסו בחיים[8]. 685 עובדים אלג'יראים ו-107 זרים שוחררו בתום הפשיטה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 BBC News - Foreigners held hostage by militants in Algeria
- ^ Al Qaeda-linked group holding at least 3 Americans hostage after taking control of Algerian gas field | Fox News
- ^ Thirteen Norwegians held in Algeria attack - PM | Reuters
- ^ Sahara Islamists take hostages, spreading Mali war | Reuters
- ^ [1]
- ^ Dozens of hostages 'killed' in Algeria - Africa - Al Jazeera English
- ^ One American confimed dead in Algerian hostage takeover
- ^
25 גופות נוספות נמצאו בשדה הגז באלג'יריה, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
22520130משבר בני הערובה באתר הגז עין אמנאס