משאבים פסיכולוגיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הצגת תאוריות כעובדות, שימוש במונחים שגויים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הצגת תאוריות כעובדות, שימוש במונחים שגויים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

משאב פסיכולוגי הוא יכולות ואמצעים רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים שקיימים אצל הפרט, ויכולים לשמש אותו ולקדם אותו בעת הצורך. המשאבים הפסיכולוגיים יכולים לסייע לאדם הן ביומיום, הן בהתפתחותו הטבעית, והן במצבי משבר.

המשאבים הפסיכולוגיים של האדם חיוניים להתפתחות אישיותו בילדות. למשאבים אלו שלושה מקורות מרכזיים: הורי הילד, הילד עצמו - הלוקח חלק פעיל בעיצוב סביבתו, והמטען הגנטי. ממשאבים אלו ניתן ליצור את אבני היסוד המאפשרות לילד לתפקד באופן יעיל בחברה, לחוש תחושת מסוגלות עצמית ולהביא לידי ביטוי את יכולותיו הרגשיות, ההתנהגותיות והקוגניטיביות. הורים עשויים לעודד או לעכב את צמיחת המשאבים הפסיכולוגיים של ילדיהם, באופן בו הם מספקים משאבים לילדיהם בתהליך החיברות.

מקורות המשאבים הפסיכולוגיים

ההורים הם הדמויות הראשונות והמשמעותיות בחייו של ילד ולכן יש להם תפקיד מרכזי בתהליך התפתחות אישיותו. מצד אחד, ההורים מספקים לילדיהם חום, אהבה ואינטימיות ומצד שני, מחנכים ומלמדים אותם ערכים, נורמות והתנהגויות רצויות על מנת שיוכלו לתפקד בחברה באופן יעיל.[1][2] כלומר, ההורים מלווים את ילדיהם בתהליך החיברות,[3] בו הילדים רוכשים ערכים והתנהגויות שיאפשרו להם לתפקד בחברה. תהליך זה מתרחש החל מינקות ולאורך כל שלבי החיים של הילד כאשר הוא נמצא באינטראקציה עם סביבתו. ילדים תלויים במשאבים שהוריהם מספקים להם, ולכן ההורים הם בעלי השפעה ייחודית בכל ההיבטים הקשורים בהתפתחות אישיות הילד.[4] לכן יש חשיבות מכרעת לסיפוק משאבים פסיכולוגיים חיוביים כדי שילד יחוש תחושת מסוגלות המוגדרת כהצלחה במשימות התפתחותיות עיקריות.

השפעת התנהגות ההורים והמטען הגנטי על התפתחות הילד

למרות השפעתם המרכזית של ההורים בתהליך החיברות של הילד, קיימים שני גורמים נוספים המשפיעים על התפתחות אישיות הילד: האחד הוא הילד עצמו – הלוקח חלק פעיל בעיצוב סביבתו במטרה להשיג את המשאבים הפסיכולוגיים הנחוצים להתפתחות אישיותו.[5][6] השני הוא המטען הגנטי של ההורים[דרושה הבהרה], שעשוי להשפיע הן על התנהגות ההורים בחינוך הילד (למשל: הורה רגיש לעומת מעניש) והן על המטען הגנטי של הילד ושניהם יחד, כלומר, גם התנהגות ההורים בחינוך הילד וגם המטען הגנטי של הילד משפיעים בתורם על התפתחות אישיותו[7] - השפעתו של האחד אינה מערערת את חשיבותו של האחר.

הורים מגיבים באופן שונה וייחודי לכל ילד בהתאם למטען הגנטי שלו. כלומר, התגובות ההוריות עוברות הסתגלות או נוצרות כתגובה לאופיו המולד של הילד - המזג המולד שלו. לכל תינוק מזג שונה: האחד עשוי להיות בעל מזג נוח ואילו האחר יכול להיות בעל מזג קשה. הבדלים אלו יגררו תגובות הוריות שונות. אי לכך, התגובה ההורית עשויה להשתנות בהתאם למטען הגנטי של הילד. השפעה זו היא דוגמה לקשר תורשה-סביבה, בו תהליכים גנטיים של הילד משנים את התגובות הסביבתיות אליו.[8] מאמץ של הורה לסגל תגובות הוריות מותאמות לילד עשוי לשנות את התנהגותו, וכתוצאה מכך להשפיע על הילד באופן שלא ניתן להסביר רק באמצעות תורשה גנטית.

תפקיד המשאבים הפסיכולוגיים בהתפתחות הילד

לכל ילד יש נטייה פנימית מוקדמת (בלעז: פרה-דיספוזציה) המהווה את הבסיס להתפתחות אישיותו. להורים ישנה אפשרות לעצב את כיוון התפתחות הילד, כלומר ביכולתם לחזק את נטייתו המוקדמת או לחלופין להחליש נטייה זו על ידי יצירת מסלול התפתחותי חדש. באמצעות סיפוק המשאבים הפסיכולוגיים, ההורים יכולים להקנות לילד יכולות המאפשרות לו להתמודד עם אתגרי החיים בצורה חיובית. תחומים אפשריים בהם יכולות אלו עשויות לבוא לידי ביטוי בילדות הן היכולת לשלוט על ההתנהגות בתגובה לקודים חברתיים (כגון ציות לבקשות מבוגרים ומורים); היכולת ליצור קשרים חיוביים עם מבוגרים ועמיתים, חברי קבוצת השווים (לדוגמה שיתוף פעולה בעבודת צוות); והיכולת להצליח מבחינה אקדמית, המאפשרת לילד להגיע להישגים לימודיים טובים בבית הספר (כישורים קוגניטיביים בילדות).[9]

תאוריית ABC של המשאבים הפסיכולוגיים

קיימים שלושה סוגים של משאבים פסיכולוגיים לפי תאוריית "The ABCs of Psychological Resources",[10] החיוניים להתפתחות היכולת התקינה של הילד. כאשר ההורים יוצרים סביבה העשירה במשאבים אלו, הילדים עשויים לפרוח ולהפוך לבעלי יכולת. אולם, כשהורים נכשלים ביצירת סביבה זו, הילד מתקשה להפוך לבעל יכולת ומסוגלות.

המשאב הרגשי

המשאב הרגשי (A - affect) מתייחס לרגשות חיוביים כמו אושר, אהבה וגאווה, וכן לדיכוי רגשות שליליים כגון עצבות, כעס ובושה. כמו כן, המשאב הרגשי כולל את היכולת לוויסות רגשי. ילד החווה רגשות חיוביים, תופס את סביבתו כפחות מאיימת, וכתוצאה מכך מרגיש בטוח ושואף להשגת מטרות חדשות.[11] רגשות חיוביים של ההורה תורמים ליכולתו ההתנהגותית של הילד, כדוגמת שליטה עצמית, ומסייעים לו לתפקד בחברה באופן יעיל.[12] לעומת זאת, ילד שלרוב רגשותיו שליליים, ויכולתו בוויסות רגשותיו מוגבלת, עלול לבטא יכולות תפקוד פחותות בהשוואה לילד בעל משאב רגשי תקין.[13] רגשות שליליים של הורים, בייחוד כאשר הם מופנים לילד, נמצאו כמשפיעים לא רק על הרגש המיידי של הילד, אלא גם על יכולתו לוויסות רגשי. כאשר הורים מפגינים רגשות חיוביים כלפי הילד הם מקנים לו תחושת ערך ואת התחושה כי האנשים הסובבים אותו בעולם הם בעלי כוונות טובות; כתוצאה מכך, הילד מפתח הנחות חיוביות ביחס לעצמו ולאחר.[7]

המשאב ההתנהגותי

המשאב ההתנהגותי (B - behavior) מספק מגוון אסטרטגיות תפקודיות המשמשות את הילדים בחיי היומיום כדי להשיג בהצלחה את מטרותיהם. אסטרטגיות אלו כוללות את היכולת לדחות סיפוקים, להתמודד עם אתגרים וכדומה.[7] האסטרטגיות שהילדים מאמצים מאפשרות להם לתפקד באופן יעיל. למשל, שליטה עצמית מגיל צעיר נמצאה קשורה לתפקוד יעיל בפתרון בעיות,[14] ולביצועים האקדמיים גבוהים בבית הספר.[15] כמו כן, ילדים שרפרטואר ההתנהגות שלהם כלל שיתוף פעולה, התנהגויות של מתן עזרה ויצירת אינטראקציות חברתיות, התקבלו טוב יותר בחברה, ומהילדות המוקדמת יצרו קשרים חברתיים חיוביים.[16]

קיימות שתי התנהגויות הוריות המשמעותיות בתהליך החיברות של הילדים בתחום ההתנהגותי[3]:

  • תמיכה הורית לאוטונומיה לעומת שליטה: תמיכה הורית לאוטונומיה מאפשרת לילד לרכוש אסטרטגיות תפקודיות כמו לחקור את סביבתו, ליזום את התנהגותו, לקחת חלק פעיל בפתרון בעיותיו, להתמודד עם אתגרים ולהביא את עצמו לידי ביטוי. בניגוד לכך, התנהגות שתלטנית מתבטאת בלחץ המופעל מההורים כדי לנתב את הילד לכיוון תוצאה מסוימת; כאשר ההורים מפעילים שליטה על הילד, קיימות עבורו מעט מאוד הזדמנויות לפתח אסטרטגיות אלו.
  • יצירת סביבה מאורגנת לעומת כאוטית: יצירת סביבה מובנת וברורה של ההורים עבור הילד היא חיונית להתפתחות יכולותיו; ניתן לעשות זאת באמצעות שימוש בהוראות ברורות, עקביות וחוקים שיאפשרו לילד להבין מה מצופה ממנו, ועל ידי כך לתכנן את מעשיו בהתאם. לעומת זאת, כשההורים מספקים סביבה כאוטית ומבולגנת, בה ההוראות, הציפיות והחוקים אינם ברורים, ההבנה של הילד להשלכות התנהגותו עשויה להיטשטש. במישור ההתנהגותי, סביבה מובנת עוזרת לילד ללמוד מהם הסטנדרטים הנדרשים ממנו וכיצד לבצעם, אשר בתורם יובילו אותו לפתח אסטרטגיות יעילות; בעוד שסביבה כאוטית לא מספקת לילד מספיק מידע על מנת שיוכל לפתח אסטרטגיות אלו.

המשאב הקוגניטיבי

המשאב הקוגניטיבי (C - cognition) מתייחס למודלי עבודה פנימיים המהווים ייצוגים מנטליים, קוגניטיביים ורגשיים לגבי הילד עצמו, האחר והעולם. מודלי העבודה הם סכמות קוגניטיביות המתגבשות על בסיס הפנמה של התנסויות ממשיות בין התינוק לבין דמויות התקשרות המשמעותיות עבורו, והם הבסיס לציפיות אותן מביא הפרט להתרחשויות הבין-אישיות בהווה.[17]

מודלי עבודה נובעים מדפוס ההתקשרות עם ההורה, והם שקובעים את האופן בו הילד יפרש את העולם. נמצא קשר בין מודל ההתקשרות לבין יכולת חברתית והתנהגותית בגיל צעיר; למשל, ילדים החווים את סביבתם כעוינת, עלולים לאמץ התנהגות אגרסיבית אשר יכולה לגרום לחברה לדחותם.[18]

לעיתים, ההורים מפרשים את המציאות לילדיהם ומובילים אותם לתחומים המתאימים לתפיסותיהם, ובכך משפיעים על הדימוי העצמי של ילדיהם.[19] כלומר, תפיסות ההורים לגבי יכולת הילד, משפיעות על תפיסתו של הילד עצמו בנוגע ליכולתו.[20] למשל, נמצא קשר בין ציונים של ילדים במקצועות אנגלית ומתמטיקה לבין תפיסת ההורים לגבי יכולת הילד במקצועות אלו, כך שככל שהישגי הילד היו גבוהים, התפיסה של ההורים לגביו הייתה חיובית יותר וכך גם תפיסתו של הילד לגבי יכולותיו במקצועות אלו.[21]

השלכות עקרון המשאבים הפסיכולוגים

עקרון המשאבים הפסיכולוגיים מאגד בתוכו שני רעיונות עיקריים: ראשית, המשאבים הפסיכולוגיים (רגשי, התנהגותי וקוגניטיבי) חיוניים להתפתחות יכולות תפקודיות אצל הילד. שנית, ההורים הם המקור העיקרי לסיפוק משאבים אלו; בידי ההורים היכולת לסייע או לעכב את צמיחת המשאבים הפסיכולוגיים של ילדיהם, באמצעות האופן בו הם מספקים אותם בתהליך החיברות. ככל שהילד נזקק למשאבים אלו, חשיבות ההתנהגות ההורית גוברת. המשאבים הפסיכולוגיים יכולים להיווצר ממקור גנטי או כתוצאה מהסביבה. כתוצאה מהמבנה הגנטי ותהליך החיברות, לחלק מהילדים ישנו מחסור במשאבים פסיכולוגיים, ולכן הם תלויים יותר בהוריהם לסיפוק המשאבים; בעוד שבקרב אחרים, לא קיים מחסור זה, והם פחות תלויים בהוריהם. אולם בסיטואציות מאתגרות בהן עולה הצורך במשאבים הפסיכולוגיים, תלות הילדים בהוריהם גדלה, שכן משאבים אלו מאפשרים לילדים להתמודד עם הסיטואציה בצורה יעילה.[7] השלכות אלו משפיעות גם על התפקוד בבגרות, על השימוש במשאבים הפסיכולוגיים הקיימים של האדם, ועל מידת התלות שלו באחרים לסיפוק משאבים אלו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Belsky, J., Hsieh, K. H., & Crnic, K. (1998). Mothering, fathering, and infant negativity as antecedents of boys' externalizing problems and inhibition at age 3 years: Differential susceptibility to rearing experience? Development and  psychopathology, 10(02), 301-319     
  • Eisenberg, N., Fabes, R. A., Schaller, M., Carlo, G., & Miller, P. A. (1991). The relations of parental characteristics and practices to children’s  vicarious emotional responding. Child Development, 62, 1393-1408

הערות שוליים

  1. ^ 2006 .Parke, R. D., & Buriel, R, Socialization in the family: Ethnic and ecological perspectives, Handbook of child psychology: Vol. 3. Social, emotional, and personality development 6th ed., pp. 429-504
  2. ^ Bornstein, M. H. 2006, Parenting science and practice, Handbook of child psychology: Vol. 4. Child psychology in practice 6th ed., pp. 893-949
  3. ^ 3.0 3.1 Grolnick, W. S., Deci, E. L., & Ryan, R. M. 1997, Internalization within the family: The self-determination theory perspective, Parenting children's internalization of values: A handbook of contemporary theory pp. 135-161
  4. ^ Clutton-Brock, T. H. 1991, The evolution of parental care, Princeton, NJ: Princeton University Press
  5. ^ Belsky, J. 1984, The determinants of parenting: A process model, Child Development, 55, 83-96
  6. ^ Collins, W. A., Maccoby, E. E., Steinberg, L., Hetherington, E. M. & Bornstein, M. 2000, Contemporary research on parenting: The case for nature and nurture, American Psychologist, 55, 218-232
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Pomerantz, E. M., & Thompson, R. A. 2008, Parents' role in children's personality development: The psychological resource principle, .,Handbook of personality: Theory and research 3rd edition Chapter 13, pp. 351-374
  8. ^ Scarr, S., & McCartney, K. 1983, How people make their own environments: A theory of genotype environment effects, Child Development, 54, 424-435
  9. ^ Masten, A. S., & Coatsworth, J. D. 1998, The development of competence in favorable and unfavorable environments: Lessons from research on successful children, American Psychologist, 53, 205-220
  10. ^ Handbook of Personality: Theory and Research, 2008, pp. 359-361
  11. ^ Lyubomirsky, S., King, L., & Diener, E. 2005, The benefits of frequent positive affect: Does happiness lead to success, Psychological Bulletin, 131, 803-855
  12. ^ Rudolph, K. D. 2005, A self-regulation approach to understanding adolescent depression in the school context, Educating adolescents:Challenges and strategies Vol. 4, pp. 33-64
  13. ^ Thompson, R. A., & Meyer, S. 2007, Socialization of emotion regulation in the family, Handbook of emotion regulation (pp. 249-268). New York: Guilford Press
  14. ^ Eisenberg, N., Zhou, Q., Spinrad, T. L., Valiente, C., Fabes, R. A., & Liew, J. 2005, Relations among positive parenting, children's effortful control, and externalizing problems: A three wave longitudinal study, Child development, 76(5), 1055-1071
  15. ^ Duckworth, A. L., & Seligman, M. E. 2006, Self-discipline gives girls the edge: Gender in self-discipline, grades, and achievement test scores, Journal of educational psychology, 98(1), 198
  16. ^ O'Neil, R., Welsh, M., Parke, R. D., Wang, S., & Strand, C. 1997, A longitudinal assessment of the academic correlates of early peer acceptance and rejection, Journal of clinical child psychology, 26(3), 290-303
  17. ^ Bowlby, J. 1988, Attachment, communication, and the therapeutic process, A secure base: Parent-child attachment and healthy human development, 137-157
  18. ^ Crick, N. R., & Dodge, K. A. 1994, A review and reformulation of social information-processing mechanisms in children's social adjustment, Psychological bulletin, 115(1), 74
  19. ^ Eccles, J. S. (1983). Expectancies, values, and academic behaviors.
  20. ^ Wigfield, A.; Eccles, J. S.; Schiefele, U.; Roeser, R. W.; Davis-Kean, P. (2006). Development of achievement motivation.
  21. ^ Frome, P. M., & Eccles, J. S. 1998, Parents' influence on children's achievement-related perceptions, Journal of personality and social psychology, 74(2), 435
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33633526משאבים פסיכולוגיים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משאבים_פסיכולוגיים&oldid=2066670"