מרקוס דראקוס
 |
מרקוס דראקוס (ביוונית: Μάρκος Δράκος; ) היה גנרל-לויטננט יווני, שנודע בעיקר בפיקודו בצבא היווני בזמן המלחמה היוונית-איטלקית בשנים 1940–1941, כמפקדו של צבא מזרח מקדוניה וצבא אפירוס.
ביוגרפיה
נעורים
מרקוס דראקוס נולד באתונה בשנת 1888. הוא למד בבית הספר הצבאי היווני ובבתי הספר הצבאיים בצרפת. הוא הועלה לדרגת סגן זוטר בשנת 1908. דראקוס לקח חלק בתנועת הקצינים האנטי-מלוכנים בשנת 1909, בראשות קולונל ניקולאוס זורבאס.[1] לקח חלק במלחמות הבלקן (1912–1913), במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת יוון–טורקיה בצבא יוון.
במלחמת יוון–טורקיה
ביוני 1920, ההתקפה של חיל המשלוח היווני מסמירנה (כיום איזמיר) בכיוון צפון מערב והמרדף אחר היחידות הטורקיות הביאו למעין תחרות בין מנהיגי צבא יוון – שהיו מתחרים להקדים אחד את השני בכיבוש ערים בדרך למתקפה. לגנרל דימיטריס יואנו נמאס "לבלוע את האבק של המתחרים שלהם". כשפרץ את קו ההגנה הטורקי של באליקסיר-אדרמיט (טורקיה), הציב בצורה חסרת תקדים את חטיבתו מול חיל החלוץ של האוגדה המתקדמת. הטורקים הנסוגים הבינו את הסיכון שבמעשיו של הגנרל יואנו והקיפו את חטיבתו. לקראת התקרבות האוגדה, שני קציני מטה של הגנרל יואנו, נפוליאון זרבאס וליאונידס ספאייס, הובילו כל אחד 20 פרשים וביצעו התקפות פרשים נועזות כמעט בו זמנית וחיסלו את המקלעים הטורקיים ויחידות התותחנים שירו לעבר מטה האוגדה שהועלו לחזית. החטיבה, לאחר שקיבלה מידע כי המטה נמצא בסכנה, האיצה את צעדתה. אך התקדמות החי"ר הייתה איטית ורב-סרן התותחנים מרקוס דראקוס, שהפר את כל ההוראות, בראש סוללת התותחנים המותקנת, מיהר לטבעת הכיתור. בלי להתיר את הסוסים, הסוללה פתחה באש. הטורקים ברחו, כשהם נרדפים על ידי הפרשים היוונים. החטיבה הצטרפה לקירק אגאך.[2]
תקופת בין המלחמות
בתקופה שבין מלחמות העולם עלה מרקוס דראקוס בקריירה בצורה מסחררת. בתקופה בין 1932–1934 ובדרגת סגן אלוף הוא עמד בראש בית הספר הצבאי הגבוה לקצינים. ערב המלחמה היוונית-איטלקית הוא היה המפקח כללי של הצבא, ואז נכנס לתפקיד פיקוד במזרח מקדוניה.
מלחמת יוון-איטליה
צבא יוון עמד בפני הפלישה האיטלקית והעביר את פעולות הצבא לשטח אלבניה. בפברואר 1941 הפך הגנרל דראקוס לראש מטה צבא אפירוס. בתחילת מרץ 1941 החל העברת שתי דיוויזיות חי"ר בריטיות וחטיבת טנקים אחת ליוון מהמזרח התיכון, שכבשה את קו ההגנה הרחק מהחזית במערב מקדוניה ובצפון אולימפוס. הגנרלים דראקוס, ד' פאפדופולוס וגיאורגיוס קוסמאס, מתוך אמונה כי זהו רק צעד של גאופוליטיקה, הביעו בגלוי את התנגדותם בדבר ההמלצה להישאר בשטח יוון ולחכות לקראת פלישה גרמנית לכוחות בריטיים חלשים. הם חשו שכוחות קטנים אלה יכולים להוות רק את התירוץ וההצדקה לפלישה הגרמנית. הגנרלים האמינו שהיה צריך להשאיר את הכוחות היוונים לבדם לדחות את הפלישה הגרמנית ולהתקדם אל שדה הקרב מול אויב הגובר עליהם במספרו ובכוחו, אך לשלול ממנו כל "הצדקה" דיפלומטית או צבאית כביכול. בכל מקרה, הצבא הבריטי החלש, חסר תמיכה אווירית מספקת, לא יכול היה לספק סיוע משמעותי לצבא יוון. לאחר הכרזת שלושת הגנרלים, המטה הכללי סבר כי השקפותיהם אינן תואמות את אלה של המטה ופיטר אותם ב־7 במרץ 1941, חודש לפני פלישת גרמניה.[3]
השנים שלאחר המלחמה
בכיבוש המשולש הגרמני-איטלקי-בולגרי של יוון שהגיע בעקבות כך, הגנרל דרקוס לא ציין את השתתפותו בתנועת ההתנגדות. לאחר שחרור המדינה (אוקטובר 1944). בשנת 1945 הוא עמד בראש המועצה הצבאית העליונה. ב־16 באפריל 1945 הוא הפך לסגן שר המלחמה בממשלתו של האדמירל פטרוס וולגריס. במציאות זה היה תפקיד השר, מכיוון שבכל הממשלות שלאחר המלחמה תפקיד שר המלחמה נותר באופן סמלי אצל ראש הממשלה. הוא עזב את תפקידו כשר ב־11 באוגוסט אותה שנה.[4] הגנרל דראקוס נפטר באתונה ב-1975.
הערות שוליים
- ^ Gerozēsēs, Triantaphyllos A., To sōma tōn axiōmatikōn kai hē thesē tou stē synchronē Hellēnikē koinōnia, 1821-1975, Athēna: Ekdoseis "Dōdōnē", 1996, מסת"ב 960-248-794-1
- ^ Βαλκανικοί πόλεμοι - Μικρασιατική Εκστρατεία, www.agiasofia.com
- ^ Παπαδόπουλος Σπ. Δημήτριος (1889-1983), ΑΡΓΟΛΙΚΗ ΑΡΧΕΙΑΚΗ ΒΙΒΛΙΟΘΗΚΗ ΙΣΤΟΡΙΑΣ ΚΑΙ ΠΟΛΙΤΙΣΜΟΥ, 13 בנובמבר 2011 (ביוונית)
- ^ Γενική Γραμματεία Νομικών και Κοινοβουλευτικών Θεμάτων | ΒΟΥΛΓΑΡΗ ΠΕΤΡΟΥ, gslegal.gov.gr
30786332מרקוס דראקוס