מרכז קשר
מרכז קשר הוא מקום סגור המופעל על ידי משרד הרווחה ומאויש על ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד, המאפשר מפגש מוגן ומפוקח בין ילדים לבין אחד מהוריהם. המפגשים נערכים במרכז קשר לאחר הפניה של עובד סוציאלי או של בית המשפט, לרוב במקרים של מאבק גירושין קשה, סכסוך זוגיות, אלימות במשפחה, התעללות בילדים, צווי הרחקה, העברת הילד למשפחת אומנה או פנימייה, ועוד. מרכזי הקשר עשויים לשמש כתחליף להסדר זמני שהות של הורה עם ילדו. המרכז מהווה "תחנה זמנית" לקראת קשר עצמאי בעתיד בין ההורה לילדיו, ומטרתו לסייע בחידוש הקשר בין ההורה לילד, בנייתו ושימורו, תוך הדרכה והכוונה[1].
מרכזי קשר פרוסים בכל רחבי ישראל; פועלים בה 63 מרכזי קשר נכון ל-2010. בני המשפחה נפגשים במרכז הקשר כשעה או שעתיים בשבוע, בימי חול. צוות המרכז צופה במפגשים ומדווח על מהלכם לפקיד הסעד, אשר כותב לבית המשפט דוחות תקופתיים על הקשר.
פנייה למרכז קשר
בדרך כלל ילדים והורים מופנים למרכז קשר כאשר ישנו חשש למסוכנות מצד ההורה הלא משמורן. לעיתים נוצר הצורך במרכז הקשר כאשר ישנו סכסוך עוצמתי בין ההורים ומרכז הקשר משמש נקודת העברה של הילדים בהסדרי הראייה. מקרה אחר שבו נפגשים הורים עם ילדיהם במרכז קשר הוא כאשר יש החלטה של משרד הרווחה או בית המשפט לנוער להוציא את הילדים להשמה חוץ ביתית (אומנה, פנימיות או מוסדות), לאחר בדיקת מסוגלות הורית של ההורים והכרזה על הקטין כ"נזקק"; במקרה זה, ההורים הביולוגיים יכולים לפגוש את ילדיהם במרכז קשר.
במקרים של הסדר זמני שהות עם הורה לא-משמורן, ההפניה למרכז נעשית על ידי בית משפט לענייני משפחה, בית דין רבני או יחידות הסיוע שליד בית המשפט, בכפוף להמלצה של פקיד הסעד לסדרי דין לאחר מינויו לחקור ולהמליץ או לפקח על הסדר זמני שהות לאחר פסק דין. גם עובד סוציאלי יכול להפנות למרכז קשר לאחר התייעצות עם ראש הצוות, מדריך או פקיד סעד. ניתן להתקבל גם בהסכמת שני ההורים על כך.
בסוף 2017 פעלו בישראל 66 מרכזי קשר הורים–ילדים הפרוסים בכל רחבי הארץ[2]. מדי שנה מטופלים באותם המרכזים כ־2,400 משפחות, בהן מעל 4,000 ילדים. במרכז הקשר ישנן שתי אוכלוסיות עיקריות[3]: 51% מן המשפחות בטיפול ממושך הופנו למרכזי הקשר על רקע של השמה חוץ-ביתית ו- 49% על רקע של סכסוך גירושין. ב-30% מן המשפחות בטיפול ממושך הייתה היסטוריה של הפסקת קשר או של נתק שנמשך מעל שנה. מרבית המשפחות המטופלות במרכזי הקשר בטיפול ממושך, נמצאות בטיפול 3–5 שנים, וממוצע משך הטיפול בהן עומד על 4 שנים. בעבור 73% מן המשפחות ההתערבות במרכזי הקשר כוללת פיקוח בלבד.
מרכזי קשר בעולם
בבריטניה הוקם מרכז הקשר הראשון בסקוטלנד ב-1988, וכיום פועלים בה כ-350 מרכזים. המרכזים מופעלים כיום לרוב באמצעות גופים קהילתיים מקומיים שאינם ממוסדים, כגון הכנסייה המקומית. הגוף התומך במרכזים אלו הוא האגודה הלאומית למרכזי קשר.
באוסטרליה הוקמו מרכזי הקשר תחת התוכנית הממשלתית לשירותי יחסי משפחה, והם פועלים תחת פיקוחה. ב-2004 פעלו באוסטרליה כ-35 מרכזי קשר, ובנוסף פועלים בה מספר מרכזי קשר לא ממוסדים.
בישראל פועלים 63 מרכזי קשר נכון ל-2010, בהם נפגשות לאורך השנה כ-2,000 משפחות עם יותר מ-4,000 ילדים.
ביקורת על מרכזי קשר
הורים לא-משמורנים רבים טוענים כי מניעת מפגשים חופשיים עם ילדיהם ושליחתם להיפגש עימם במרכזי קשר תחת פיקוח, מתאפשרת בקלות רבה מדי על ידי בתי המשפט ושירותי הרווחה, ועשויה לשמש כקלף מיקוח וכנשק עבור ההורה המשמורן בכל מקרה של אי-הסכמה בסכסוכים זוגיים ומאבקי גירושין. כן נטען שהמפגשים במרכזי קשר, המפוקחים בתצפית של עובד סוציאלי מאחורי חלון זכוכית חד-כיווני, פוגעים בחופשיות ואותנטיות הקשר בין ההורה לילד, עלולים ליצור פגיעה רגשית בקרב הילדים וההורים, ואף ריחוק בין ההורים לילדיהם.
מספר מחקרים שפורסמו לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 מצביעים כי בבריטניה, שיעור האובדנות של ילדים אשר פגשו את אביהם במרכזי קשר היה גבוה עד פי 40 מזה של ילדים אשר גדלו במשמורת-משותפת.[דרוש מקור] בין השאר, על רקע פרסומם של מחקרים אלו פתחו ארגוני אבות קיצוניים בבריטניה (בהם ארגון F4J הבריטי), בקמפיין אלים במיוחד כנגד רשויות הרווחה בבריטניה אשר כלל השחתת רכוש ממשלתי, דבר שהוביל מחד להתנגשות עם רשויות אכיפת החוק, ולהגדרה עצמית של ארגון F4J כ"ארגון מפר-חוק", אך מאידך צמצם במידה רבה את השימוש במרכזים אלו ברחבי הממלכה. ההסלמה בבריטניה גררה בין השאר גם התלהמות והקצנה בקרב ארגוני אבות נוספים, בישראל ובעולם כולו, ושימשה דגל למאבק הבינלאומי בתופעת מרכזי הקשר, ואף להתמרדות כללית שכללה אבות שלא הסכימו להופיע למפגשים עם ילדיהם במרכזי קשר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דנה ויילר-פולק, כך קובעים מתי ואיך הורה זכאי לפגוש את ילדיו, באתר הארץ, 25 ביולי 2010
- העברת מידע מגורמי הפסיכיאטריה לרשויות הרווחה, המשטרה והפרקליטות - בעקבות הרצח בנתניה, דיון בנושא מרכזי קשר בוועדה לזכויות הילד בכנסת, 16 ביולי 2010
- מרכזי קשר הורים ילדים, באתר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד".
- מרכז קשר, באתר "הקואליציה למען הילדים והמשפחה"
- מיכל יעקב יצחקי, נעמה לנסקי, תחקיר: טראומת מרכזי הקשר, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
- מרכזי קשר בבריטניה (באנגלית)
- מרכזי קשר באוסטרליה(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מרכז קשר הורים ילדים, באתר עיריית נתניה;
מרכז קשר, באתר עיריית מעלה אדומים;
מרכז קשר הורה ילד, באתר עיריית עכו - ^ הוועדה לזכויות הילד, דיון בנושא פעילות מרכזי קשר הורים-ילדים - 6 במרץ 2018, באתר main.knesset.gov.il
- ^ ד"ר טלי באייר טופילסקי, ד"ר רחל סבו-לאל, שלי בלוך, המשפחות המקבלות טיפול ממושך במרכזי קשר הורים-ילדים (2016), https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/731-16_heb_report.pdf
מרכז קשר31277829Q837689