מרכז קליטה בית קנדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרכז קליטה בית קנדה
מרכז קליטה בית קנדה
מרכז קליטה בית קנדה
מידע כללי
סוג מרכז קליטה
כתובת רחוב שבי ציון 1
מיקום רובע א', אשדוד
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19621968 (כ־6 שנים)
אדריכל משה לופנפלד וגיורא גמרמן
סגנון אדריכלי ברוטליזם
מידות
קומות 5

מרכז קליטה בית קנדה הוא מרכז קליטה (הוסטל) לעולים חדשים הפועל מאז 1968 ברובע א' באשדוד.

היסטוריה

עם היווסדה של אשדוד באמצע שנות ה-50 ובמסגרת תכנון השכונה הראשונה בעיר, רובע א', תוכנן מרכז קליטה במרכז השכונה, במפגש של שני הרחובות הראשיים החוצים את הרובע - שבי ציון ורוגוזין. במטרה לשלב ככל הניתן את העולים החדשים בחיי הרובע, הוקם הבניין בסמוך למרכז המסחרי והמנהלתי של הרובע שבשעתו שימש כמוקד עירוני קודם להקמת רובע הקריה ("הסיטי") בשלהי שנות ה-90 ומעבר משרדי הממשלה לרובע, שהפך למרכז העסקים הראשי, ומעבר העירייה לקריית התרבות ע"ש צבי צילקר.

מרכז זה היה אחד מבין כעשרים מרכזי קליטה שהוקמו מסוף שנות ה-50 ועד ראשית שנות ה-70 ובתכנונם נטלו חלק אדריכלים בכירים. במרכז הוזמנו העולים החדשים להתגורר במשך חודשים אחדים במחיר מסובסד, ובמקביל ללמוד באולפן לעברית ובקורסים והדרכות בנושאים שונים להכרת התעסוקה, הדיור, התרבות והלימודים בישראל.

בשנת 2017 המבנה שופץ על ידי חברת עמיגור בסך 4.5 מיליון דולר, כמהלך כולל עם שאר מרכזי הקליטה בארץ.[1]

בשנת 2022 הושלמו בבניין שינויים והרחבות כשעל גג חלקו המזרחי הוקם מגדל דירות בן 21 קומות ו-220 יחידות דיור[2] המיועד לשכירות מוזלת לעולים ותיקים מבוגרים. כמו כן, נוספו לבית קנדה עצמו עוד 8 קומות מגורים חלקיות בנות 90 יחידות דיור (נוסף על ה-90 שהיו במקור).[1][3]

אדריכלות

הדירות במרכז הקליטה באשדוד מזכירות דירות שיכון קיבוצי. לרווקים חדר לשניים ובו פינת מטבח ומקרר זעיר ושולחנות כתיבה. למשפחות חדר נוסף ללינת ילדים. בכל דירה חדר השינה הוא גם חדר אורחים ועבודה. [...] מרכז הקליטה הוא חממה, המנתקת למעשה את העולים מבעיותיהם האמיתיות. נראה שהמרכז באשדוד הוא חממה מוצלחת.

נחום ברנע, עולים בחממה: אווירה טובה במרכזי הקליטה, דבר, 29 בנובמבר 1968

תרומה שהעמידה המגבית המאוחדת לישראל בקנדה סייעה להקמת המרכז שנקרא הודות לכך על שמה. את הבניין תכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שפתחו את משרדם המשותף שנים אחדות קודם לכן. ”כמבנה מרכזי כל כך בחיי העיר החדשה, העניקו לופנפלד וגמרמן להוסטל הדר ברוטליסטי ואיכות בנייה מוקפדת, שייחדו אותו מרוב בתי המגורים ומבני הציבור שהוקמו בעיר החולים בשלהי שנות ה-50 ובראשית שנות ה-60”, כתבו צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון על הבניין בספרם "אחרי המודרניזם" המתמקד בעבודותיהם של האדריכלים. לופנפלד וגמרמן תכננו בלוק באורך 58 מטרים הבנוי בנסיגה מקו הרחוב, המתנשא מעליו מעט.

בשונה ממבני השיכונים שנבנו לרוב בארץ באותן השנים, עיצבו האדריכלים את המבנה באופן המעניק לו קלילות ופלסטיות, תוך שימוש בבטון חשוף בכל חלקיו. גישה זו באה לידי ביטוי באמצעות הימנעות מיצירת משטחי בטון, אלא על ידי עמודים דקיקים ועיצוב המרפסות השקועות. כמו כן, נקבעו חצרות פנימיות בעומק הבניין שבהן שולבו גם המדרגות המקשרות בין הקומות. מהלך זה נועד לאפשר אוורור טבעי למעברים והדירות כדוגמת חצרות ים-תיכוניות מסורתיות וכן כדי לעודד קשרים בין הדיירים הזמניים שזה מקרוב באו.

בקומת המסד שולבה אמנות באדריכלות – קיר קרמיקה מהגדולים בארץ, הנמתח לרוחב של עשרים מטרים ומדגיש את מעמדו של מרכז הקליטה כנקודת ציון עירונית. את הקיר עיצבה ויצרה האמנית אביבה מרגלית-ממבוש, המתאר את נוף העיר אשדוד בצבעים עזים.

מרכז הקליטה ממשיך לפעול במתכונתו המקורית גם לאחר השיפוצים שעבר[2], גם אם איכויותיו האדריכליות המקוריות לא נשמרו ואיכויותיו הברוטליסטיות ופרטי הבטון המרשימים נעלמו תחת שלל חיפויים.[4][5]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז קליטה בית קנדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37433753מרכז קליטה בית קנדה