מרי איינסוורת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מרי איינסוורת')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מרי איינסוורת' (באנגלית: Mary Ainsworth;‏ 1 בדצמבר 1913 – 21 במרץ 1999) הייתה פסיכולוגית התפתחותית אמריקאית, אשר תרמה לתאוריית ההיקשרות. מפתחת פרדיגמת "סיטואציית הזר", שמטרתה בחינה וסיווג סגנון התקשרות של פעוטות וילדים צעירים.

קורות חייה

מרי איינסוורת' (במקור סטלר) נולדה באוהיו לצ'ארלס ומרי סטלר, כבכורה מבין שלוש בנות. הוריה של מרי היו בוגרי "דיקנסון קולג'" ואיינסוורת' תיארה כי הוריה ראו את השכלתן של שלוש הבנות כחשובה במיוחד, וכי ההורים הניחו שבבגרותן הן יגיעו למסלול של לימודים אקדמאים.[1] איינסוורת' סיפרה על עצמה כי הייתה קרובה לאביה אך פחות קשורה לאמה.

כשהייתה בת חמש משפחתה עברה לקנדה בעקבות עבודתו של אביה, ושם היא בילתה את רוב שנותיה הצעירות.

בגיל חמש-עשרה איינסוורת' קראה את ספרו של ויליאם מקדוגל - "Character and the Conduct of Life", והוא לטענתה גרם לה לראות כי ניתן להבין את מעשיו של אדם על ידי בחינת עולמו הפנימי ולא בהכרח דרך הקונטקסט הסביבתי שלו. לאחר הבנה זו החליטה איינסוורת' ללמוד פסיכולוגיה.

בשנת 1929 נרשמה איינסוורת' ללימודים אקדמאים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, ושם, לאורך עשור, היא סיימה לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה וכן דוקטורט בנושא פסיכולוגיה התפתחותית. במשך 3 שנים המשיכה איינסוורת' ללמד באוניברסיטה כחברת סגל.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, איינסוורת' הצטרפה לדיוויזיית הנשים בצבא הקנדי, ושרתה שם כמאבחנת ומראיינת.[2] היא התקדמה במהירות בדרגות ובתפקידים, וב-1945 הגיעה לדרגת מייג'ור, המקבילה לרב-סרן בישראל.

לאחר סיום המלחמה איינסוורת' חזרה לאוניברסיטת טורונטו והמשיכה ללמד שם.

בשנת 1950 היא נישאה ללאונרד איינסוורת', והזוג עבר להתגורר בלונדון על מנת להשלים את הדוקטורט של לאונרד. לאחר מעברם של הזוג ללונדון איינסוורת' החלה לעבוד כחוקרת במעבדת טביסטוק בלונדון, תחת החוקר ג'ון בולבי.

עבודתה המוקדמת

איינסוורת' החלה את דרכה המחקרית במהלך התואר השני שלה, במכון לחקר הילד באוניברסיטת טורונטו, שם היא הצטרפה למחקרו של Blatz. המחקר עסק בתיאורית הביטחון של Blatz.[3] בהקשר זה כתבה איינסוורת' (אז בשם סטלר) ב-1940 כי "כאשר ביטחון במשפחה חסר, האינדיבידואל מוגבל בשל החוסר בבסיס בטוח, ממנו הוא יכול לצאת אל העולם ולפעול".[4] באופן המעיד על המשך דרכה המקצועית, כבר בעבודת הדוקטורט שלה בנושא תיאורית הביטחון, ניסתה איינסוורת' לתקף את רעיונותיה באופן מדעי. היא עשתה זאת על ידי שאלוני דיווח עצמי, שהיו בתקופה זאת נדירים למדי בתחום המחקר הפסיכולוגי.[5]

לאחר סיום שירותה הצבאי, באוניברסיטת טורונטו, איינסוורת' החלה לעבוד יחד עם קלופר על טכניקת ניתוח של מבחן הרורשאך.[6]

עבודתה במעבדת טביסטוק

בסוף 1950 איינסוורת' הצטרפה למעבדת טביסטוק בלונדון, תחת הנחייתו של ג'ון בולבי, שם הם חקרו את השפעתו של ניתוק ממושך מהאם בילדות הצעירה על בריאותם הנפשית של ילדים. במעבדה, איינסוורת' נפגשה עם ג'יימס רוברטסון, חוקר פסיכולוגית ילדים שהתעמק בשיטות של תצפית נטורליסטית לשם מחקר, והושפעה ממנו עמוקות. איינסוורת' החליטה שבמחקר הבא שתבצע היא תשתמש בשיטות של תצפית נטורליסטית.[7]

ב-1956 חוקרים מרכזיים במעבדה הוציאו יחד את המאמר " The effects of mother-child separation: A follow-up study".[8] מאמר זה היווה יריית פתיחה לתחילת פרסומם של תכנים בנוגע לתאוריית ההתקשרות. תרומתה של איינסוורת' למאמר היה מערכת סיווג של שלושה דפוסי התקשרות שהראו הילדים שהשתתפו במחקר. שלושת הדפוסים היו: ילדים שהגיבו באופן חיובי חזק לאימותיהם, ילדים שהגיבו באופן אמביוולנטי לאימהות, וילדים שלא הגיבו באופן חיצוני להימצאות האם, נראו אדישים לנוכחותה, או הגיבו אליה בעוינות.

תרומתה המרכזית לפסיכולוגיה

עבודתם המשותפת של איינסוורת' וג'ון בולבי בנתה את תאוריית ההתקשרות. עבודתה של איינסוורת' ביצירת פרדיגמת המצב הזר סיפקה יכולת למדוד באופן אמפירי את התאוריה של בולבי, וכן הרחיבה אותה בכך שיצרה סיווג צורות התקשרות שונות.

זאת ועוד, איינסוורת' הייתה מהראשונות בתחום הפסיכולוגיה שיצרה פרדיגמה שבחנה תאוריה פסיכולוגית באופן ניסויי, ובכך תרמה לצורת החשיבה והמחקר בתחום כולו. השפעה זאת ניכרת במיוחד בתחום הפסיכולוגיה התפתחותית.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ O'Connell, A.N., & Rusoo, N.F. (1983). Models of achievement: Reflections of eminent women in psychology. New York: Columbia University Press.
  2. ^ Main, M. (1999). Mary D. Salter ainsworth: Tribute and portrait. Psychoanalytic Inquiry, 19(5), 682-736.
  3. ^ Blatz, W. (1940), Hostages to peace: Parents and the children of democracy. New York: Morrow.
  4. ^ Salter, M. D. (1940). An evaluation of adjustment based upon the concept of security. University of Toronto Press
  5. ^ Bretherton, I. (1992). The origins of attachment theory: John Bowlby and Mary Ainsworth. Developmental psychology, 28(5), 759.
  6. ^ Klopfer, B., Ainsworth, M. D., Klopfer, W. F., & Holt, R. B., (1954). Developments in the Rorschach technique (Vol. 1). Yonkers-on-Hudson, NY: World Book
  7. ^ Ainsworth, M. D. S. (1983). A sketch of a career. In A. N. O’Connoll & N. F. Russo (Eds.), Models of achievement: Reflections of eminent women in psychology (pp. 200-219). New York: Columbia University Press,
  8. ^ Bowlby, J,, Ainsworth, M., Boston, M., & Rosenbluth, D. (1956), The effects of mother-child separation: A follow-up study. British Journal of Medical Psychology, 29, 2 11-247.
  9. ^ Bretherton, I. (1992). The origins of attachment theory: John Bowlby and Mary Ainsworth. Developmental psychology, 28(5), 759.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31295008מרי איינסוורת

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרי_איינסוורת&oldid=1942528"