מריה פורטוני
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. מריה פורטוני (בספרדית: Maryà Fortuny; 11 ביוני 1838 – 21 בנובמבר 1874) היה הצייר הספרדי המוביל בתקופתו, בעל מוניטין בינלאומי. הקריירה הקצרה שלו כללה יצירות במגוון נושאים נפוצים באמנות התקופה, כולל המשיכה לנושאים אוריינטלים, ציור ז'אנר היסטורי, ציור צבאי של התפשטות הקולוניאלית הספרדית.[1]
ביוגרפיה
הוא נולד בראוס, עיר ליד טרגונה, בקטלוניה, ספרד. אביו נפטר כשהיה תינוק, ואמו כשהיה בן 12. לפיכך, מריה גדל על ידי סבו, יוצר ארונות שלימד אותו להכין פסלוני שעווה. בגיל 9, בתחרות פומבית בעירו, צייר, מורה ופטרון מקומי, דומנק סובראנו, עודד אותו ללימוד נוסף. בגיל 14 עבר לברצלונה עם סבא שלו. הפסל Domènec Talarn הבטיח לו פנסיה שאפשרה לו ללמוד בבית הספר לאמנויות ואומנות בברצלונה. הוא למד במשך ארבע שנים אצל קלאודי לורנזלה ופאו מילה וב־1857 זכה במלגה שזיכתה אותו בשנתיים של לימודים ברומא החל משנת 1858. שם למד רישום וסגנונות מפוארים, יחד עם ג'וזפ ארמט וריקרדו דה מדרסו.
ב-1859 הוא נקרא על ידי ממשלת מחוז ברצלונה לצייר את קרבות המלחמה הספרדית-מרוקאית. הוא נסע למרוקו מפברואר עד אפריל של אותה שנה, עשה סקיצות של נופים וקרבות, אותם הראה במדריד ובברצלונה כשחזר. אלה ישמשו לו מאוחר יותר כסקיצות ראשוניות ליצירה המונומנטלית שלו, הקרב על טטואן, במוזיאון הלאומי לאמנות של קטלוניה.
בשנת 1870 עברו האמן ומשפחתו לגרנדה. במקור, זה היה אמור להיות שלב בטיול תיירותי מורחב ביישובים שונים באנדלוסיה. עם זאת, לאחר שהגיע לגרנדה, פורטוני חש כי זה מקום להתיישב בו ולעבוד. הם הגיעו בקיץ 1870 ונשארו עד סתיו 1872 - שהות של כשנתיים וחצי. לפי כמה מהביוגרפים שלו, פורטוני הקים בגרנדה אטלייה. המיקום המדויק שלו לא ברור.[2]
מאז ימי ולסקס הייתה מסורת בספרד של הנצחת קרבות וניצחונות בציורים מונומנטליים. על בסיס חוויותיו, פורטוני הוזמן על ידי מועצת מחוז ברצלונה לצייר דיורמה בד גדולה של לכידת המחנות של מולי אל עבאס ומולי אל חאמד על ידי הספרדים. הוא התחיל את הציור של קרב טטואן על בד באורך 15 מטרים; אבל אף שעבד עליו לסירוגין במהלך העשור הבא, הציור מעולם לא הסתיים.
ההשפעה הגדולה יותר של מסעו במרוקו היה המשיכה שלו לאחר מכן לנושאים האקזוטיים של מרוקו. הוא צייר יחידים וגם סצנות מדומיינות.
הוא ביקר בפריז ב-1868 וזמן קצר לאחר מכן התחתן עם ססיליה דה מדרסו, בתו של פדריקו דה מדרסו, שהפך לאוצר של מוזיאון הפראדו במדריד. ססיליה הייתה אחות של חברו של פורטוני, האמן האוריינטליסטי, ריקרדו דה מדרסו, שליווה בעבר את פורטוני במסעות באירופה. לפורטוני ולססליה נולד בן, מריאנו פורטוני, שהפך למעצב אופנה ושטיחים ידוע. ביקור נוסף בפריז ב-1870 ולאחריו שהה שנתיים נוספות בגרנדה.
הוא חזר לרומא, שם מת באופן פתאומי משהו ב-21 בנובמבר 1874, מהתקף של מחלת המלריה, שחלה בזמן שצייר בנאפולי ובפורטיצ'י בקיץ 1874.
לאחר מותו של פורטוני, גיסו, ריקרדו דה מדרסו, טיפל בסטודיו שלו. קטלג את יצירותיו וארגן אותן למכירה פומבית. [3]
אחד מתלמידיו של פורטוני היה אטיליו סימונטי.
גלריה
-
פיקאדור פצוע במלחמת שוורים, 1867
-
מוכר השטיחים, 1870
קישורים חיצוניים
- מריה פורטוני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מריה פורטוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Fortuny, Mariano Jose Maria Bernardo". Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
- ^ Pérez-Cellin, J.J., "El Taller de Mariano Fortuny ," LOCVS AMŒNVS, 13, 2015, pp 127 - 13
- ^ Madrazo y Garreta, Ricardo Federico de - Museo Nacional del Prado, www.museodelprado.es
33631245מריה פורטוני