מריה עמנואל, מרקיז מייסן
| לידה |
רגנסבורג, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
לה טור-דה-פייל, שווייץ  |
| בת זוג | אנסטסיה, נסיכת אנהלט |
מריה עמנואל, מרקיז מייסן (בגרמנית: Maria Emanuel Markgraf von Meißen; 31 בינואר 1926 - 23 ביולי 2012) היה ראש בית וטין בין השנים 1968–2012.[1]
ביוגרפיה
מריה עמנואל נולד ב-31 בינואר 1926 ברגנסבורג, בוואריה, והיה הילד הבכור של פרידריך כריסטיאן, נסיך הכתר של סקסוניה ואליזבת הלן, נסיכת טורן וטקסיס, בתם של אלברט, נסיך טורן וטקסיס השמיני ומרגרטה קלמנטינה, ארכידוכסית אוסטריה.
בגיל 18, נאסר מריה עמנואל ונידון למוות על ידי הנאצים בשל התנגדותו לשלטונם. לאחר שנמלט מעונשו, נאלץ להימלט מן הסובייטים המתקרבים, כאשר מולדתו הסכסונית הפכה לחלק ממזרח גרמניה הקומוניסטית עם סיום מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עבר לשווייץ, שם החל לעבוד בתחום השירותים הפיננסיים. גם הצייר המוכשר עמנואל הציג כמה מעבודותיו.[2]
אף על פי שמארי וסילצ'יקוב מספרת בספרה "יומני ברלין 1940–1945" את סיפורו של הנסיך בן ה-16, הנסיך מריה עמנואל, ששילם לה בעד עזרתה במציאת כלה, שכן הוא הרגיש שזה חובתו כלפי השושלת שלו,[3] הוא התחתן רק ביום הולדתו ה-37, ב-31 בינואר 1963, עם אנסטסיה, נסיכת אנהלט, שאותה נשא לאישה בווה שבשווייץ, אולם לא היו להם ילדים.
מריה עמנואל הפך לראש בית וטין עם מותו של אביו בשנת 1968.
משבר הירושה
מכיוון שלמריה עמנואל לא נולדו ילדים לגיטימיים, הוא בחר בסופו של דבר ליורשו את הנסיך אלכסנדר, נסיך סקסוניה-גספה, בנה של אחותו הבכורה אנה, נסיכת סקסוניה ובעלה המנוח רוברטו דה אפיף, נסיך גספה (צאצא של משפחה לבנונית נוצרייה ששלטה במחוז צפון ביירות).[4][5] מריה עמנואל אימץ את אלכסנדר ב-1 ביוני 1999, שהתחתן עם גיזלה, נסיכת בוואריה ב-1987. ב-1997 הסכימו הצאצאים הזכרים ששרדו מהענף האלברטיני להחלטת מריה עמנואל,[6] אם כי לאחר מכן, אחיו אלברט הצהיר כי לא קיבל עוד את ההחלטה.
חוק הירושה המלכותי של בית וטין הוא חצי-סאלי, המאפשר ירושה באמצעות נקבה. מאז מותו של מריה עמנואל, מאחר שאלברט היה הזכר האחרון בשושלת, זה הוביל בראש ובראשונה את ילדיהם של אחיותיהם מריה יוזפה (רווקה), מריה אנה ומתילדה, אבל רק נישואיה של מתילדה עמדו ללא ספק בדרישות חוקי הנישואין המלכותיים, ובנה היחיד מת בשנת 1987. לפיכך, אם הטענה של גספה אינה תקפה, תעבור הירושה לבני דודותיו של מריה עמנואל, מרגרטה קרולה, מריה אליקס ואנה, ומכיוון שמרגרטה קרולה הייתה הבכורה, היורש יהיה נכדה קרל פרידריך, נסיך הוהנצולרן, ראש בית הוהנצולרן השוואבי.
אולם אחיו של מריה עמנואל, אלברט, תמך בדרישות השוויון כדי לאפשר לבני דודתו, הנסיך טימו, ולבנו המורגנטי, רודיגר, לרשת בסופו של דבר את ראשות הבית. לרודיגר ולאשתו הראשונה אסטריד לינקה נולדו שלושה בנים דניאל, ארנה ונילס.
על אף שבית וטין האלברטיני מורכב רק מענף המלוכה, ישנם מספר ענפים קיימים של בית וטין, אשר שלטו בנחלות הארנסטיניות השונות עד 1918 (כמו גם הענפים הזוטרים של בית סקסה-קובורג-גותה שהחזיקו כמה כתרים מלכותיים). בהצהרה משותפת מה-23 ביוני 2015, ראשי שלושת הענפים הנותרים של הענף הארנסטיני של בית וטין, מיכאל, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך, אנדראס, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה וקונרד, נסיך סקסוניה-מיינינגן, הצהירו כי לפי חוקי בית וטין וכללי הירושה המסורתיים, אלכסנדר אפיף, הנושא את השם נסיך סקסוניה, לא ירש את מריה עמנואל לעמוד בראש הענף האלברטיני (בית המלוכה של סקסוניה), וגם אינו רשאי לשאת בתואר מרקיז מייסן.[7]
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ אדם בילנסקי. האם הפולנים מעמידים פנים על כס המלכות שלהם? (פולנית) [ב:] Verbum Nobile . Nr 17. 2008 p. 8
- ^ מונטגומרי-מסינגברד, יו, המשפחות המלכותיות של בורקי העולם, כרך 1: אירופה ואמריקה הלטינית, עמ '
- ^ מארי וסילצ'יקוב. יומני ברלין 1940–1945, עמ '71
- ^ de Badts de Cugnac, Chantal. Coutant de Saisseval, Guy. Le Petit Gotha. Nouvelle Imprimerie Laballery, Paris 2002, p. 127 (French) מסת"ב 2-9507974-3-1
- ^ Huberty, Michel; Alain Giraud; F. and B. Magdelaine (1991). L'Allemagne Dynastique Tome VI Bade-Mecklembourg (בצרפתית). France: Giraud. pp. 475–476. ISBN 978-2-901138-06-8.
- ^ Willis, Daniel (1999). The Descendants of Louis XIII. Baltimore, MD: Clearfield Co. pp. 327–328, 765–766. ISBN 0-8063-4942-5.
- ^ הצהרה משותפת על ידי ראשי בית Wettin של 23 יוני 2015
27054232מריה עמנואל, מרקיז מייסן