מריה מרגרטה קירך
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מריה מרגרטה קירך (לבית וינקלמן, 25 בפברואר 1670 - 29 בדצמבר 1720) הייתה אסטרונומית גרמנייה, ואחת האסטרונומיות המפורסמות הראשונות של תקופתה, בשל כתביה על הקשרים בין השמש לשבתאי, ושל נוגה עם צדק בשנים 1709 ו-1712 בהתאמה, והיא האישה הראשונה אשר גילתה כוכב שביט.
חיים אישיים
מריה התחנכה מגיל צעיר על ידי אביה, שהאמין שמגיע לה השכלה השווה לזו של הצעירים באותה עת. לאחר מות אביה נמשך החינוך שלה על ידי דודה. מכיוון שמריה גילתה עניין באסטרונומיה מגיל צעיר, היא ניצלה את ההזדמנות ללמוד אצל כריסטוף ארנולד, אסטרונום שעבד כאיכר בסומרפלד, ליד לייפציג. היא הפכה לשוליה הבלתי רשמית של ארנולד ואחר-כך לעוזרת שלו.[1]
בזכות ארנולד, הכירה מריה את האסטרונום והמתמטיקאי גוטפריד קירך, אחד האסטרונומים הגרמנים המפורסמים ביותר של אותה תקופה. ב-1962 התחתנו מריה וגוטפריד, ולאחר מכן נולדו להם ארבעה ילדים, אשר ללא יוצא מן הכלל המשיכו את דרכם בלימוד אסטרונומיה. גוטפריד המשיך ללמד את מריה אסטרונומיה, מכיוון שבאותה התקופה נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטאות.[2]
מריה וגוטפריד עבדו יחד כצוות. למרות זאת, נתפסה מריה כעוזרת שלו ובכך זכתה לפחות הערכה. יחד הם ערכו תצפיות וביצעו חישובים כדי להפיק לוחות שנה. בשנת 1697, בני הזוג גם החלו לתעד מידע אודות מזג האוויר. הנתונים שנאספו על ידי בני הזוג קירך שימשו לייצור לוחות שנה, ובנוסף היו שימושיים לצורכי ניווט. האקדמיה המלכותית למדעים בברלין עסקה במכירות של לוחות השנה שלהם, שכללה מידע על מחזור הירח, השמש, ליקויי החמה ומיקום השמש וכוכבי לכת אחרים.[3]
קריירה
מחקר
ב-21 באפריל 1702, בעת תצפיותיה הליליות הרגילות, גילתה מריה כוכב שביט שלא היה ידוע קודם (מכונה: "כוכב השביט של 1702") ובכך הפכה לאישה הראשונה שגילתה תגלית שכזו. עם זאת, כוכב השביט לא נקרא על שמה מכיוון שבדומה לרוב הגילויים באותה תקופה בן זוגה גוטפריד לקח קרדיט על גילויו. ב-1710 הודה גוטפריד שלא הוא גילה את כוכב השביט וסיפר שאשתו רצתה לחקור כוכב שהוא ראה כמה לילות קודם ושצפתה בכוכב השביט לראשונה בזמן שישן. היא העירה אותו והוא אישר שזהו אכן כוכב שביט. למרות זאת, הכוכב לעולם לא נקרא על שמה.[4]
מריה המשיכה לעסוק בעבודות חשובות באסטרונומיה ולפרסם ממצאים תחת שמה האישי. הפרסומים שלה כללו את התצפיות שלה על אורורה בורליס (1707), המחקר על הקשרים של השמש עם שבתאי ונוגה (1709) והמחקר על ההתקרבות של צדק ושבתאי (1712).[5]
לאחר מותו של גוטפריד בברלין ב-25 ביולי 1710, ניסתה מריה לקבל את משרתו של בן זוגה המנוח, דבר שהיה נהוג באותה תקופה, ואמרה כי היא ביצעה את רוב העבודה בזמן שגוטפריד חלה במחלה אשר ממנה נפטר. היא נתקלה בסירוב ונשארה ללא הכנסה, אף על פי שעשתה מאמצים רבים לשכנעם. מריה סברה כי עתירותיה נדחו בשל מינה. עובדה זו נתמכת במידה מסוימת בכך שיוהאן היינריך הופמן, שהיה בעל ניסיון מועט ממנה, מונה למשרתו של בעלה.[6]
מריה המשיכה בעבדותה האסטרונומית, המשיכה לפרסם מחקרים תחת שמה והמשיכה להנפיק לוחות שנה במקומות שונים ולימדה גם את בנה ובנותיה.
ב-1716 הפך בנה של מריה, כריסטפריד, למנהל המצפה של ברלין ובעקבות מותו של הופמן, מריה ובתה, קריסטין, הפכו לעוזרות שלו. חברי האקדמיה התלוננו שהיא לקחה תפקיד חשוב מדי בביקורים במצפה ודרשו ממנה להתנהג כמו עוזרת ולהישאר ברקע. מריה סירבה לעשות זאת ונאלצה לפרוש, ובעקבות זה נאלצה גם לוותר על ביתה, אשר שכן נמצא בשטח המצפה.[7]
מריה המשיכה לעבוד ביחידות, אך התנאים הכריחו אותה בסופו של דבר להפסיק לעבוד כאסטרונומית והיא מתה בברלין ב-29 בדצמבר 1720. לאחר מותה ארבעת ילדיה המשיכה לעסוק באסטרונומיה.[6]
פרסים
- מדליית זהב מהאקדמיה המלכותית למדעים, ברלין (1709).
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Maria Margaretha Kirch, Encyclopaedia Britannica
- ^ Maria Margaretha Kirch, Your Dictionary
- ^ A to Z of Women in Science and Math, Lisa Yount, 2007, עמ' 175
- ^ 3, Maria Winckelman at the Berlin Academ, Gendered Domains: Rethinking Public and Private in Women's History, Londa Schiebinger
- ^ Maria Margaretha Kirch, MacTutor - History of Mathematics
- ^ 6.0 6.1 The Scientific Revolution: An Encyclopedia, William E. Burns, 2001, עמ' 161
- ^ Kirch Maria, Biographical Encyclopedia of Astronomers, Roland Wielen, עמ' 640
29564241מריה מרגרטה קירך