מרדכי נמצא-בי
לידה |
22 ביוני 1903 פינסק, האימפריה הרוסית |
---|---|
נהרג |
7 בינואר 1949 (בגיל 45) ישראל |
תאריך עלייה | 1925 |
השתייכות | צה"ל |
תקופת הפעילות | 1948–1949 (כשנה) |
דרגה | סגן-אלוף |
תפקידים בשירות | |
ראש הג"א | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העצמאות |
מרדכי (מקס) נמצא-בי (נימצָביצקי) (כ"ז בסיוון, תרס"ג, 22 ביוני 1903 – ו' בטבת תש"ט, 7 בינואר 1949) היה סא"ל בצה"ל, משפטן ופעיל ציוני, מייסד הג"א.
ביוגרפיה
ראשית חייו
מקס נימצָביצקי נולד בפינסק שברוסיה הלבנה (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, כיום בלארוס) בבית ציוני. במלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לקאזאן, שם היה ממייסדי ארגון התלמידים הציוני "החבר הצעיר" (ארגון כל-רוסי של נוער קדימה), והיה מזכיר וחבר המרכז של תנועת-הנוער הציונית המאוחדת, במקביל ללימודי משפטים באודיסה, באוניברסיטאות: קאזאן, מוסקבה ולנינגרד. נימצביצקי נאסר בגין פעילותו הציונית וגזר דינו לגלות לסיביר הוחלף בגירוש לצמיתות מרוסיה, וכך הגיע ארץ ישראל בשנת 1925. בארץ החל לעבוד בחבורת "הדרום" בסלילת כביש נס ציונה-רחובות ובפרדסי נס ציונה. מאוחר יותר עבר לגור בחיפה, בנה את ביתו בשכונת כרמל מערבי ועבד כעורך דין.
הקמת הג"א
בחיפה ארגן את שירות מכבי אש מתנדבים ומגן דוד אדום (בניהולו של ברוך ניסנבוים) ונבחר לנשיאות מרכז מכבי אש בארץ. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה מפקד במשטרה המיוחדת בחיפה וככזה שיכנע את השלטונות הבריטיים בחימוש מכבי האש בחיפה, וכך יכלו מתנדבי השירות, שכולם היו חברי ההגנה, לשאת ולהתאמן ברובים באופן חוקי. כחבר בהגנה בחיפה הקים את "המחלקה האזרחית"[1] בה שירתו עולי גרמניה בעלי מקצועות חופשיים, וכמו כן שימש מדריך בקורסים שונים של ההגנה. בראשית מלחמת העולם השנייה יסד וניהל בחיפה את שירותי הג"א ונשלח מטעם הסוכנות, בתמיכת השלטון הצבאי הבריטי, להשתלמות באנגליה. כאשר שב, סגר את משרדו, עקר לתל אביב[2] ונתמנה יועץ הסוכנות לענייני הג"א. במסגרת זאת הוציא את החוברת "ביתך כמקלט בפני התקפות מהאויר".
במלחמת העצמאות ניהל, בדרגת סגן-אלוף, את שירותי הג"א ("שירות התגוננות בפני הרעשות"[3]) בכל הארץ ובתפקידו זה היה חבר המטכ"ל.
הטמעת השם העברי
ב-1944 הטיל עליו הוועד הלאומי את ניהול הפעולה וההדרכה למען ההתאזרחות והשם העברי. נמצא-בי המליץ על עברות מאורגן של שמות משפחה לועזיים, כלומר קביעת שם עברי אחיד[4]. כדוגמה אישית עיברת את שמו לנמצא-בי.
בעיצומה של מלחמת העצמאות הוקמה בצה"ל "ועדת שמות עבריים" ועליה הופקד נמצא-בי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת "בחר לך שם עברי" שנועדה להמריץ את החיילים לעברת את שמותיהם הלועזיים לשמות בעלי ניחוח צברי. הוראות הממליצות לבחור בשם עברי ניתנו לשגרירים, לקצינים בכירים בצה"ל (הוראת בן-גוריון אינה מחייבת אלא ממליצה), לשופטים ולנציגי המדינה בגופים בינלאומיים.
הצעתו לדגל
ביולי 1948 פרסם ספר ("הדגל") שבו טען שעל אף שיש להפוך את הדגל הציוני לדגל המדינה, אין הדבר אפשרי שכן יהודים רבים ימשיכו לחיות בגלות על אף הקמת המדינה ולכן לא יוכלו להניף את דגל תנועתם הפוליטית. הפתרון, לדעתו, היה שילובו של הדגל הציוני בתוך דגל המדינה בדומה לשילוב של דגל הממלכה המאוחדת בדגלי ממלכות חבר העמים הבריטי[5].
מותו
נמצא-בי נהרג בתאונת דרכים בינואר 1949. בעקבות מותו יזם המטכ"ל מבצע לאכיפת חוקי התנועה ומניעת תאונות דרכים, שנקרא על שמו - "מבצע מרדכי".
לקריאה נוספת
- צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, משרד הביטחון, עמ' 108–113.
- מרדכי נמצא-בי, הדגל, תל אביב, תש"ח.
- מרדכי נמצא-בי, בחר לך שם עברי, תל אביב, 1949.
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של מרדכי נמצא-בי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- דוד תדהר (עורך), "מרדכי נמצא-בי (נימצאביצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1735
- דוגמאות לדגלים מתוך ספרו של נמצא-בי כפי שהופיעו בעיתון הארץ
- על מבצע מרדכי וסא"ל נמצא-בי בבלוג ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
מכּתביו:
- ההתגוננות האנטי-מטוסית באנגליה ובארץ-ישראל, מערכות 2, נובמבר 1939
- לקח הפצצות חיפה ותל אביב, מערכות 4, נובמבר 1940
הערות שוליים
- ^ יהודה סלוצקי, קיצור תולדות ההגנה, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, 1986, עמ' 163
- ^ משה א. בר אילן, מרדכי (מקס) נמצא-בי (עשר שנים למותו), דבר, 15 בדצמבר 1958
- ^ אתר פיקוד העורף
- ^ ד"ר חגי חריף, ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים, באתר מכון וינגייט
- ^ אלכסנדר מישורי, לקורותיו של דגל מדינת ישראל, קתדרה 62
25206989מרדכי נמצא-בי