מקסין פרנק סינגר
מקסין פרנק סינגר (באנגלית: Maxine Frank Singer; נולדה ב-15 בפברואר 1931) היא ביולוגית מולקולקית וביוכימאית. מדענית מובילה בתחום הגנטיקה האנושית שעזרה בפענוח הצופן הגנטי האנושי. כיהנה כנשיאת מכון קרנגי בוושינגטון.
קורות חיים
מקסין פרנק סינגר נולדה בברוקלין, ניו-יורק, להנרייטה (פרלוביץ) פרנק ולהיימן פרנק. את השכלתה היסודית והעל-יסודית קיבלה פרנק בבתי הספר הציבוריים בברוקלין.[1]
סינגר התמחתה התמחות ראשית בכימיה והתמחות משנית בביולוגיה במכללת סווארת'מור וקיבלה בשנת 1952 תואר ראשון בהצטיינות. את תואר הדוקטור שלה קיבלה בשנת 1957 מאוניברסיטת ייל על כך שחקרה על כימיית החלבונים תחת גוז'ף פרוטון (Joseph S. Fruton). במהלך לימודיה פרוטון עודד אותה להתמחות במחקר חומצות הגרעין (DNA וגם RNA), בעקבות זאת הצטרפה למעבדתו של הביוכימאי לאון הפל (Leon Heppel) במכון הלאומי לבריאות בוושינגטון די.סי. בשנת 1956 כפוסט-דוקטורט.
שנתיים לאחר מכן, קיבלה מינוי להיות חלק מצוות המחקר בתור ביוכימאית והפכה לאחראית על מחקר האנזימים והביוכימיה של התא עד שנת 1974. בשנת 1975 הצטרפה למכון הלאומי לסרטן ובשנת 1980 הפכה לאחראית על מעבדת הביוכימיה, תפקיד שבו הייתה ממונה על 15 קבוצות מחקר וכיהנה בו עד שנת 1987.
בשנת 1988 נבחרה לכהן כנשיאת מכון קרנגי בוושינגטון(Carnegie Institution for Science) ובשנת 2002 החליטה לפרוש מתפקיד זה.[2]
סינגר נשואה לדניאל מוריס סינגר, עורך דין, ולהם ארבעה ילדים.
מחקר
עבודתה של סינגר הקיפה את תחום הביוכימיה ואת תחום הביולוגיה המולקולרית, הכוללים מחקרים מגוונים על: סינתזת RNA, תפקידם של האנזימים ב-DNA , מטבוליזם, שחלוף גנטי בוירוסים פגומים ואת המבנה של המכלול DNA- חלבון הנקרא כרומטין.
בשנות ה-60 המוקדמות סינגר עזרה לעמיתה במכון הלאומי לבריאות, מרשל וורן נירנברג, לפענח את הקוד הגנטי על ידי כך שסיפקה לו מולקולות RNA מלאכותיות בעלות נוקלאוטידים המסודרים ברצף ידוע שאפשרו לקבוע שהמידע הגנטי מורכב מארבע אותיות ואילו הקודן מורכב מצופן המכיל בכל פעם שלוש אותיות מתוכן.
במהלך שנות ה-80 סינגר הפנתה את תשומת לבה למשפחה גדולה של רצפי DNA הנקראים LINEs.[3]
היא ועמיתיה היו בעיקר מעוניינים ברצף LINE1 שחוזר על עצמו אלפי פעמים בDNA האנושי. הם חקרו איך האלמנטים שלו נעים, מתוך אמונה שמנגנון הטרנספוזיציה שלו עשוי להוות משמעות רחבה להבנת מחלות גנטיות.
בנוסף, סינגר חקרה דרכים לריפוי סרטן והמופיליה.
תרומתה למדע ולחברה
משנות ה-70 המאוחרות דאגה לבטיחות והמוסריות של תחום ההנדסה הגנטית. היא ממשיכה לעבוד למען שימוש בטוח ואתי בתחום הביוטכנולוגיה עד היום.[4]
סינגר מעורבת במידה רבה בתוכניות לשיפור איכות החינוך המדעי בכל שלבי הלימוד.
בנוסף, כתבה מספר ספרים על תחום הגנטיקה בשיתוף עם עמיתה פול ברג והיא מרצה הרצאות רבות.[5]
סינגר אף הקימה תוכנית לימודית מדעית לתלמידי וושינגטון די.סי. הנקראת- First light.[6]
פרסים והישגים
1975- הייתה שותפה לארגון כנס ה-Asilomar.[3]
- 1988- פרס הדירוג הנשיאותי הנכבד. (Distinguished Presidential Rank Award)
- 1992- המדליה הלאומית למדעים.
- 1996- פרס הרצאת AAAS על שם ויליאם ד. קארי למנהיגות מדיניות המדע.
- 1999- פרס וניבר בוש של מועצת המנהלים הלאומית למדע.
- 2004- פרס AAAS על שם פיליפ אבלסון.
- 2007- מדליית שלום הציבור של האקדמיה הלאומית למדעים.
היא חברה באגודה האמריקנית לקידום המדע, באקדמיה הלאומית למדעים ובאקדמיה האפיפיורית למדעים. הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד בתחום המדע במספר רב של מוסדות יוקרתיים.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Maxine Singer Facts, biography.yourdictionary.com
- ^ Maxine Singer | Jewish Women's Archive, jwa.org
- ^ 3.0 3.1 The Maxine Singer Papers: Biographical Information, profiles.nlm.nih.gov
- ^ "Maxine Singer". HowStuffWorks. 2008-10-21. נבדק ב-2016-11-18.
- ^ Maxine Singer | Chemical Heritage Foundation, www.chemheritage.org
- ^ 6.0 6.1 Carnegie Science, Maxine F. Singer | Carnegie Institution for Science, carnegiescience.edu
