מקומות של זיכרון (הרובע הבווארי)
מידע כללי | |
---|---|
על שם | היהודים תחת השלטון הנאצי |
מיקום | שכונת שנברג, ברלין, גרמניה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1993 |
יוצר | פרידר שנוק, רנאטה שטי |
אנדרטת "מקומות של זיכרון ברובע הבווארי: הדרה ונישול, גירוש ורצח של יהודי ברלין בין השנים 1933-1945" (בגרמנית: Orte des Erinnerns im Bayerischen Viertel: Ausgrenzung und Entrechtung, Vertreibung, Deportation und Ermordung von Berliner Juden in den Jahren 1933 bis 1945) תוכננה על ידי היסטוריון האמנות, המבקר והאוצר פרידר שנוֹק (Frieder Schnock) והאמנית והמרצה פרופ' רנאטה שטי (Renata Stih) ונחנכה ב-11 ביוני 1993. האנדרטה מורכבת מ-80 שלטים המפוזרים ברחבי הרובע הבווארי, שהוא חלק משכונת שנברג שבברלין. לכל שלט שני צדדים: באחד נרשם חוק או תקנה, ולעיתים עדות אישית, משנות השלטון הנאצי המגביל את היהודים, ובשני ציור או סמל מתאים.
רקע היסטורי
בין 1898–1908 בנתה חברת הקרקע הברלינאית (Berlinische Boden-Gesellschaft) על קרקע הרובע הבווארי מבנים רבים בסגנון ביתי עם דירות מרווחות. הרחובות בשטח הבנוי נקראו על שמות מקומות בבוואריה. תושביו הראשונים של הרובע היו גרמנים אמידים. מספר היהודים בשכונת שנברג היה רב – בשנברג כולה חיו בשנת 1933 כ-16,000 יהודים, כ-10% מהקהילה היהודית בברלין באותו הזמן, והיא כונתה "שווייץ היהודית" – אך לא ידוע מספרם המדויק ברובע עצמו. בשכונה חיו בין היתר אלברט איינשטיין, גרטרוד קולמר וחנה ארנדט. בעקבות עליית הנאצים לשלטון דוכאו היהודים, ובשנת 1941 החלו לגרש יהודי מהרובע, ובאביב 1943 נעצרו גם הפועלים בני השכונה וגורשו. ב-19 במאי 1943, הרובע וברלין כולה, כפי שדווחו הנאצים, היו "נקיים מיהודים" (Judenfrei).
בניית האנדרטה
במשך שנים אחרי השואה לא נותר זכר לקהילה היהודית הגדולה במקום, מלבד אנדרטת אבן במיקומו של בית הכנסת הישן של הרובע, ולוח זיכרון במקום שבו התגורר אלברט איינשטיין בין השנים 1918–1933. בשנת 1983 החלה קבוצה של תושבי השכונה להתעניין בעברה ובתולדותיה במהלך השואה. הם מצאו מסמכים ותעודות רבות – בין השאר מכתבים ויומנים, תמונות, רישומים של הגסטפו. באמצעות המידע הצליחו לשחזר את ההיסטוריה של רוב בתי השכונה. את תוצאות המחקר פרסמו בתערוכה, שלה קראו "החיים בשנברג–פירדנאו בשנים 1933–1945". בשנת 1988 החל אחד מתושבי הרובע הבווארי לאסוף שמות של קרבנות ה"אריזציה" בשכונה. לאחר שנת עבודה אסף למעלה מ־6,000 שמות, ותיעד גם הפקעת רכוש יהודי. בהמשך לצעדים אלו, בתחילת שנות ה-90 החלו תושבי השכונה בסיוע עיריית רובע שנברג לחפש דרך להנציח את הקהילה היהודית המקומית. הוכרזה תחרות, ומתוך 96 הצעות נבחרה הצעתם של צמד אמנים בשם שטי ושנוק. הם הציעו להציב ברחבי הרובע שלטים עם חוקים שנחקקו נגד היהודים בתקופת השלטון הנאצי. בסך הכול נתלו כ־80 שלטים, חלקם במקומות הקשורים לכיתוב בשלטים.
כבר בתהליך הצבת השלטים הראשונים של הפרויקט החלו מתגלעות מחלוקות סביבו. בעת תליית אחד השלטים צעק אחד התושבים בשכונה לעבר התולים "חזירים יהודים, עופו מכאן!". בהמשך הגיעו תלונות גם מן הצד השני על תליית שלטים אנטישמיים, ולמקום הגיעו כוחות משטרה שביקשו להוריד את השלטים. הפשרה שהושגה הייתה שלכל שלט תוצמד לוחית הסבר קצרה, שמבהירה כי מדובר באנדרטת זיכרון.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- Caroline Bartholomew, Rebuilding Berlin's Identity, Urban Labs Central Europe, 30 January 2018
- אלדד בק, ברלין, ברלין: רחובות של זיכרון, באתר ynet, 9 במאי 2005
- פחד ותיעוב ברובע הבווארי, באתר "אייל – מדריך בברלין"
- מיקי ריס, אחרי עשרים שנה, מגזין שפיץ, 28 במאי 2013
- גלית נגה-בנאי, מה מיוחד בהנצחת "שווייץ היהודית" של ברלין, באתר הארץ, 20 בפברואר 2015
- אורי דרומי, היום-יום שלפני ליל הבדולח, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2001
23123870מקומות של זיכרון (הרובע הבווארי)