מקדש העתיקות בסנסוסי
 |
מקדש העתיקות (גרמנית: Antikentempel) הוא מקדש עגול קטן השוכן בחלק המערבי בפארק סנסוסי שבפוטסדאם. פרידריך הגדול הורה לבנות את הבניין עבור האוסף שלו שכלל עתיקות, מטבעות ואבני חן מגולפות. האדריכל קארל פון גונטארד הקים את המבנה בין 1768 ל-1769, בסמוך לארמון החדש שבשדרה המרכזית, כהשלמה למקדש הידידות שבדרום השדרה. מאז 1921 משמש המקדש כמאוזוליאום עבור חברי בית הוהנצולרן, והוא אינו פתוח לציבור.
היסטוריה
המקדש היה (בדומה לגלריית התמונות של סנסוסי) אמור להיות מוזיאון כבר מהקמתו, ובתקופתו של פרידריך הגדול ניתן היה לבקר בו לאחר תיאום עם מנהל הארמון החדש. המקדש הכיל קבוצת פסלים הידועה בתור "משפחת הליקומדים", שכללה 10 פסלי שיש בגודל אנושי על כני שיש. לצד הפסלים הללו ניצבו תריסרי קישוטים עתיקים ובהם כדי שיש, פסלוני ארד, משקולות וכלים מסוגים שונים כגון חרסינה.
החפצים צורפו לאוסף של פרידריך הגדול מהאוסף של הקרדינל הצרפתי מלכיור דה פוליניאק (Melchior de Polignac). חמישים פרוטומות שיש, בזלת וארד הוצבו על משענות בצורה הדומה לאות ר', ו-31 מתוכן היו מהאוסף של פוליניאק; יתר הפרוטומות ניתנו לפרידריך על ידי אחותו האהובה, הנסיכה וילהלמינה. במבנה נספח ומרובע שאליו ניתן היה להגיע רק מהאולם המרכזי הוקם חדר המטבעות. ארבעה ארונות מעץ ארז מולאו בלמעלה מ-9,000 מטבעות זהב, כסף וארד, כ-4,400 אבני חן מגולפות וחיקויים, 48 תבליטי שיש, טרקוטה וארד, וספרים מספריית הארכאולוגיה של פרידריך הגדול.
פרידריך וילהלם השלישי, ששלט בפרוסיה החל מ-1797, הורה ב-1 בספטמבר 1798 לאחד בין אוסף המדליות והעתיקות שבמקדש עם אוספים דומים בברלין שהופקדו בידי האקדמיה הגרמנית למדעים, על מנת לקדם את המחקר בתחום. זמן קצר לאחר מכן הועברו אוספי המטבעות ואבני החן לחדר העתיקות בברלינר שטאטשלוס. ב-1828 הועברו הפסלים והפרוטומות, ולאחר ששוקמו בסדנה של הפסל כריסטיאן דניאל ראוך הם הועברו למוזיאון הישן בלוסטגארטן. המוזיאון נבנה לפי עיצוב של האדריכל קארל פרידריך שינקל, ונפתח ב-1830.
ביוני 1828 הורה פרידריך וילהלם השלישי להכניס למקדש הריק את הגרסה השנייה של ארון מתים בעיצובו של ראוך. המקור של ארון המתים שכן במאוזוליאום שבפארק הסמוך לארמון שרלוטנבורג בברלין, והוכן במיוחד עבור המלכה לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ, שמתה ב-19 ביולי 1810. ההעתק שכן במקדש עד 1904.
בתקופת שלטונו של וילהלם השני, הקיסר הגרמני האחרון, הועלתה הצעה להפוך את המקדש לקפלה מלכותית. האדריכל ארנסט פון אינה (Ernst von Ihne) הכין מספר עיצובים. לפי ההצעה הראשונה מ-1904/1905 השינוי יבוצע בסגנון הרנסאנס. שמונה שנים לאחר מכן הוצע לקשט את פנים המקדש בסגנון הקלאסי. הפרויקט מעולם לא יצא לפועל בגלל פרויקטים בעלי דחיפות גבוהה יותר ובגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. גם הצעה מ-1918 לשקם את קברי משפחת המלוכה לא יצאה לפועל. אולם, ב-19 באפריל 1921 נקברה במקדש הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה לפי צוואתה, ועד לשנות ה-40 הפך המקדש למקום מנוחתם האחרונה של אחדים מבית הוהנצולרן.
בני המשפחה שנקברו במקום, מלבד אוגוסטה ויקטוריה, הם:
- הנסיך יואכים מפרוסיה (17 בדצמבר 1890 - 18 ביולי 1920): בנו הצעיר של וילהלם השני. מת לאחר ניסיון התאבדות עם אקדח צבאי בבית החולים סנט יוזף שבפוטסדאם. ארונו של הנסיך נטמן בתחילה בכנסיית השלום בסנסוסי, והועבר למקדש ב-1931.
- הנסיך וילהלם מפרוסיה (4 ביולי 1906 - 26 במאי 1940): בנו הבכור של יורש העצר הגרמני וילהלם ואשתו הדוכסית ססילי ממקלנבורג-שוורין, ונכדו של וילהלם השני. הנסיך נטל חלק בפלישה לצרפת במלחמת העולם השנייה. הוא נפצע במהלך קרב באזור ואלנסיין ומת בבית חולים שדה בניוול.
- הנסיך אייטל פרידריך מפרוסיה (7 ביולי 1883 - 8 בדצמבר 1942): בנו השני של וילהלם השני. מת בביתו שבפוטסדאם.
- הרמינה רויס (17 בדצמבר 1887 - 7 באוגוסט 1947): אשתו השנייה של וילהלם השני. מתה מהתקף לב בדירה קטנה שבפרנקפורט על האודר, בה הוחזקה תחת משמר של כוחות הכיבוש הרוסיים.
תיאור
המבנה הוא מקדש עגול לא מקושט, המוקף על ידי עשרה עמודים טוסקניים, היוצרים קבר בצורת כוורת. הקוטר הפנימי של המבנה (הרוטונדה) הוא בערך 16 מטרים. הנספח המרובע בחלק האחורי הוא בגודל של 9.4 מטרים רבועים, ובו משובצים שלושה חלונות. במרכז הגג הקשתי ניצבת כיפת קופולה. בקופולה יש ארבעה חלונות שבאמצעותם מואר האולם המרכזי. למבנה יש כניסה אחת, שהיא דלת בגובה ארבעה מטרים הניצבת בראש גרם מדרגות. מעל לקרניז של הדלת יש גמלון.
פני השטח של הרוטונדה מצופים בשיש שלזי אפור. בהיקף הפנימי של המבנה יש ספסל עץ שעליו ניצבים פסלים גדולים וכלי קיבול שונים. מעליהם נמצאות הפרוטומות העתיקות, הניצבות על חמישים משענות בשלושה מפלסים. קטע הקיר שמעל דלת הכניסה מקושט בתבליט שיש במסגרת זהב, המתאר את הקיסר הרומאי טראיאנוס רוכב על הסוס שלו. בציור דהוי על הצד הפנימי של הקופולה ישנו תיאור של ג'יני רבות בעננים, המחזיקות בידיהן פרחים. פני השטח של הנספח, שאליו ניתן להגיע מהרוטונדה, מצופים בעץ.
לקריאה נוספת
- General Authority of the Foundation for the Palaces and Gardens of Potsdam-Sanssouci (editor): Potsdamer Schlösser und Gärten. Bau- und Gartenkunst vom 17. bis 20. Jahrhundert. UNZE VGmbH, Potsdam, 1993 מסת"ב 3-910196-14-4
קישורים חיצוניים
31944394מקדש העתיקות בסנסוסי