מצר סן ברנרדינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצר סן ברנרדינו (San Bernardino) הוא מצר ים בפיליפינים, המפריד בין חצי האי ביקול שבאי לוזון לאי סאמאר.

הספרדים ומצר סן ברנרדינו

האזכור הראשון לספרדים ולמצר סן ברנרדינו הוא ממשלחתו של רוי לופס דה וייאלובוס, בין השנים 15431545, אשר נשלח על ידי המשנה למלך במקסיקו בפקודת קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", על מנת לייסד מושבה ספרדית בקרבת איי מאלוקו הפורטוגזים.[1]

במהלך משלחת זו, ספינה אחת בלבד, "סן חואן דה לטרן", עם צוות מצומצם של 20 אנשים בלבד, הפליגה יותר מ-5,000 ק"מ במים מסביב לפיליפינים, בכללם מצר סן ברנרדינו ומצר סן חואניקו בין סאמאר ללייטה.[1]

הסן חואן אף הקיפה את האי מינדנאו וניסתה לשוב למקסיקו, אך נאלצה לעגון באיי מריאנה בשל סערה בצפון האוקיינוס השקט. היא הפליגה בחזרה ל"פיליפינאס" (השם שניתן לסאמאר וללייטה על ידי וייהלובוס), וב-3 בינואר 1544 עלתה על שרטון בשל הזרמים במצר סן ברנרדינו.

מלחמת העולם השנייה

במלחמת העולם השנייה, במהלך קרב מפרץ לייטה, העביר האדמירל היפני טקאו קוריטה את הצי שלו דרך המצר על מנת להגיע לאוניות התובלה אשר עגנו במפרץ לייטה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצר סן ברנרדינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Wiliam Henry Scott (1985) Cracks in the Parchment Curtain, מסת"ב 971-10-0074-1, p 49
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.