מפעל מסון

מפעל מסון (אנגלית: Masson Mill) הוא מפעל לטוויית כותנה באמצעות מים, שנבנה ב-1783 על ידי ריצ'רד ארקרייט על גדות נהר דרוונט, בקרבת מטלוק באת' שבדרבישייר, אנגליה. המפעל שוכן בקרבת הבית הפרטי של ארקרייט, והוא נכלל באתר המורשת העולמית "מפעלי עמק דרוונט".

בעקבות המצאת הבוכיר המעופף לאריגת כותנה ב-1733 חלה עלייה גדולה בביקוש לכותנה טְווּיָה באנגליה. באותה תקופה כבר היו מכונות לניפוץ ולטוויה, אך הן לא היו מספיק יעילות והכותנה שנוצרה בהן הייתה באיכות נמוכה ולא מתאימה לביקוש הגדול. ב-1769 רשם ארקרייט פטנט על מסגרת טוויה הפועלת באמצעות מים, על מנת שיוכל לנצל את מימי הדרוונט להפקת אנרגיה. ב-1771 הוא בנה את המפעל הראשון שלו בקרומפורד, ומפעל מסון היה השלישי. הוא בנה את המפעל הזה בקרבת קרומפורד על מנת לנצל את זרם המים החזק של הנהר.

המפעל נבנה מלבנים שהונחו על גרוסת (gritstone) עם אבני פינה וחלונות ראווה. בעת בנייתו התנשא המפעל לגובה 5 קומות, אורכו היה 43.8 מטרים ורחבו 8.4 מטרים. המפעל קיבל את האנרגיה הדרושה לו מגלגל מים יחיד, שהוחלף ב-1801 במערכת של שני גלגלים, שבתורה הוחלה על ידי טורבינות ב-1928. במתכונתו המקורית נבנה המפעל עם מעקה גבוה שהסווה את הגג. עם הוספת הגלגל השני הוחלט להגביה את הגג, ובכך נוספה למפעל קומה שישית מוסתרת.

לאורך הדרוונט וליד המפעל נבנה סכר קמור. צורת הסכר החריגה קשורה ככל הנראה למבנה הקרקע הסלעית בנקודה זו של הנהר. הסכר נבנה בתקופה מוקדמת בהיסטוריה של המפעל, וההשערה היא כי הוא לא נבנה קודם להקמת המפעל כיוון שמפעל הנייר שעליו נבנה מפעל מסון לא היה מספיק גדול ורווחי מבחינה כלכלית לצורך הקמת סכר. עד 1835 נבנו בצד הצפוני והמערבי של המפעל מספר מבנים נוספים, וחלקם נהרסו במשך השנים. ההוספות האחרונות למפעל היו ב-1911, 1928 ו-1998. ארובת המפעל מתוארת לשנת 1900.

ארקרייט חרג ממנהגו ולא בנה ליד המפעל בתי מגורים לעובדים, שבמקום זאת התגוררו בבתים בבעלותו ששכנו ביישובים הסמוכים כגון בונסול, קרומפורד או מטלוק באת'. במשך השנים היה המפעל מקור תעסוקה חשוב בכלכלה של מטלוק באת'. המבנה המקורי של המפעל השתנה מאז הקמתו כיוון שבוצעו בו עבודות שיפוץ ושיקום נרחבות, ושימושו הנוכחי הוא מוזיאון וחנות קמעונאות.