מפעל טוויית המשי בטומיאוקה
 | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2014, לפי קריטריונים 2, 4 | |
| מדינה |
 יפן |
|---|---|
| קואורדינטות | 36°15′20.16″N 138°53′15″E / 36.2556000°N 138.88750°E |
טחנת המשי בטומיאוקה היא המפעל הוותיק ביותר ביפן לטווייה מודרנית של משי. הטחנה נוסדה ב-1872 על ידי ממשלת יפן כדי להציג מכונת טוויית משי מודרנית מצרפת ולהפיץ טכנולוגיה זו ברחבי המדינה. הממשלה הכריזה על המפעל כאתר היסטורי וכל המבנים שלו נשארו במצב תקין. המפעל שוכן בעיר טומיאוקה שבמחוז גונמה, כ-100 ק"מ צפון מערבית לטוקיו.
היסטוריה
לאחר רסטורציית מייג'י במחצית השנייה של המאה ה-19, האיצה הממשלה היפנית את תהליכי המודרניזציה כדי להשלים את הפער ממדינות אירופה. באותה עת היה משי גולמי יפני הייצוא החשוב ביותר, וכלכלת יפן התבססה על ענף זה. תהליכי המודרניזציה הגבירו את קצב ייצור המשי, אך איכותו נפגעה בשל הייצור ההמוני, והדבר פגע במוניטין של המשי היפני. לפיכך החליטה הממשלה להקים מפעל לטוויית משי בעל טכנולוגיות מתקדמות שנועדו לשמור על איכות הבד, על מנת שישמש דוגמה לשאר המפעלים במדינה.
ב-1870 חיפש פול ברונאט, עובד בחברת מסחר צרפתית ביוקוהמה, אתרים מתאימים להקמת המפעל באזור קאנטו, ובחר בעיר טומיאוקה. הבנייה החלה ב-1871 והסתיימה ביולי 1872. שלושה חודשים לאחר מכן החל המפעל לפעול.
בתחילה היו במפעל 150 מכונות לטוויית משי, וכ-400 נשים תפעלו את המכונות. אורח חיי העובדים תועד ביומנה של אחת העובדות, וואדה איי (和田 英).
טחנת המשי בטומיאוקה נודעה באיכות הגבוהה של מוצריה ביפן ומחוצה לה, אך המפעל נתקל בבעיות כלכליות. על אף קיצוצים שוטפים בהוצאות, לא הפכה הטחנה לרווחית, וכתוצאה מכך החליטה הממשלה להפריטה, ומכרה אותה לזאיבצו "מיצואי" ב-1893. ב-1902 מכרה מיצואי את הטחנה לחברת "הארה".
ב-1939 רכשה את הטחנה "תעשיות קטקורה", חברת טוויית המשי הגדולה ביותר ביפן, והיא תרמה לצמיחה של כלכלת יפן בזמן ולאחר מלחמת העולם השנייה. הטחנה נסגרה במרץ 1987, אך מבניה זכו לשימור.
ב-2005 הכריזה ממשלת יפן על טחנת המשי בטומיאוקה כאתר היסטורי, והיא נוספה לרשימת אתרי המורשת העולמית ב-21 ביוני 2014.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מפעל טוויית המשי בטומיאוקה
19425670טחנת המשי בטומיאוקה