מערת הצדיקים בחלב
מערת הצדיקים היא מערת קבורה יהודית המצויה בכותל בית הכנסת יואב בן צרויה בארם צובא היא העיר חלב אשר בסוריה.
מערת הצדיקים
מערת הצדיקים ובשמותיה האחרים מלכבי או מערת אליהו הצדיק, הנה מערת קבורה יהודית בה נקברו חכמי חלב ורבני קהילת ארם צובא.
מערת הצדיקים ממוקמת בכותל בית הכנסת יואב בן צרויה מימין לכניסה הראשית, ובקרבת מקום למערה נוספת מערת אליהו הנביא בה נשמר במשך כ-600 שנה כתר ארם צובא. מכאן מובנת קדושת האתר וחשיבותו בהיסטוריה היהודית.
ראוי להדגיש כי קבורה בתוך בית כנסת איננה מקובלת בעולם היהודי עקב בעיות של טומאה והיטהרות. קבורה בכותל בית הכנסת הראשי בחלב הייתה נדירה ויוחדה למספר מועט של חכמים וצדיקים אשר זכו לכבוד הרב.
בית הכנסת יואב בן צרויה
בית הכנסת יואב בן צרויה, נושא את שמו של שר צבאו של דוד המלך אשר בכיבושיו הגיע לחלב בשנת 850 לפני הספירה, ועל פי המסורת היה מייסדה של הקהילה היהודית במקום. בית הכנסת נבנה ונחרב מספר פעמים לרבות במאה החמישית, במאה התשיעית ובמאה הארבע עשר.
עם הגעת משפחות רבות ממגורשי ספרד הפרנקוס אשר ראו עצמם כקהילה עצמאית עשירה ומיוחסת ביחס לאוכלוסייה היהודית המקורית ה-מוסתערבים, הוקם בשנת 1734 האגף הספרדי בבית הכנסת. בית הכנסת הגדול היה בנוי מחלל פתוח לשמיים ללא גג, ומצדדיו אולמות תפילה נפרדים לוותיקים ולספרדים בהם השתמשו בימי החורף. נשים וגברים ישבו בצוותא לפי השתייכות משפחתית, עזרת נשים נבנתה רק בתקופה מאוחרת מאוד.
בית הכנסת הגדול ומערת הצדיקים כאתר קבורה יהודי ייחודי נחקרה על ידי מלומדים רבים, בתחילת המאה הגיעו חוקרי אוניברסיטת לייפציג מגרמניה ומיפו את בית הכנסת הראשי בחלב.
בשנת 1947 הוצת בית הכנסת הגדול על ידי המון מוסלמי אשר מחה על החלטת כ"ט בנובמבר. בית הכנסת נסגר ומאז שופץ לפי תכנונו המקורי.
עדויות אישיות
לפי עדויות אישיות של בני משפחת מזרב-הלוי אשר ביקרו במערה בשנת 1940, מתוארת המערה כדלקמן: "כוך בקיר האבן עם כניסה צרה ושתי מדרגות המובילות לחלל חשוך מעין מערה שם נמצאים קברי החכמים". בכל שבת קודש היו בני המשפחה והצאצאים עולים לקברי האבות ומתפללים לזכרם ולבריאות משפחותיהם, הדלקת נרות במערת הצדיקים הייתה מתבצעת מעט לפני כניסת השבת. עליה לקבר הייתה נהוגה גם ביום כיפור.
חכמי חלב הקבורים במערת הצדיקים
לפי עדויות אישיות ולפי מאמרי המלומדים, נקברו במערה כעשרים וארבעה חכמים ורבנים. לפי גרסאות נוספות מספר הקברים גדול במעט.
בין הרבנים הנכבדים הקבורים במקום ניתן למנות את הרב שלמה לניאדו, הרב אברהם ענתבי. הרב חיים מרדכי לבטון. הרב יעקב שאול דוויק, הרב אליהו שמאע הלוי. רבנים נוספים אשר כנראה קבורים במערה הנם כבוד הרבנים: הרב יהודה קצין, והרב עובדיה הלוי.[1]
לקריאה נוספת
- ראיון אישי, פרופסור ירון הראל, אוניברסיטת בר-אילן אוקטובר 2011
- חכם אברהם עדס,דרך אר"ץ מנהגי ארם צובא חלב, בני ברק תש"ן 1990.
- חכם אברהם דוויק, קובץ מאמרים ושירים חלב, ירושלים.
- פרופסור ירון הראל, מינוי רבנים בגדד דמשק חלב 1744-1914, מכון בית צבי.
- גיורא פוזיילוב, גדולי רבני סוריה ולבנון, ירושלים, התשנ"ה.
- אליהו מירב, קהילת חלב, ראש פינה 2010.
- מרים פרנקל קהילת יהודי חלב במאה ה-11-12, מכון בית צבי.
- david sutton .aleppo city of scholars. artscroll
קישורים חיצוניים
- מפיוטיו של הרב אברהם דוויק באתר 'הזמנה לפיוט'
- מפיוטיו של הרב שלמה לניאדו באתר 'הזמנה לפיוט'
- מפיוטי ר' אברהם יצחק ענתבי באתר 'הזמנה לפיוט'
הערות שוליים
- ^ (ראו ראיון אישי,חכם אברהם עדס מתעד קהילת אר"ץ,בני ברק)
