מערכת לניהול למידה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
מערכת לניהול למידה (באנגלית, LMS - Learning Management System) היא מערכת תוכנה ההופכת את תהליך הניהול של הלמידה לתהליך אוטומטי וחכם. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים. מערכות אלו מאפשרות בנוסף הפקת דוחות לדרג המנהל את ההדרכה או הידע בארגון. גם כן, מאפשרות מעקב אחר כל סוגי ההדרכה החל ממערכות הדרכה מסורתיות מבוססות כיתה, דרך מערכות הדרכה ממוחשבות.
מאפיינים
מטרה
מערכות לניהול למידה (LMS) היא למעשה סביבה ממוחשבת, אשר נותנת מענה לכל הפעילויות המנהליות הקשורות בתהליך הלמידה או ההדרכה. כל מערכת לניהול למידה טיפוסית, מנהלת מסד נתונים ומערכת הרשאות של לומדים ופרופילים, מאפשרת קטלוג של קורסים, מרכזת ומעבדת את תוצאות הלמידה ומספקת דוחות לדרג המנהל את ההדרכה. מעקב אחר תוצאות הלמידה וריכוזן אל מערכת לניהול למידה הוא כלי בידי הארגון לצורך 'מדידת' הידע בארגון וניצול טוב יותר של הידע של המשאב האנושי בארגון מחד והשלמת פערים הקיימים בידע מאידך. רבים מתייחסים למערכת זו כמערכת לפיתוח, עריכה והפקה של תכנים או כאל מחולל תכנים ואין כך הדבר. מערכות לניהול למידה לרוב מתרכזות בניהול הדרכה ולא ביצירתה. מערכות אלו טיפוסיות מאפשרות סביבה פתוחה לעבודה עם מערכות הדרכה ממוחשבות המסופקות על ידי ספקים שונים על פי תקן מקובל. מערכות לניהול למידה נבדלות אחת מהשנייה בעיקר בתפקידים אותן הן ממלאות ובטכנולוגיה, ולרוב מערכות לניהול למידה המתאים לצורכי ארגון אחד אינו מתאים בהכרח לצורכי ארגון שני. כיום ניתן למצוא מערכות לניהול למידה המספקות כלים ליצירת יחידות לימוד (מחוללים), ניהול כיתות, ניהול ידע ברמות שונות, ניהול פערי ידע והסמכות, התאמה מדויקת של ידע לשולחן העבודה של העובד הבודד, ניהול חניכה, כלים מקוונים (צ'אטים ודומיהם), קהיליות למידה ועוד[1].
השוואה בין מערכות לניהול למידה לבין מערכות לניהול קורסים
בספרות יש שכיחות רבה בשימוש לא ראוי של מערכות לניהול למידה ביישומי מחשב שהיינו מזהים כמערכות לניהול קורסים (CMS). מערכות אלו משמשות בעיקר ללמידה מקוונת או מעורבבת, התומכים בהנפקה של חומרי קורס מקוון, שיוך תלמידים עם קורסים, מעקב אחר ביצועי תלמיד, שמירת הגשות סטודנטים, ותיווך תקשורת בין התלמידים, ומשמשת כמדריך שלהם. בלבול בין שני הסוגים של מערכות אלו ניתן להבין בגלל שחלק מהפונקציונליות של מערכות לניהול קורסים (CMS) ניתן למצוא במערכות לניהול למידה (LMS). עם זאת, המהות המערכתי של מערכות לניהול למידה (LMS) אינו מגביל את הפונקציונליות שלו לזה של מערכות לניהול קורסים (CMS).
השוואה בין מערכות לניהול למידה לבין מערכות לניהול תוכן למידה
שילוב שתי המערכות יוצר פתרון מלא לניהול מערך ההדרכה של ארגון: בעוד שמערכות לניהול למידה (LMS) מספקת את הסביבה שבה מתבצעת ומנוהלת הלמידה, מערכות לניהול תוכן למידה (LCMS) מספקת את התכנים הנדרשים לביצוע הלמידה, ומעבירה את תוצאות הלמידה והמעקב על הלומד אל מערכת לניהול למידה (LMSׁׂׂ). על כן, יותר ויותר חברות e-learning משלבות את שתי המערכות בפתרון התוכנה שהן מציעות למרות שניתן לרכוש את המערכות גם בנפרד. היתרון היחסי של מערכות לניהול למידה (LMS) הוא ניהול הפן המנהלי של הלמידה בצורה יעילה בהיבט של שיקולי עלות מול תועלת. מערכת לניהול למידה (LMS) נוקטת גישה ניהולית מרכזית ארגונית ללמידה, בכך שהיא רושמת וקובעת לוח זמנים לכל לומד, לקורסים סינכרוניים, אסינכרוניים ומסורתיים, ומבצעת מעקב אחר הלומד בקורסים אלו. הצלחתו של לומד נקבעת על ידי מעבר בציר ליניארי, העובר דרך תוכני קורסים ומבחני אמידה. בנוסף, הוא מאפשר למנהלי המערכת לעקוב אחר תשומות הקשורות ללמידה מסורתית בכיתה (לדוגמה: לוודא שהחומרים המתאימים זמינים לקורס מסוים בזמן מסוים וכדומה). מערכות לניהול למידה (LMS) מורכבות יותר מאפשרות גם מיפוי וניהול פערי ידע. המערכת מודדת פער ידע של לומד בודד בעזרת מבחני הערכת מיומנויות ובהתאם מכוונת את המשתמש אל הקורסים המתאימים ביותר, הנדרשים לצורך סגירת הפערים. בדרך זו מערכת לניהול למידה (LMS) ממכנת את התהליך המסורתי, צורך הזמן המתסכל של התאמה אישית של קורסים ללומדים, ואפילו מספקת מסלול פיתוח קריירה מוחשי ומקיף לכל חברי הארגון. בעוד שמערכת לניהול תוכן למידה (LCMS) מספקת לארגון פונקציות בסיסיות של קטלוג והרשמה, פונקציות אלו אינן טכניות כמו אלו המסופקות במערכות לניהול למידה (LMS). מערכות לניהול תוכן למידה (LCMS) לעומתן מתמקדות בתוכן ומאפשרות לארגונים לבצע מעקב יותר רחב אחר ההידודיות של הלומד עם התוכן, מאשר המעקב הנעשה ברמה אחת גבוהה יותר על ידי מערכת לניהול למידה (LMS). מעקב במערכות אלו LMS אופייניות מוגבל בסיום קורס ובמעקב בסיסי ביותר אחר ציוני בחינות. המיקוד של מערכת לניהול תוכן למידה (LCMS) הוא לנהל ולהעביר תוכן שהלומד צריך, בזמן שהוא צריך אותו. מערכת לניהול תוכן למידה (LCMS) עוקב אחר הגישה של כל משתמש לכל עצם לימוד, תוך מתן אפשרות לארגון לקבוע איך הלמידה מתבצעת, וכך לסנן החוצה תוכן אשר במידה זו או אחרת לא נעשה בו שימוש, או שאינו בנוי נכון בהיבט המתודי. מערכות מערכת לניהול למידה (LMS) ומערכת לניהול תוכן למידה (LCMS) לא רק שונות זו מזו אלא גם משלימות זו את זו. כאשר הן משולבות באופן הדוק, מידע מועבר בין שתי המערכות באופן שחווית הלמידה הנוצרת עשירה יותר ללומד ומספקת למערך המנהלי של הלמידה כלי מקיף יותר. מערכת לניהול למידה (LMS) יכולה לנהל קהיליות של לומדים, תוך שהיא מאפשרת לכל אחת מהן להפעיל את עצמי הלימוד המתאימים ביותר המאוחסנים ומנוהלים על ידי מערכת לניהול תוכן למידה (LCMS). בהעברתו של התוכן, מערכת לניהול תוכן למידה (LCMS) גם מסמנת את ההתקדמות האישית של כל לומד, "מקליטה" תוצאות של בחינות, ומעבירה אותן אל מערכת לניהול למידה (LMS) לצורכי דיווח. אם ההידודיות המתוארת לעיל פועלת בצורה חלקה, מערכות לניהול למידה (LMS) ולניהול תוכן למידה (LCMS) חייבות לפעול באופן הדדי[2].
- פונקציונליות של מערכות לניהול למידה
- הפצת תוכן של קורסים.
- רישום וניהול סטודנטים.
- ניהול אירועי הדרכה (תזמון, מעקב....).
- ניהול תוכנית לימודים והסמכה.
- ניהול כישורים ומיומנויות.
- מיומנות איפיון.
- תוכנית פיתוח אישית (IDP).
- דיווח.
- ניהול רשומות הדרכה.
- ניהול משאבים.
- ארגונים וירטואלי.
- פונקציונליות של מערכות לניהול תוכן למידה
- הוצאה לאור.
- שילוב של זרימת עבודה.
- ממשק אוטומטית עם ניהול למידה.
- פיתוח תוכן שיתופי, מונחי-תבנית.
- ניהול תוכן מודרך (אינדקס, שימוש חוזר).
יתרונות וחסרונות מערכות לניהול למידה
1. על פי מחקרם של אייל ובוכניק (2011) יתרונות המערכת הם :
- היא כלי חיוני בקורס המקוון לצורך ארגון המידע ההערכתי, התמודדות עם עומס נתונים ותוצרים ותמונת מצב עדכנית אודות התקדמות הלומדים ותכנון ההוראה.
- מסייעת לחיזוק הקשר האישי בין המנחה ללומדים, עידוד לעמידה בלוחות זמנים.
- עם הדרכה מתאימה, מקדמת תהליכי הערכה חלופית ומעצבת.
2. על פי מחקרם של אייל ובוכניק (2011) חסרונות המערכת הם:
- שימוש יתר בפריטי הערכה סגורים, כגון: מבחנים רבי ברירה.
- זניחת היבטים של הכוונה עצמית בלמידה, בשל התלות במנחה.
- למידה שיתופית מופחתת מהרצוי בשל חוסר האפשרות לראות את התוצרים של העמיתים והשיח אודותיהם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- LMS Data - The First Year Update (2014). Retrieved November 26, 2014, from http://edutechnica.com/2014/09/23/lms-data-the-first-year-update/
- Expertus; TrainingOutsourcing (30 באוגוסט 2006), Survey 1: Channel Partner Training (PDF), Training Challenges Survey Series, conducted by Expertus and TrainingOutsourcing.com
{{citation}}: (עזרה)
- Levensaler, Leighanne; Laurano, Madeline (2009), Talent Management Systems 2010, Bersin & Associates
- אייל, ל' ובוכניק, ד' (2011). יחסי הגומלין בין מערכת טכנולוגית לניהול תוכן ולמידה (LCMS). מתוך: ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2011 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי.י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 22-30.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Szabo, Micheal; Flesher, K. (2002). "CMI Theory and Practice: Historical Roots of Learning Management Systems". Proceedings of World Conference on E-Learning in Corporate, Government, Healthcare, and Higher Education 2002 (White Paper) (Montreal, Canada: In M. Driscoll & T. Reeves (Eds.)): pp. 929–936. מסת"ב 1-880094-46-0.
- ^ Kerschenbaum, Steven (4 June 2009). "LMS Selection Best Practices" (White paper). Adayana Chief Technology Officer. pp. 1–15. Retrieved 13 February 2013
