מעמד האישה בעדה הדרוזית

מעמד האישה בעדה הדרוזית הוא נושא שדת זו נתנה עליו את הדעת מאז ראשיתה. הדת הדרוזית מחייבת מונוגמיה, כלומר לכל דרוזי מותר לשאת אישה אחת ולכל דרוזית מותר לשאת גבר אחד. הנישואים חייבים להיות בתוך העדה, והדת אינה מקבלת נישואי תערובת עם בני זוג מדת אחרת. במנהג זה קיים שוויון מגדרי, כך שהדת והחברה אינם סובלנים כלפי נישואים כאלו בין אם המדובר בגבר דרוזי ובין אם מדובר באישה דרוזית. בדרך כלל המשפחה מנתקת מגע עם בן הדת שנישא בנישואי תערובת.

מערכת החוקים של הדת מאפשרת לאישה לבחור את בן זוגה, נותנת לה את האפשרות לגרש את בעלה, ומעניקה לה את הזכות לרשת את הוריה. באופן מסורתי, דרוזיות משמשות בתפקיד העתקת כתבי קודש בכתב יד. יתרה מכך, הן יכולות להתמנות לתפקיד של כהנת דת, שחשיבותו רבה, ואכן היו דרוזיות, כמו נזירה ג'ונבלאט סבתו של וליד ג'ונבלאט, שהיו בעלות עמדות כוח והשפעה בחברה הדרוזית.

בפועל, החברה הדרוזית עדיין לא מעניקה לנשים שוויון הזדמנויות, ומעטות הנשים שמצליחות להגיע לעמדות מפתח ולתפקידי ניהול. עם זאת, הזכות לחינוך מיושמת בחברה זו ונשים רבות ממשיכות אף בלימודים על-תיכוניים, ויוצאות לעבוד עם סיום הלימודים.

בשנת 2007 עלה לכותרות סיפורה של אנג'לינה פארס בת ה-18. פארס, ילידת כפר ראמה, עלתה לשלב הגמר של תחרות מלכת היופי בישראל. בעקבות השתתפותה בתחרות קיבלה איומי רצח בגין "חילול כבוד העדה". המשטרה עצרה חמישה אנשים בחשד לניסיון רצח, ביניהם שני דודיה. לאחר שהופעל עליה לחץ מצד אנשי דת דרוזים החליטה לפרוש מהתחרות לפני שלב הגמר. בשנת 2011 נרצחה אחותה, מאיה נג'ם פארס.^[1]