מסדרון התשתיות
| סוג | נפט, גז טבעי, חשמל, מים ותקשורת |
|---|---|
| מדינות | טורקיה, ישראל |
| מוצא | ג'ייהאן, טורקיה |
| יעד | חיפה, ישראל |
| אורך | 460 ק"מ |
| כיוון זרימה | צפון-דרום |
מסדרון התשתיות היה מיזם מתוכנן להעברת תשתיות ואנרגיה מטורקיה לישראל, באמצעות הנחת חמישה צינורות תשתית תת-ימיים. צינורות אלו היו מתוכננים להעביר נפט, גז טבעי, חשמל, מים ותקשורת[1]. תחילתו של מסדרון התשתיות באזור ג'ייהאן במפרץ איסכנדרון שבדרום-מזרח טורקיה. משם אמורים היו צינורות התשתית לצאת, לאורך 460 ק"מ דרך הים התיכון, עד לאזור חיפה. המיזם בוטל לנוכח החרפת היחסים בין המדינות.
היסטוריה
מגעים ראשונים עם טורקיה על הקמת מסדרון התשתיות החלו בתחילת שנות ה-2000, תחילה דובר על צינור לאספקת גז טבעי בלבד[2], אותה הציעה להקים חברת גזפרום הרוסית, במטרה לספק גז טבעי לישראל מרוסיה דרך טורקיה[3]. שבמקביל החל משא ומתן על יבוא מים במיכליות לישראל, עקב המחסור במים בישראל[4]. במרץ 2004 נחתם הסכם עקרונות בין טורקיה לישראל, ליבוא מים בכמות של 50 מיליון מ"ק בשנה[5]. באוקטובר 2004 הודיעה הרשות הפלסטינית שהיא גם מעונינת לייבא מים מטורקיה[6].
במאי 2004 ביקר בטורקיה שר התשתיות, יוסף פריצקי, וקיבל את ברכת הממשלה הטורקית לבצע בדיקת היתכנות כלכלית בעניין הקמת מסדרון תשתיות מקיף. שר האנרגיה הטורקי הציע, באותה עת, כי גם מצרים תצורף לפרויקט[7]. עם זאת בפברואר 2005 הודיע משרד התשתיות כי לנוכח מסקנות סקר היתכנות שנעשה נדחתה ההצעה לייבא חשמל מטורקיה עקב העלות הגבוהה, ושרעיון המסדרון אינו כלכלי[8].
באוקטובר 2005 חידש שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, את המגעים עם טורקיה לגבי הקמת המסדרון. בשלב זה שני צינורות נפט וגז אזוריים שמסתיימים בעיר ג'ייהאן היו בשלבי הקמה ודובר שהמסדרון יוביל גז ונפט מרוסיה וחבר המדינות[9]. בדצמבר 2005 ביקר מנכ"ל משרד התשתיות באזרבייג'ן במטרה לדון בשימוש במסדרון התשתיות להזרמת נפט מהים הכספי לטורקיה ומשם יתחבר גם לקו צינור אילת-אשקלון[10].
בפברואר 2006, עלתה הצעה שיבוא המים מטורקיה יתבצע באמצעות צינור ימי ולא במכליות[11]. במאי 2006 בנק ההשקעות האירופי הסכים להשקיע 15 מיליון דולר בבדיקת היתכנות להקמת צינור מים מג'ייהאן לישראל. מטרת הצינור שתוכנן, בקיבולת של 200–300 מיליון מ"ק בשנה, הייתה לספק מים לישראל, לירדן והרשות הפלסטינית, עקב משבר המים באזור[12]. באוקטובר 2006 ביקר שר התשתיות בנימין בן אליעזר במצרים במטרה לדון בהארכת המסדרון עד מצרים, במטרה להוביל אליה גז טבעי[13].
בדצמבר 2006 נחתם מזכר ההבנות בין ישראל לטורקיה לביצוע סקר ההיתכנות למסדרון התשתיות[14]. בעת חתימת ההסכם אמר שר האנרגיה הטורקי, ד"ר הילמי גולר, כי הוא "מאמין שפרויקט התשתיות עם ישראל הוא הרבה יותר מחלום; שתי המדינות יהפכו למרכזי אנרגיה אזוריים שיניבו יתרונות רבים לכולם"[15]. במקביל החלה חברת גזפרום בתכנון צינור להולכת גז טבעי מטורקיה לישראל[16].
באוקטובר 2007 הוצג בפני השר בן אליעזר סקר ההיתכנות המקדים, שהוכן על ידי החברות ENI האיטלקית ו-CALIK הטורקית, שקבע כי יש כדאיות כלכלית בקידום הפרויקט. עלות הפרויקט נעה, לפי סקר ההיתכנות, בין שניים לארבעה וחצי מיליארד דולר, בהתאם למספר הצינורות שהונחו ושיונחו והיקף המוצרים שיסופקו[17]. ובנייתו הייתה מתוכננת להסתיים בשנת 2012. תחילת התשתית הוקמה. אך במהלך חודש יוני 2010, לאחר פרשת המשט לעזה והצטננות מערכת היחסים בין טורקיה לישראל, הודיעה ממשלת טורקיה על הקפאת המיזם[18].
הרכב
צינור נפט
צינור הנפט המתוכנן אמור היה להוות את המשכו של צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שתחילתו בים הכספי וכן צינור הנפט כירכוכ-ג'ייהאן שתחילתו בשדות הנפט הכורדיים בצפון עיראק. נבחנה אפשרות להמשכת צינור הנפט מחיפה לאשקלון, ומשם, דרך מתקני קצא"א, יובל הנפט למפרץ אילת ומשם למזרח הרחוק ולהודו. בדרך זו עשויה הייתה לגדול מהותית הכדאיות הכלכלית להקמת הצינור בין טורקיה לישראל שכן כמויות הנפט שיוזרמו בו יהיו גדולות יותר.
צינור גז
צינור הגז אמור היה להוות את המשכו של צינור הגז באקו–טביליסי–ארזורום (אנ') המוביל גז אזרי ממאגרי הים הכספי (בעיקר ממאגר שאח-דניס). הגז שיוזרם לישראל ישמש בחלקו את ישראל ובחלקו ישווק הגז במצב נוזלי (LNG) למדינות אחרות. לפי התוכנית יוזרם הגז בצינור דרומה לכיוון אל עריש, ומשם למתקני הנזלת הגז הממוקמים בדלתה של הנילוס.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הודעה לעיתונות על מיזם "מסדרון התשתיות" - משרד התשתיות הלאומיות, ממשלת ישראל
- אמיר כידן, שר האנרגיה הטורקי: תיבנה רשת צינורות להזרמת נפט, גז טבעי ומים לישראל, באתר גלובס, 17 בינואר 2007
הערות שוליים
- ^ שרון קדמי, חלון ההזדמנויות של מסדרון התשתיות, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2005
- ^ דוד חיון, פריצקי: מגעים עם טורקיה וגזפרום לרכישת גז טבעי מהצינור הרוסי-טורקי, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2003
- ^ צבי לביא, גזפרום הציעה לספק גז דרך טורקיה; מוכנה לממן את התשתית היבשתית, באתר גלובס, 27 ביולי 2003
- ^ דליה טל, משרד האוצר יפרסם בעוד חודש מכרז בינלאומי להובלת מים מטורקיה לישראל, באתר גלובס, 23 במרץ 2001שילה הטיס רולף, יבוא מים מטורקיה - מדיניות זיג זג, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2002
דליה טל, הקבינט החברתי-כלכלי ידון בישיבתו הבאה באישור ייבוא המים מטורקיה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2003 - ^ עמירם כהן, נחתם הסכם לרכישת מים מטורקיה: ישראל תייבא 50 מיליון מ"ק בשנה, באתר TheMarker, 4 במרץ 2004
- ^ הארץ, הפלשתינאים מבקשים לייבא מים מטורקיה, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2004
- ^ דוד חיון, למרות העימות המדיני: התעניינות של הטורקים בפרויקטי תשתית ואנרגיה, באתר גלובס, 27 במאי 2004
- ^ עמירם כהן, נדחתה הצעה לייבא חשמל מטורקיה עקב עלות שליותר ממיליארד דולר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2005
- ^ שרון קדמי, חלון ההזדמנויות של מסדרון התשתיות, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2005
- ^ שרון קדמי, מנכ"ל משרד התשתיות ייצא לאזרביג'אן לדון במסדרון התשתיות מטורקיה לישראל, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2005
- ^ שרון קדמי, מסתמן: יבוא המים מטורקיה יתבצע באמצעות צינור ימי - ולא במכליות, באתר TheMarker, 7 בפברואר 2006
- ^ דליה טל, הבנק האירופי להשקעות יממן בדיקת היתכנות להקמת צינור מים ימי מטורקיה, באתר גלובס, 22 במאי 2006
- ^ שרון קדמי, "צינור הגז טורקיה-ישראל יוארך עד מצרים", באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2006
- ^ שרון קדמי, סקר ההיתכנות למסדרון התשתיות בין ישראל לטורקיה יושלם תוך חצי שנה, באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2006
- ^ שרון קדמי, "טורקיה תעשה כל שביכולתה כדי להוציא את מסדרון התשתיות אל הפועל", באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2006
- ^ הארץ, גזפרום: נמשיך בתוכניות להנחת צינור להולכת גז טבעי מטורקיה לישראל, באתר TheMarker, 1 ביולי 2007
- ^ ליאור ברון, עלות הקמת מסדרון התשתיות עם טורקיה מוערכת ב-2–4 מיליארד ד', באתר גלובס, 24 באוקטובר 2007
- ^ אורה קורן, טורקיה מקפיאה שני פרויקטים ממשלתיים בתחום האנרגיה עם ישראל, באתר TheMarker, 3 ביוני 2010
