מסגרות לטיפול ושיקום לנכים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסר ציטוט ביבליוגרפי מלא של המקורות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסר ציטוט ביבליוגרפי מלא של המקורות. |
מסגרות טיפול ושיקום לנכים הן מסגרות פעילות שנועדו לאפשר שיקום לאנשים עם נכות, בניסיון להחזרתם ככל האפשר לרמה מקסימלית של תפקוד, לאפשר להם אוטונומיה מסוימת ולהכינם לקראת השמה במקומות תעסוקה.[1][2][3]
מטרתה של מסגרת השיקום היא לסייע לאדם באמצעות טיפולים פיזיים, טיפולים נפשיים, טיפולי רווחה, מציאת עבודה, מלגות שונות ללימודים, קצבאות הניתנות לנכים ועוד. ניתן לסווגם לשלושה סוגים של שיטות סיוע: אמצעים פיזיים (תרגילים ותנוחות שונות), מכשירי עזר מכניים, וטיפול פסיכו-חברתי.
בישראל זכאי כל אדם עם נכות לזכויות שונות על פי חוק, בתנאי שהוא משלם דמי ביטוח לאומי. מטרת זכויות אלו לשפר את איכות ורמת החיים של הנכה. לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מכיר במגבלת האדם, נבדק אם אכן נכותו פוגמת ביכולתו לפרנס את עצמו ולקיים שגרת חיים יומיומית, ובאמצעות מבחנים שונים הנערכים על ידי המוסד נקבעים אחוזי נכות, אשר מקנים זכויות שונות. אדם בדרגת נכות של 20% ומעלה זכאי לסיוע בשיקום ואבחון מקצועי.
מטרתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בישראל היא שילובם של נכים בעבודה והענקת העדפה מתקנת לנכים. חוק נוסף שנחקק למען הנכים הוא החוק למען נגישות הנכה בישראל, על פיו כל מבנה ציבורי חייב לכלול אמצעי גישה לנכים.
אדם עם נכות בישראל זכאי לזכויות רבות בהתאם למצבו: תו חנייה לנכה לשם הניידות והנוחות, הקלות בתשלומי ארנונה, פטור ממס הכנסה, הנחה לתשלום בתחבורה ציבורית, זכויות מול כל גוף ממשלתי, הנחות שונות בכל משרד ממשלה, אגרות לימוד, קבלת סיוע בניידות, חברות סיעוד, מרכזי מגורים לשם עזרה במגורים עצמאיים והטבות וזכויות אחרות.
קיימות פעילויות פנאי מגוונות לנכים, כגון חוגי ריקוד, ספורט נכים ועוד. ארגונים ועמותות רבים מקיימים פעילויות אתגריות עבור נכים ומאפשרים להם להתבטא דרך אמנות, מוזיקה ועוד.
לקריאה נוספת
- רימרמן, א. 1986. "ליקוי, נכות ומוגבלות: דילמות והבהרות מושגיות". חינוך מיוחד ושיקום, 1, עמ' 25-32.
קישורים חיצוניים
- נכות - זכויותיהם של מקבלי קצבת נכות כללית במוסדות שונים, באתר הביטוח הלאומי
הערות שוליים
38161118מסגרות לטיפול ושיקום לנכים