מסגד חוסיין-שאחובה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | סראי |
מסגד חוסין-שאחובה (במקדונית: Хусеин-шахова џамија) או מסגד חוסין-שאה (במקדונית: Џамија на Хусеин-шах) הוא מסגד בכפר סראי (מק'), מקדוניה הצפונית. מסגד זה הוא אתר מורשת תרבותית של מקדוניה הצפונית.
מקום
מתחם המסגד ממוקם כחמש מאות מטרים מהנהר וארדאר, ממש בכניסה לכפר סראי (מק').[1]
היסטוריה
המסגד נבנה ב-1553–1556 על ידי חוסיין שאה באמצע המאה ה-16. על פי הכיתוב מעל הכניסה למסגד, הבניין הושלם כשחוסיין שאה כבר נפטר.[1][2]
המסגד ניזוק מספר פעמים: בשרפה הגדולה (אנ') של 1689, אחר כך במהלך הכיבוש הבולגרי במלחמת העולם השנייה, וכן בגלל רעידת האדמה בסקופיה של 1963. לאחר מכן, נעשו מספר מאמצי שימור ושחזור המבנה, ששינו משמעותית את מראה המסגד.[1]
ב-2017, נערכו חפירות שהיו הכרחיות להכנת פרויקט לשימור ושיקום המסגד. אחריהם הוצגו עבודות שימור על הבניין, המגרש והחצר והן הושלמו ב-2018. מול המסגד הוקמה מרפסת זכוכית חדשה.[1]
ארכיטקטורה
מתחם המסגד מורכב ממסגד, טורבה (אנ'), בית קברות טורקי, מזרקה ומבני מנהלה אחרים. ידוע שבעבר הייתה מדרסה שנהרסה ומיקומה המדויק אינו ידוע.[1]
מסגד
למסגד יש בסיס מרובע מקומר בכיפה, וקיבל את המראה הנוכחי של המרפסת לאחר השיקום מרעידת האדמה בסקופיה ב-1963.[2]
המסגד נבנה מסלע, והכיפה מונחת על גג נמוך ומכוסה ב-8 אריחים גדולים. אל המסגד, נכנסים מצפון, ישירות דרך דלת עם מסגרת אבן ושער מעוטר בנישה רדודה עם לוח משיש שעליו ישנו כיתוב בערבית.[1]
המרפסת לא הייתה קיימת בהתחלה, אך עם עבודת השימור האחרונה נבנתה גרסה מודרנית של המרפסת במקום בו נמצאת שטיח התפילה.[1]
מינרט
המינרט של המסגד, העשוי מסלע, ממוקם בצד המערבי של המסגד, הוא דק וגובהו כ-22.5 מטר. מתחת למינרט, יש קישוטי נטיפים. כדי להגיע לאזור המינרט, ישנם 80 מדרגות בשביל להגיע לשם.[1]
טורבה
בחצר המסגד יש טורבה (אנ') סגורה דו-צדדית, בה קבור מייסד המסגד, חוסיין-שאה.[2]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Велкоска, Сања Ивановска (2019-12-31). "СОНДАЖНИ АРХЕОЛОШКИ ИСТРАЖУВАЊА НА КОМПЛЕКСОТ НА ХУСЕИН-ШАХ ЏАМИЈА ВО САРАЈ, СКОПЈЕ". Археолошки Информатор (בקרואטית). 3: 89–101. ISSN 2545-4536. ארכיון מ-2020-10-09. נבדק ב-2020-10-08.
- ^ 2.0 2.1 2.2 „Џамија“. Македонска енциклопедија, книга II (М-Ш): стр. 1638. (2009). Скопје: МАНУ.
