מנצור קרדוש
מנצור קרדוש (1921 - ?) פעיל ערבי ישראלי של לאומיות ערבית בשנות ה-50 וה-60.
קרדוש הוא בן למשפחה נוצרית אורתודוכסית אמידה. הוא למד בבית ספר של הקווייקרים[1], בניהול חליל תותח ברמאללה[2].
בגיל 16 נפטר אביו והוא ירש ממנו את עסקי המשפחה שכללו טחנת קמח גדולה ובית חרושת לקרח[3] וגזוז[2]. לאחר הקמת מדינת ישראל נפגעו עסקי המשפחה. המפעל הוסב לייצור גלידה[1][4] וקרדוש הקים בית קפה בנצרת[5].
בשנות ה-50 קרדוש היה פעיל במק"י ונגד הממשל הצבאי[6]. ביולי 1958 היה ממקימי החזית העממית הערבית[7] והיה לחבר מזכירות החזית ומזכיר הסניף בנצרת. ב-29 באוקטובר 1958 נעצר קרדוש. לטענת קול העם המעצר נבע מרצון למנוע אסיפת זכרון להרוגי טבח כפר קאסם בביתו[8]. בסוף יוני 1959 נעצר קרדוש כדי למנוע קיום אסיפה הקוראת לדון בבעיית הפליטים ואדמותיהם[9][2]. קרדוש היה מיוזמי ומעורכי השבועון אל-ארד[10] והיה בין העורכים שהועמדו לדין על הוצאתו ללא רשיון. ההרשעה והקנסות לא שברו את רוחו של קרדוש והוא הודיע ביוני 1960 שיוציא מחדש את עיתון אל-ארד[11]. בנובמבר 1961 היה ממארגני כנס שקרא לביטול הממשל הצבאי[12].
ב-13 בנובמבר 1964 נעצר קרדוש, לאחר שמסתנן מעזה סיפר בחקירתו שנשלח על ידי המודיעין המצרי להביא לקרדוש זהב למימון פעילות קבוצת אל-ארד[13][14]. בתחילת דצמבר 1964 שוחרר קרדוש אך חויב בצו מנהלי מטעמי בטחון שלא לצאת מנצרת ולשהות בביתו במהלך הלילה[15]. הצו הוארך ביוני 1965 לששה חודשים נוספים[16]. באוגוסט 1965 הוא נכלל ברשימת הסוציאליסטים, של חברי אל-ארד לשעבר, להתמודדות לכנסת[17].
באפריל 1967 נפגש עם סארטר בנצרת ולשאלתו על תמיכה בפעילות בלתי חוקית של אחרים ענה[18]:
- "למרות החוקים הקשים שבהם נתונים הערבים בישראל, היינו מעודנו שומרי־חוק, ואף עמלנו קשות כדי לעצור את ערביי ישראל מלבצע פעולות בלתי־חוקיות. הצלחנו בכך וזאת משתי סיבות: "אנחנו יודעים שממשלת ישראל היא שלטון דיקטטורי, ופעולות כאלו עלולות לעלות בחיי אנשים רבים, ואנו יודעים, שפעולות כאלה ימנעו כמאליהן את התחזקות היסודות היהודיים המתקדמים, המנסים להתקרב לערבים".
בשנת 1976 היה ממארגני ההפגנות של יום האדמה ובהמשך היה מראשי ועדת התיאום הלאומית שהוצאה אל מחוץ לחוק באפריל 1981[19]. בפברואר 1979 נעצר קרדוש[20] בחשד למגע עם סוכן זר. הוא שוחרר לאחר מספר שבועות ותיאר את חקירתו כיח פוליטי שחבל שהתנהל במעצר[21]. בשנת 1980 פעל קרדוש להקמת אוניברסיטה ערבית בגליל[22]. בתחילת שנות ה-90 היא חבר בחזית הסוציאליסטית הערבית והתנגד להצבעה לכנסת[23].
קישורים חיצוניים
- אין אנו גייס חמישי, אתגר (כתב עת לשירה), 7 במרץ 1963
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אנשי האדמה חורשים מזימות, דבר, 4 במרץ 1960
- ^ 2.0 2.1 2.2 נקישה לילית בדלת, העולם הזה, 1 ביולי 1959
- ^ אלפים חותמים על גלוית הידידות, קול העם, 3 בספטמבר 1954
- ^ קורא להגן על הגלידה הערבית, שערים, 25 במאי 1960
- ^ סניגור "אל ארד" ביקש 3 שופטים, דבר, 19 באפריל 1960
- ^ ועידה יהודית־ערבית תתכנס בנצרת בתביעה לביטול הממשל הצבאי המדכא וביטול גזירות "השטה הסגור", קול העם, 29 בינואר 1956
- ^ קמה חזית ערבית בישראל, קול העם, 7 ביולי 1958
- ^ מעצרים שרירותיים למניעת אסיפות מטעם החזית העממית, קול העם, 29 באוקטובר 1958
- ^ הוגלו 6 מהחזית העממית, הצופה, 28 ביוני 1959
- ^ עטאללה מנצור, 'שליח מסתורי' שולח 'הוראות' לעורכי שבועון ערבי בנצרת, הארץ, 2 בדצמבר 1959
- ^ יוציאו מחדש את 'אל ארד', שערים, 16 ביוני 1960
- ^ נמשכות ההכנות לקונגרס לביטול הממשל הצבאי, למרחב, 14 בנובמבר 1961
- ^ מסתנן מעזה הביא זהב למימון פעולות "אל - ארד", מעריב, 15 בנובמבר 1964
- ^ מרגל נידון לשש שנות מאסר, הבוקר, 2 במרץ 1965
- ^ שוחרר קרדוש מראשי אל-ארד, מעריב, 4 בדצמבר 1964
- ^ הוארך צו הריתוק נגד מ. קרדוש, קול העם, 2 ביוני 1965
- ^ "אל ארד" ברשימה לכנסת, חרות, 30 באוגוסט 1965
- ^ שניים שנתקבלו אצל סארטר, מעריב, 3 באפריל 1967
- ^ "ועדת התיאום הלאומית" הוכרזה ארגון בלתי הוקי, דבר, 17 באפריל 1981
- ^ בית משפט השלום, מעריב, 27 בפברואר 1979
- ^ יואל דר, תפילת הגשם, דבר, 18 במרץ 1979
- ^ יצחק בן חורין, רוצים לאסוף תרומות להקמת אוניברסיטה ערבית בגליל, מעריב, 13 באפריל 1980
- ^ למה לא להצביע, חדשות, 23 ביוני 1992
