רבי מנחם מנדל שרשבסקי
הרב מנחם מנדל שרשבסקי (תר"ז, 1847 - ח' באדר א' תרפ"ט, פברואר 1929) היה רבה[1] של העיירה קוסובה (אז באימפריה הרוסית, כיום בבלארוס) במשך ארבעים ושלוש שנה[2].
קורותיו
נולד בסלונים, שם התגורר אביו הרב קלמן קלונימוס שרשבסקי. נישא למרים, בתו הבכורה של רב העיירה קוסובה הרב שמואל סלונימסקי[3]. לאחר פטירת רעייתו בדמי ימיה נישא לאחותה ביילא רבקה.
אחיו של הרב שרשבסקי, רבי אהרון זליג (שהיה מכונה ר' זליג רייצה'ס) היה גם הוא תלמיד חכם מפורסם[4].
בשנת תרמ"ג (1882) בערך נפטר הרב סלונימסקי. הרב שרשבסקי התמנה לרשת את מקומו בערך בשנת תרמ"ד[5].
בתו חיה אסתר נשאה לרב יעקב וולנסקי. תקופה קצרה לאחר שנשאו עלה הזוג לירושלים.
בשנת תרפ"ז, לאחר פטירת רעייתו, עלה הרב שרשבסקי לירושלים והתגורר בשכונת מאה שערים בבית אחיו האמור, שכבר הלך לעולמו. תחתיו התמנה ברבנות בקוסובה חתנו האחר, הרב מאיר לייקין, שנספה בשואה[6] עם יתר בני העיירה בי"א באב תש"ב.
כדרכו בחו"ל נמנע גם בירושלים מלעסוק בענייני ציבור והעדיף לשקוד על התורה כשהוא עטור בטלית ותפילין. הקפיד שלא יצלמוהו ולכן כמעט לא השתמרו ממנו תמונות[7].
הרב שרשבסקי נפטר בח' באדר א' תרפ"ט, ונקבר על פי צוואתו בטליתו המצויצת[8] שבה למד את הש"ס עשרים ושש פעמים[9] כפי שהזכיר בהספדו הרב קוק. בלוויה השתתף קהל גדול[10] והספידוהו גם הרב שמואל רפפורט, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק יעקב וכטפויגל[9]. נטמן בהר הזיתים בסמוך לקברו של הרב שלמה אלישיב.
חצי שנה לאחר מכן, נרצח נכדו, הרב ישראל שלמה זלמן בן גרשון ולנסקי[11], ששימש כמזכיר ישיבת חברון, במאורעות תרפ"ט בחברון[12].
הערות שוליים
- ^ על פי דוד תדהר (עורך), "מנחם מנדל שרשבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2328
- ^ נוסח המצבה המופיעה בתמונה
- ^ קונטרס אהל שרה, לעילוי נשמת שרה אילוויצקי (בתו של הרב שרשבסקי), פתח תקווה תשכ"ט, עמ' 5
- ^ תפארת שיבה, לכבודו של הרב חיים מיכל מיכלין, עמ' 85, אהל שרה עמ' 6
- ^ קונטרס אהל שרה, עמ' 7.
- ^ לייקין,Leikin,מאיר, "רבנים שנספו בשואה".
- ^ אהל שרה עמ' 7.
- ^ בניגוד למנהג המקובל, ראו גשר החיים ח"ב פרק י"ד אות ג'.
- ^ 9.0 9.1 קול ישראל (עיתון), אדר תרפ"ט, גיליון 333
- ^ שערי ציון חלק ג'
- ^ דף הנצחה עבור זלמן בן גרשון ונסקי באתר נפגעי פעולות האיבה של המוסד לביטוח לאומי
- ^ "ספר זיכרון לקדושי ישיבת חברון כנסת ישראל" (קדושי תרפ"ט), ירושלים תר"צ, (עמ' 31)
