בעל עניין
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
בעל עניין בתאגיד מוגדר בחוקים אחדים של מדינת ישראל. בכל המקרים מדובר באדם (או תאגיד) שלו עניין מיוחד בפעילותו של תאגיד מסוים, מכוח תפקיד בכיר שהוא ממלא בתאגיד זה או עקב שליטתו בחלק משמעותי מההון או מאמצעי השליטה בתאגיד. ההגדרה המדויקת אינה אחידה בכל החוקים.
למושג בעלי עניין בישראל דבקה ההגדרה המצומצמת התואמת יותר את המושג באנגלית insider מאשר התרגום הישיר stakeholder. ההגדרה הרחבה של בעל עניין (stakeholder) היא כל מי שמושפע ומשפיע על התנהלות התאגיד, והיא כוללת בין השאר את עובדי התאגיד, ספקיו, תורמים. בהקשר רחב זה מוכרת דילמת בעלי העניין מול בעלי המניות בכלכלה.
בעל עניין בחוק הישראלי
ההגדרות בחוקים עיקריים הן:
- חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[1]: בעל עניין הוא מי שמחזיק שיעור של למעלה מ-5% מהון המניות המונפק של חברה ציבורית, או בעלי מניות המחזיקים ב-5% ומעלה מכוח ההצבעה של החברה, או בעל המניות הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר או את מנכ"ל החברה. כן מוגדרים כבעלי עניין: מנכ"ל החברה וחברי הדירקטוריון. מי שמחזיק במניות החברה באמצעות נאמן, ייחשב גם הנאמן כבעל עניין בחברה. גם חברת בת של תאגיד היא בעלת עניין[2]. ההגדרה בחוק ניירות ערך משמשת גם בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, חוק ההגבלים העסקיים, חוק ההוצאה לפועל, חוק החברות הממשלתיות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק המפלגות, חוק הערבות ועוד.
- חוק החברות: בעל עניין הוא "בעל מניות מהותי, מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל הכללי, ומי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי".
- חוק הבנקאות (רישוי): בעל עניין הוא "מי שמחזיק יותר מעשרים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה".
- חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו: בעל עניין הוא "מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה - מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי".
- חוק הרשות לפיתוח הגליל: בעל עניין הוא "בעל חלק העולה על חמישה אחוזים מהונו של התאגיד או מכוח ההצבעה בו או מהזכות לרווחיו".
- חוק התקשורת (בזק ושידורים): "מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה".
עסקת בעל עניין
למשקיעים בבורסה עניין רב בפעולותיהם של בעלי העניין בחברה ובאירועים מיוחדים הקשורים אליהם. בידי חלק מבעלי העניין מידע בגין עסקאות גדולות שנחתמו או עתידות להחתם, או בגין דוחות כספיים, טרם שהדברים מובאים לידיעת הציבור הרחב.
לפיכך, חברה ציבורית מחויבת בהתאם לתקנות ניירות ערך, בדיווח אחת לשבוע על בעלי העניין בחברה ועל השינויים באחזקותיהם. מידע חשוב זה חייב להיות לנגד עיניהם של המשקיעים בבורסה, כאשר הם רוצים לבצע עסקאות במניות החברה[3][4].
על מנת למנוע מבעל עניין לנצל לרעה את יחסיו עם החברה, נקבעו הוראות מיוחדות לעסקאות בין החברה לבעלי העניין. ככל שהעסקה נוגעת יותר לבעל העניין, והאינטרס של בעל העניין חזק יותר, כך נדרשים יותר אישורים לשם ביצוע העסקה. על עסקאות של בעלי עניין חלה חובת גילוי נאות בדוחות כספיים של החברה, ובהם פירוט על תנאי העסקה.
בעל עניין הוא פעמים רבות גם "איש פנים", כהגדרתו בחוק, שעליו חלות הגבלות מסוימות לעניין קנייה ומכירה של ניירות ערך של התאגיד, כדי למנוע חשש של שימוש במידע פנים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968
- ^ חוק ני"ע, ה'תשכ"ח-1968 סעיף-1 (בעלי עניין בתאגיד)
- ^ תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, החזקות בעלי עניין (סעיף 24 א-ד).
- ^ תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל עניין או נושא משרה בכירה), התשס"ג-2003