מלחמת נומנטיה
| מערכה: המלחמות הקלטיאבריות | ||||||
| תאריכים | 153 לפנה"ס – 133 לפנה"ס (כ־20 שנה) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מלחמה לפני | המלחמה הקלטיאיברית השנייה | |||||
| מקום | נומניטה, צפון היספניה | |||||
| תוצאה | ניצחון מוחלט הרומיים, הריסתה של נומניטה | |||||
| ||||||
 מיקומן של רומא של נומניטה. | ||||||
מלחמת נומנטיה או המלחמה הקלטיאברית השלישית היא מלחמה שנערכה באופן בלתי רציף בין הרפובליקה הרומית לבין העיר הלוזיטאנית נומנטיה בשנים 153 - 133 לפנה"ס.
רקע
במהלך המלחמה הפונית השנייה כבשה הרפובליקה הרומית שטחים נרחבים בחצי האי האיברי מידי קרתגו. בשנת 197 לפנה"ס חולקה אדמה זו לשני יחידות מנהלתיות, היספניה קיטריור (ספרד הקרובה) והיספניה אולטריור (ספרד הרחוקה), שכל אחת מהן נשלטה על ידי נציב עם סמכות של פרוקונסול. הפרובינקיות החדשות של רומא כללו רק את אזורי החוף המערביים והדרומיים של חצי האי והשלטון בפנים הארץ היה מחוץ לתחומם.
במהלך המאה ה-2 לפנה"ס החלו הרומיים להשתלט בהדרגתיות על היספניה, כאשר השבטים הקלטיאברים והלוזיטאנים נלחמים בהם בנחישות. הסיבות לכיבוש היו רבות: בנוסף לאינטרס הביטחוני שגילתה רומא בשליטה על היספניה, היו לה גם תמריצים כלכליים נרחבים. היספניה הייתה עשירה במשאבי כסף, זהב ואוצרות טבע אחרים. בנוסף, הנציבים שנשלחו אליה השתמשו במשרתם כדי להרוויח עושר פרטי על ידי ביזת שלל מלחמה ועושק. ההתפשטות הרומית ההולכת וגוברת וניצולם המתמשך של תושבי הפרוביניקה על ידי הנציבים הובילו למרידות חוזרות ונשנות מקרב אלה. הרומים הצליח לדכא את ההתמרדויות השונות ובשנת 153 לפנה"ס הגיעו לגבול נהר הדורו.
מהלך המלחמה
נומנטיה הייתה עיר לוזיטאנית ששכנה על נהר הדורו. בשנת 153 לפנה"ס היא הותקפה לראשונה על ידי הרומים אולם הללו נכשלו בניסיון זה ונסוגו ממנה זמנית. לאורך העשור הבא הוכנעו בנות בריתה של העיר אחת אחרי השנייה על ידי הנציבים הרומים השונים, אולם היא עצמה הצליחה לעמוד נגד כוחות אלה. בשנת 137 לפנה"ס הצליח צבא נומנטיה לכתר צבא רומאי בפיקודו של הקונסול גאיוס הוסטוליוס מאנקינוס ולאלץ אותו לחתום על הסכם שלום.
הסנאט הרומי כפר בהסכם השלום ומאניקיוס, שערב בחייו להסכם, נשלח ערום וכבול לנומנטיה. הנומנאטים איבדו את יתרונם הצבאי והבינו שרומא נחושה בדעתה להכניעה.
בשנת 134 לפנה"ס נבחר סקיפיו אימיליאנוס, המנצח המהולל של המלחמה הפונית השלישית, למשרת הקונסול ברומא. הוא נבחר במיוחד כדי לנהל את המלחמה נגד העיר נומנטיה, במטרה להשמידה. עם בואו של סקיפו להיספניה הוא החל בפעולות אימון נוקשות והטיל משמעת כבדה על הצבא הרומי שהוצב שם. לאחר שהצבא הרומי עמד באמות המידה שלו הוא הצעיד אותו לעבר נומנטיה.
לאימיליאנוס היה יתרון מספרי ניכר על מגני העיר הלוזיטאנית, כאשר תחת פיקודו עמד כוח של שני לגיונות רומים, גדודי עזר שגויסו מקרב בעלות הברית באיטליה וכוחות עזר נוספים מקרב שבטי ספרד הכפופים לרומא. בתחילה השמיד אימיליאנוס את בסיס האספקה של הלוזיאטנים ואז הטיל על העיר מצור. העיר הוקפה מצפון ומדרום ומסביבה הוקם דייק. המצור נמשך כשמונה חודשים. לבסוף הכניע הרעב את תושבי העיר והם נכנעו. העיר נשרפה ותושביה השורדים נמכרו לעבדות.
תוצאות המלחמה
הריסתה המוחלטת של נומנטיה שימשה כצעד הרתעתי ברור כלפי השבטים הקלטיאברים בהיספניה. למרות שהתסיסה בקרב שבטים אלו לא הסתיימה לחלוטין עד ימי אוגוסטוס, המלחמה הייתה אבן דרך ראשית בהשתלטות רומא על חצי האי האיברי וביסוס כוחה שם.
בנוסף, במהלך המלחמה בלט טריבון צבאי צעיר בשם גאיוס מריוס, אדם שישנה את פניה של הרפובליקה ללא הכר.
לקריאה נוספת
- ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, עמודים 197 -202, הוצאת מאגנס
- יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות עמודים 192-193
קישורים חיצוניים
28827500מלחמת נומנטיה