מלחמת הקונפדרציה
 | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 1936–1939 (כ־3 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אמריקה הדרומית | |||||||||
| עילה | הקמת הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית | |||||||||
| תוצאה | ניצחון לצ'ילה | |||||||||
| ||||||||||
מלחמת הקונפדרציה (בספרדית: Guerra de la Confederación) או מלחמת הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית (בספרדית: Guerra contra la Confederación Perú-Boliviana) הייתה מלחמה שהתקיימה בין השנים 1836–1839 בין הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית לצ'ילה וארגנטינה. הרקע לפתיחת המלחמה היה איחודן של שתי רפובליקות פרו עם בוליביה ויצירת הקונפדרציה, מהלך שאיים על העליונות הכלכלית של צ'ילה והוביל אותה להכרזת מלחמה. הרוב הגדול של הקרבות נערכו בשטח שנכלל היום בפרו, כאשר כוחות צ'יליאנים נעזרו במחתרת הפרואנית כדי להפיל את השלטון הבוליביאני בפרו.
לפני המלחמה קדמה מלחמת סלאברי וסנטה קרוז, ובסופה צבא בוליביה כבש את הרפובליקה הצפונית והדרומית של פרו[1]. את רוב הלחימה ניהל נשיא בוליביה לשעבר, נשיא הקונפדרציה ו'המגן העליון' שלה, אנדרס דה סנטה קרוז. לאחר כיבוש פרו בידיי בוליביה סופחה פרו אל תוך הקונפדרציה, מה שהוביל ליצירת הקונפדרציה הפרו בוליביאנית. הקונפדרציה, כך ראו בה הצ'יליאנים, היוותה איום מוחשי על כלכלת צ'ילה שהייתה אז היציבה ביותר באמריקה הלטינית.
המלחמה החלה כשצבא צ'ילה הכריז מלחמה על הקונפדרציה, בזמן שצבא הקונפדרציה פלש לארגנטינה והוביל גם אותה להכרזת מלחמה. בצ'ילה הוקם 'צבא השיקום' יחד עם המחתרת הפרואנית שמטרתו הייתה לכבוש את לימה ולפרק את הקונפדרציה. במקביל, רוב הקרבות שהתרחשו בשנת 1836 ו-1837 התקיימו בין צבא הקונפדרציה לצבא ארגנטינה, ולאחר ניצחונות רבים של הקונפדרציה ארגנטינה הפסיקה את הכרזת המלחמה שלה והגיעה להסכם עם הקונפדרציה שלא תתערב לטובת צ'ילה בלחימה.
בשלב מאוחר של המלחמה היה נראה כי הקונפדרציה תנצח, שכן לאחר שהכניעה את ארגנטינה נחלה עוד שורה של ניצחונות מינוריים על צ'ילה. עם זאת, הלחימה נגד צ'ילה מדרום ומצפון בשלוש חזיתות שונות אילצה את סנטה קרוז לחלק את כוחותיו, מה שהחליש את הגנתו הצבאית[2]. בסוף שנת 1838 החלה תפנית ביחסי הכוחות, וצ'ילה הביסה את צבא הקונפדרציה כמעט בכל קרב. בניגוד לארגנטינה, שלחמה בשטחה, צ'ילה הגיע מצפון דרך פרו הצפונית ונעזרה בכוחות המורדים כדי להגיע ללימה. הקרב המכריע היה הקרב ביונגאי, שנגמר בתבוסה מרה של כוחות הקונפדרציה, והוביל לפירוקה וגירושו של סנטה קרוז.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ «Jorge Basadre. Lima y el norte en poder de los confederales. Uchumayo y Socabaya», «Jorge Basadre. Lima y el norte en poder de los confederales. Uchumayo y Socabaya»
- ^ Robert L. Scheina, Latin America's Wars: The age of the caudillo, 1791-1899, Brassey's, Incorporated, 2003, עמ' 136, מסת"ב 978-1-57488-450-0. (באנגלית)
