מכשפות הלילה
"מכשפות הלילה" (בגרמנית: Nachthexen) הוא הכינוי שהעניקו חיילי הוורמאכט במלחמת העולם השנייה לנשים טייסות של הצבא האדום שביצעו משימות הפצצה ליליות קטלניות כנגדם.
הקמת יחידות הנשים
ב-8 באוקטובר 1941, הוקמו בפקודה מס' 0099 של ועדת ההגנה העממית, בעקבות שתדלנות נמרצת של מרינה רסקובה (טייסת מפורסמת בברית המועצות), שלושה רגימנטים של נשים טייסות. כל הצוותים, צוותי הקרקע, המכונאות והחימוש הורכבו מנשים בלבד, אך במהלך המלחמה הצטרפו אליהם גם גברים. הרגימנטים הם:
- ה-586 (מטוסי קרב מדגם יאק-1 ולאחר מכן יאק-7B): בפיקודם של תמרה קזרינובה ואלכסנדר גרידנב.
- ה-587 (מפציצי צלילה דו מנועיים מדגם פטליאקוב Pe-2): בפיקודה של מרינה רסקובה, ולאחר נפילתה בקרב - ולנטין מרקוב.
- ה-588 (מפציצי לילה): בפיקודה של יבדוקיה ברשנסקיה. זהו הרגימנט היחיד שנותר על טהרת הנשים עד לסוף המלחמה.
רגימנט 588 - "מכשפות הלילה"
רגימנט 588 צויד במטוסי פוליקרפוב Po-2 דו-כנפיים מיושנים (כונו "קוקורוזניק" - קוטף תירס), ששימשו עד אז כמטוסי אימון בלבד. למרות שנשאו צמד פצצות בלבד, הצליחו ההפצצות הליליות היעילות לזרוע בהלה וייאוש בקרב הנאצים, שכינו את הטייסות בשם "מכשפות הלילה".
הטייסות אומנו בחופזה בעיירה אנגלס, בקרבת סטלינגרד, והמריאו למשימתן הראשונה ב 8 ביוני 1942.
משימותיהן של מכשפות הלילה היו בדרך כלל הפצצות ליליות של אזורי כינוס, מחנות עורפיים ובסיסי אספקה. להפצצות אלו לא הייתה חשיבות אסטרטגית גדולה, אך השפעתן המוראלית הייתה לא מבוטלת.
משימות ההפצצה היו קשות לביצוע בשל ביצועיו הגרועים של מטוס ה-Po-2 העשוי עץ. עם זאת, מהירותו הנמוכה (עד 150 קמ"ש) של המטוס היוותה במובנים מסוימים יתרון, שכן היא הקנתה לו כושר תמרון גבוה ויכולת חמיקה ממטוסי אויב - מהירות ההזדקרות של מטוסי המסרשמיט Me-109 הנאציים הייתה כ-192 קמ"ש, גבוהה בהרבה מהמהירות המרבית של ה Po-2, האחרון גם היה מסוגל לטוס בגובה מטרים בודדים מעל הקרקע בשל איטיותו, ואף "להסתתר" מאחורי צמחייה.
טקטיקות הפעולה
מכשפות הלילה היו בדרך כלל מכבות את מנוע המטוס ודואות אל מטרתן בשקט מוחלט, כאשר נשמעה שריקת האוויר על הקרקע היה זה כבר מאוחר מדי, שכן הפצצות כבר היו בדרך ליעדן.
מבנה המטוס העשוי בד ועץ היה קשה לגילוי במכ"ם של מטוסי קרב הלילה של הלופטוואפה, ואף חיישני אינפרה-אדום התקשו להתביית על החום המועט שהפיק המנוע הקטן בן 110 כוחות הסוס של הפוליקרפוב.
לעומת זאת, זרקורים היוו בעיה משמעותית. הגרמנים פיתחו בסטלינגרד שיטה שנקראה "מעגל תותחים", ובה הוצבו במעגלים קונצנטריים תותחי נ"מ סביב מטרות חשובות, יחד עם זרקורים. מכשפות הלילה טסו בדרך כלל בטור זו אחר זו, שכן לא אומנו באופן מסודר, והוכו קשות בתותחי ה-37 מ"מ.
כנגד הזרקורים הן פיתחו טקטיקה של לוחמה בשלישיות מטוסים, כאשר צמד מטוסים נכנס אל המעגל ופונה בכיוונים מנוגדים במטרה להסיט את אלומות האור זו מזו, כך המפציץ השלישי יכול לעבור בחלק החשוך ולהטיל את מטענו. לאחר מכן התחלפו הטייסות בתפקיד ההסחה עד אשר כל השלישייה סיימה להטיל את הפצצות. שיטה זו דרשה אומץ לב רב אך פעלה היטב.
עיטורים
מכשפות הלילה זכו בסך הכול ב 23 עיטורי "גיבור ברית המועצות" ובתריסרי אותות הצטיינות אחרים. שתיים מהן, קטיה רייבובה ונדיה פופובה, יצאו ל-18 גיחות הפצצה בלילה אחד מעל פולין [1]. בסך הכול הן יצאו ללמעלה מ-24,000 גיחות והטילו 23,000 טונות של פצצות. רוב הטייסות שרדו את המלחמה בחיים ואף השתתפו בקרב האחרון על ברלין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ג'ונתן גלנסי גרדיאן, "מכשפות הלילה" פשטו עם חשיכה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001
- נשים טייסות בצבא האדום (אנגלית)
- מידע ותמונות מסוכמים מאתרים שונים (אנגלית)
- תמונות נוספות (אנגלית)
