מיתרני פה

מיתרני פה
מיון מדעי
על־ממלכה:	איקריוטיים
ממלכה:	בעלי חיים
תת־ממלכה:	רב-תאיים אמיתיים
קבוצה:	בילטריה
קבוצה:	שניוני הפה
מערכה:	מיתרני פה
מינים
	130

מיתרני פה (שם מדעי: Hemichordata) היא מערכה המונה 130 מינים של חסרי חוליות קטנים דמויי תולעת החיים בכל האוקיינוסים ממים רדודים עד לעומק 5,000 מטר. השם המדעי מגיע מיוונית, מהמילים המי- חצי וכורדה- מיתר, כלומר חצי מיתרניים, והוא ניתן להם על שם איבר ממערכת העיכול שנמצא בחרטום של מיתרני הפה, שנחשב בעבר למיתר הגב שלהם.

מאפיניים

אורכם של מיתרני הפה משתנה ונע בין כמה סנטימטרים לשני מטרים אצל המין Balanoglossus gigas מחופי ברזיל.

הגוף של מיתרני הפה מחולק ל־3 חלקים בסיסיים: החרטום, הצווארון והמטסטומה (metastoma, מיוונית: μετά - מאחורי, στόμα - פה).

מיתרני הפה חסרי מערכת עצבים מרכזית, ורקמת העצבים מרוכזת בצווארון, בו היא מחוברת לשאר מערכת העצבים. מערכת ההובלה של מיתרני הפה מורכבת מאיבר דמוי לב, כלי דם, וגתות (סינוסים). המטסטומה של מיתרני הפה כוללת מספר רב של זוגות זימים. בצווארון ישנן זרועות קטנות שמשמשות לתזונה, התאמה לסינון מזון.

כמו מרבית בעלי החיים הקיימים מיתרני הפה בעלי סימטריה דו-צדדית.

הפגיות של מיתרני הפה דומות מאוד לפגיות של קווצי העור, וניזונות כמוהן מפלנקטון.

מרבית המינים של מיתרני הפה חיים במחילות שנחפרו בידי חסרי חוליות אחרים וניזונים מפלנקטון. רוב ככל המינים של מיתרני הפה מסננים מזון; למיתרני הפה יש 2 דרכי אכילה: בדרך הראשונה הם קבורים בחול ואוכלים כמו תולעי אדמה בוץ, ובדרך השנייה, הם מסננים מזון מהמים כמו ספוגיים.

מיון

המערכות הקרובות ביותר למיתרני הפה הם המערכות קווצי עור (Echinodermata) ומיתרניים (Chordata) ויחד הן שייכות לקבוצה שניוני הפה (Deuterostomia). מחקרים מולקולריים מצביעים על כך שמיתרני הפה קרובים יותר לקווצי העור מאשר למיתרניים.

מיתרני הפה כוללים שלוש מחלקות:

מחלקה פלנקטוספירואידיה (Planctosphaeroidea) - ידועה מפגיות צפות.
מחלקה תולעי אצטרובל (Enteropneusta) - נקראות כך בשל המראה של החרטום והצווארון.
מחלקה פטרוברנכיה (Pterobranchia) - חיים בצינורות שהם בונים.