מישל פלטניק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מישל פלטניק
Michel Platnic
מישל פלטניק בסטודיו שלו בתל אביב
מישל פלטניק בסטודיו שלו בתל אביב
לאום ישראלי
מקום לימודים צרפת וישראל
תקופת הפעילות 1994–1998 כמהנדס וממציא; 1998 – היום כאמן ואומן
תחום יצירה אמנות רב תחומית ובינלאומית
השפעה מ פרנסיס בייקון, אגון שילה
בת זוג מעיין מוזס פלטניק
צאצאים אריאל פלטניק, לביא פלטניק
https://www.gordongallery.co.il/artist/michel-platnic ; www.michelplatnic.com

מישל פלטניק (נולד ב-26 בפברואר 1970, צרפת) הוא אמן צרפתי-ישראלי, אשר פועל בתל אביב מאז 1998.

פלטניק הוא אמן חזותי. עבודותיו הוצגו ברחבי העולם. הוא ידוע בזכות ציוריו החיים והשימוש במדיומים מרובים כולל צילום, וידאו, מיצג וציור. בעבודותיו הוא חוקר את הגדרות וגבולות המדיום, עסוק במבנים היררכיים וכיצד האדם פועל בתוכם, נגדם או בהשפעתם. תהליך עבודתו מורכב מבניית סטים קולנועיים, בעלי מערך של "חוקים", שותל בתוכם דמויות ובודק כיצד הן פועלות. באמצעות התבוננות וחזרה על טקסים וסמלי כוח, עוקב פלטניק אחר מנגנוני הכניעה והתניה לסמכות.

ביוגרפיה וקריירה

פלטניק נולד בשנת 1970 בצרפת בוילנב סנט ג'ורג' לז'אק פלטניק ולפרנסואז סטול פלטניק. אביו, ניצול שואה, היה בן שש כשצרפת נכבשה. הוא שהה במהלך המלחמה בעבודה בחווה, אצל משפחת חקלאים צרפתית (עובדה שלימים תשפיע על הבחירה בכיוון האמנותי של מישל - ראו להלן)[1]. כשהתבגר, הפך האב להיות טייס קרב בצבא הצרפתי, ובמהלך שירותו הוענקו לו 7 מדליות והוקרות על גילויי אומץ וגבורה[2]. אימו היא סופרת ופעילה שנים רבות בארגון ויצ"ו בצרפת.

בין השנים 1989 ל־1994 למד, השלים וסיים את לימודיו לתארים ראשון ושני בהנדסת חשמל בבית הספר הגבוה להנדסת אלקטרוניקה ואלקטרוטכניקה - ESIEE בצרפת (Ecole Supérieure d’Ingénieurs en Electronique et Electrotechnique).

קריירה כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה

לאחר סיום לימודיו, עבד פלטניק כמהנדס אלקטרוניקה בחברות היי-טק. על שמו רשומים מספר פטנטים בתחום הפצה רחבה של מדיות אורקוליות[3][4], ובתחום של שיפור ביצועים במנוע חשמלי[5], וכן עורך בוועדות תקינה בינלאומיות[6][7].

מישל נכנס לדרך ארוכה של מסעות שלקחו אותו לאורך כמעט כל יבשת אסיה. מסע זה הוביל אותו להיפגש ולהתקבל בברכה על ידי שבטים שכמעט ולא נחשפו למערב. בהמשך הוא נסע לתור את יבשת אמריקה, ביקר במדינות רבות לבדו כגון: ארגנטינה, מקסיקו וחצה את ברזיל כל הדרך עד לגיאנה הצרפתית. מסעות אלו והמפגשים עם ילידים ממקומות שונים בעולם, הביאו עימם את ההכרה במגוון הרב תרבותי, בשכבות הרבות שהעולם עשוי מהן ,כל אלו יחד עם עולם ה-הנדסה, עיצבו את תפיסתו החזותית ואת השקפת עולמו אודות העולם. השילוב של עולמות אלו בא לביטוי אחר כך בעבודותיו[8].

הקריירה כאמן

תחילת דרכו באמנות והשנים המעצבות

בגיל 28, עלה לישראל והמשיך את עבודתו בהייטק, אבל תמיד היה בתוכו קול האומר שמשהו חסר בחייו, ועל אף החיים היציבים והמוערכים במשרתו בהייטק, שינה מסלול מקצועי ופנה לאמנות. אל הציור הגיע לדבריו במקרה: "הגעתי לחברה שנתנה לי נייר ומכחול, ובאופן טבעי התחלתי לצייר. עלתה בי תחושה מדהימה. התחלתי לצייר כל ערב, כל לילה. הורדתי שעות עבודה והלכתי כל יום ללמוד תחומים שונים בעולם האמנות. כשהגעתי לחצי משרה החלטתי להפסיק עם העבודה ואז ידעתי שאני רוצה להיות אמן. לא הקשבתי לאיש"[1]. הוא למד לתואר ראשון נוסף בהמדרשה לאמנות בית ברל וסיים את לימודיו בשנת 2010 בהצטיינות, וזכה בפרס שפילמן לצילום[9]. כבר אז היווה נושא לכתבה נרחבת במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ"[10]. לפני כן למד אמנות בסדנת אומני הקיבוץ והאוניברסיטה העממית (2005 - 2007); ומשחק ופיתוח קול ב- סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לווינשטיין; (2001 - 2002), תיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק בתיאטרון הגוף[11] (2003) [12]. בשנת 2017 הוא למד וסיים בתר תואר שני (פוסט-מאסטר) ב-אוניברסיטה לאמנויות בברלין במסגרת התכנית ל- "Art&Media “Meisterschüler”[13].

ההמראה כאמן ייחודי

בשנת 2014 הציג מישל פלטניק בגלריה גורדון תערוכת יחיד שנקראה "בעקבות פרנסיס בייקון. ב"צבע טרי - היריד לאמנות ולעיצוב תל אביב" כתבה עדיה פורת על הפרויקט כדלקמן: "בפרויקט זה מחייה מישל פלטניק סצנות מציוריו של פרנסיס בייקון. בתהליך עבודה קפדני בונה פלטניק מודלים תלת־ממדיים המהווים תפאורה לעבודות הווידאו והצילומים המופיעים בסדרה. במעבר מהדמויות של בייקון, דרך ציוריו, ועד לסטים הקולנועיים של פלטניק, משתנים הממדים הפיזיים ונוצרים מחדש. באופן דומה פועלים מנגנוני המעבר של התפיסה האנושית; הזוכרים, מדמים, ומבנים את המציאות. פלטניק בורא, למעשה, סביבות קיום, מתוך נקודות מבט חדשות המגלות ממדים אפשריים של מציאות"[14][15]. פלטניק מסביר את הקשר הגורדי שנוצר בחייו ובעבודתו בכך שאביו ופרנסיס בייקון שייכים לדור שגדל במלחמת העולם השנייה ולאחריה. לדבריו שניהם הושפעו מהמחשבה שהאדם מוצא את עצמו לבד בעולם, כפי ששניהם חוו זאת. "זה ניכר מאוד בעבודות של בייקון"[1].

עבודותיו מקפלות בתוכן מדיה כגון צילום, ווידאו, מיצגים וציור ומקשרות ביניהן. הוא יוצר עולמות מדומיינים שהצופה מוזמן לבוא בתוכם כאמצעי להתרחקות (ולו רגעית) מהסתגלות לנורמות המקובלות וקבלתן ללא ערעור[16][17]. על ידי צפייה בסממני ובטקסי השלטון וחיקוייהם הוא חושף את המנגנונים בהם השלטון מרגיל תחילה את המשתתפים, ואחר כך כופה עצמו על המערכת. היום, הוא חוקר מערכות אלה אשר להן תרם בעבר כמהנדס, ובאמצעות עבודותיו האחרונות הוא מפנה את תשומת לב הצופה לכוחות אשר משעבדים אותנו ללא ידיעתנו, תוך הסכמתנו האילמת. בשנת 2019 הוא יזם פרויקט בשם רה-ג'נסיס (ReGenesis).

משנת 2020 רה-ג'נסיס הוכר על ידי האו"ם - UNFCCC[16][17]. מדובר בפלטפורמה עבור פעולות גלובליות שמשתמשות באמנות כמדיום בכדי לעודד התגייסות חברתית ואזרחית לתוך המאבק לשינוי מצב האקלים העולמי ושונות ביולוגית ("ביודווירסטי") - קיומו של מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית, בתחום המקומי ובתחום הגלובלי. הפרויקט מתמקד בכוחות בלתי שוויוניים בעולם, בחלוקת משאבים, בתפיסות שגויות ומקוטעות. "רה-ג'נסיס" הוא כלי דיגיטלי לתקשורת, חינוך ומחקר, עבור מחוללי שינוי ושחקנים אחרים ברחבי העולם, כדי לשתף באמצעותו בהתנסויות, וייזום פרויקטים המשתמשים באמנות, בעיקר במרחב הציבורי, עבור משקיעים, למימון תוצאות ארוכות טווח, ולאיגום משאבים לתכנון עתידי בר-קיימא לכדור הארץ[14][15].

גם בעקבות האמן בן תחילת המאה ה-20, אגון שילה, יצא פלטניק בתערוכת יחיד, שהוצגה בגלריה גורדון בשנת 2020. לדבריה של סמדר שפי הרי ש"בטכניקה שכוללת שימוש בווידאו ותמונות סטילס, ציור, רישום ופרפורמנס (מיצג), פלטניק 'מחייה' את עבודותיו של שילה"[18][19].

תערוכות יחיד נבחרות ופרפורמנס

פלטניק הציג בארץ ובחוץ לארץ עשרות מיצגים ותערוכות. הבולטים שבהם היו[20]:

  • 2010 – "דמדומים", רזינדסי ס.ת. ארט, יפו
– "מגן דוד", פרפורמנס בפסטיבל עוץ בעיר, גלריה חללית, תל אביב
– "חול", פרפורמנס בגלריה אלפרד, תל אביב
– "מנורה", פרפורמנס ברזידנסי ס.ת. ארט, יפו
  • 2011 – "בין פרשנות להבנייה", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן
– "עֵין-סוף", מיצב וידאו ופרפורמנס במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים
  • 2012 – Good Enough Death, מוזיאון חיפה
– "רישום הכנה לדיוקן של בייקון", פרפורמנס בבית קנר גלריה עירונית לאמנות, ראשון לציון
  • 2013 – "בעקבות בייקון", יריד צבע טרי, תל אביב
– "תלוי בגוף", פרפורמנס במנשר, תל אביב
– "בעקבות", גלריה גורדון, תל אביב
  • 2015 –, Sphères 8 Well-Tempered, גלריה Continua, בואסי-לה-שאטל, צרפת
– "בעקבות", הביאנלה הבינלאומית "אופנה וסגנון בצילום", מוזיאון מאנז', מוקסבה
– "בעקבות", גלריה Art Plural, סינגפור
– "בעקבות", יריד האמנות Art Stage, סינגפור
  • 2017 – "בראשית", גלריה גורדון (עם קטלוג)
– "אוסטינטו", פרפורמנס סאונד ב-Spektrum, ברלין
  • 2018 – יריד האמנות Art Market, בודפשט
– "שירת גברים", סדנה לאמנויות, ראשון לציון
– "פורטרט-עצמי", המעבדה, תל אביב
– "בראשית", בית גורדון-לונדון, מוזיאון עירוני, ראשון לציון
  • 2019 – "בראשית", Xposed, ניו יורק
  • 2020 – "BorderMine", גלריה גורדון
– "Beyond Painting"Marais126, פריז

מלגות פרסים ושהות אמן

  • 2010 – מלגת המדרשה - בית ברל למצוינות באמנות.
– מלגת ארט שפילמן למצוינות בצילום.
– נבחר לאינקובטור לאמנים צעירים של ס.ת ארט.
– שהות אמן ביערות הכרמל, חיפה.
  • 2018 – נבחר לאינקובטור של אמנות ומדע, FutureHere, סינגפור.
– זוכה בפרס חביב הקהל 60seconds Short Film Festival, קופנהגן.
  • 2019 – זוכה פרס ראשון בתחרות Niio Digital Art Prize, הונג קונג.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל פלטניק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אלדד בק, רציתי להיות אמן לא הקשבתי לאיש, באתר Ynet, ‏פברואר 2015
  2. ^ Jacques Platnic: Un Pere, un Mari, un Homme de Courage
  3. ^ פטנט בתחום הפצה רחבה של מדיה אורקולית.
  4. ^ פטנט נוסף בתחום הנ"ל.
  5. ^ פטנט בתחום שיפור ביצועי מנועי אוטובוסים.
  6. ^ מכון התקנים הישראלי. ועדות התקינה הבינלאומיות.
  7. ^ למשל: בתחום אדריכלות פס רחב.
  8. ^ Grace Banks, January 15th 2015. Interview with Michel Platnic. FRAME - Interior Design and Architecture Magazine, Amsterdam ,
  9. ^ מלגות ותערוכות לבוגרי המחלקה לצילום במדרשה ובבצלאל, באתר ערב רב - כתב עת עצמאי לאמנות, תרבות וחברה,, ‏מאי 2010
  10. ^ סמדר שפי. מישל פלטניק. מוסף "גלריה", "הארץ", 3 אוגוסט 2010.
  11. ^ תיאטרון הגוף - בי"ס ובמה לתיאטרון פיזי עפ"י שיטתו של ז'אק לקוק
  12. ^ Dawn Lil, 2014. Michel Platnic: Let us Move Through Space. Art Times. Vol. 31, pp. 1-3, 15
  13. ^ תוכנית ל-"פוסט" לימודי מאסטר, המקבילה לתואר Diplome d'etude Supérieure בצרפת.
  14. ^ 14.0 14.1 עדיה פורת, בעקבות בייקון, באתר צבע טרי - היריד לאמנות ולעיצוב 2020 תל אביב
  15. ^ 15.0 15.1 Meet the artist who reworks Francis Bacon, PHAIDON
  16. ^ 16.0 16.1 האומות המאוחדות (United Nations Framework Convention on Climate Change), שינויי אקלים. ReGenesis
  17. ^ 17.0 17.1 Alison Roberts, 2017. Genesis. TELAVIVIAN Magazine, may 9th, 2017
  18. ^ ציטוט מ-סמדר שפי, מישל פלטניק - גבולי (Bordermine), באתר החלון - בלוג אמנות.
  19. ^ שלומית אורן, בין בייקון לשילה - ריאיון עם מישל פלטניק, באתר So - Art בלוג אמנות, ‏יולי 2020.
  20. ^ Michel Platnic. Selected works, Biography, Exhibitions
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30429465מישל פלטניק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מישל_פלטניק&oldid=1583791"