מישור המימונט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מישור המימונט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

מישור המימונטאנגלית: Hemimont Plateau; בבולגרית: плато Хемимонт[1]) הוא מישור גבוה, המכוסה קרח, בדרום ארץ גראהאם שבאנטארקטיקה[2].

גובהו הממוצע של המישור 1,600 מטרים מעל פני הים[2].

בחלקו הדרומי המישור מתנשא לגובה 1,700 מטרים מעל פני הים[2]; בחלק דרומי זה מצויות גבעת מקלאוד, גבעת ביקון, וגבעת ארמדילו[2].

המישור גובל במישור אייברי שמצפון לו[2]. המישור ממוקם באמצע הדרך בין חוף לובה וחוף פאלייר שממערב לו, לבין חוף באומן שממזרח לו[2].

המישור משתרע לאורך 100 קילומטרים, החל מראשי קרחון פינסטרוואלדר וקרחון דמורסט שבצפון, ועד קרחון נני שבדרום[2].

היסטוריה

גילוי המישור

המישור מופה על ידי סוקרים בריטיים בשנת 1974[2].

מקור השם

הרמה קרויה על שם הפרובינקיה הרומית "המימונטוס" (באנגלית: "המימונט") שהייתה בדרום מזרח בולגריה[2].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26451486מישור המימונט