מירטל קורבין

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'וזפין מירטל קורבין (באנגלית: Myrtle Corbin; ‏12 במאי 1868 טנסי - 6 במאי 1928) הייתה אישה מרובת רגליים. היא נולדה עם שני אגנים שונים מחוברים והיו לה זוג רגליים רגילות "חיצוניות" וזוג רגליים נוספות "פנימיות". נאמר שהיא יכלה להזיז את רגליה הפנימיות אבל הן היו חלשות מדי מכדי לשאת את משקל גופה. היא חיה כל חייה בטקסס, ארצות הברית.

חייה ועבודתה

הוריה של מירטל היו וויליאם ה. קורבין, שהיה בן 25 בעת לידתה, וננסי קורבין, שהייתה בת 34. הרופאים שבחנו את מירטל זמן קצר לאחר לידתה תיארו את ההורים כבעלי מראה דומה מאוד, "לשניהם היה שיער אדמוני, עיניים כחולות וגוון עור בהיר מאוד". הדמיון ביניהם היה כה רב עד שהרופאים הרגישו בצורך לבדוק שאינם קרובי דם. לבני הזוג היו ילדים נוספים, ארבעה בנים וארבע בנות, כולל בת אחת מנישואיה הקודמים של ננסי. לדברי אימה, לידתה של מירטל לא תוארה "יוצאת דופן בהיריון או בלידה", למרות שבפועל, המצב היה שונה: רופאים שבחנו את התינוקת לאחר הלידה העירו שלידת העכוז "הייתה יכולה להיות הרת אסון לתינוקת וככל הנראה גם לאם". מירטל גדלה להיות תינוקת בריאה, ושלושה שבועות לאחר לידתה שקלה כ-4.5 ק"ג. בכתבה שפורסמה כשנה לאחר לידתה נאמר שהיא "יונקת בצורה בריאה".

בגיל 13, מירטל החלה לעבוד במופע שוליים תחת השם "הילדה בעלת ארבע הרגליים מטקסס". היא הייתה כה אהודה בקרב מופעי השוליים עד שאמנים התחזו לה והציגו גפיים תותבות כגפיים נוספות שלהם.

בגיל 19 התחתנה עם קלינטון ביקנל, ולזוג נולדו ארבע בנות ובן.

בספרות הרפואית

טרטולוגים ורופאים שונים נוספים ניסו לאבחן את מצבה של מירטל. כל אחד מהם סיווג אותה לפי מחלה או לפי מונח רפואי אחר שונה ומשונה.

באביב 1887, כשנה לאחר נישואיה לקלינטון, מירטל נכנסה להיריון לראשונה בחייה. ההיריון התגלה על ידי רופא בשם ד"ר לואיס וואליי, שהוזמן לטפל במירטל לאחר שהחלה לסבול מכאבים בצידה השמאלי, צמרמורות, כאבי ראש ואובדן תיאבון. הרופא תיעד בנוסף שהיו "הקאות ואל-וסת במשך חודשיים רצופים". הריונה גרם לה להיות מאוד חולה, ולאחר שד"ר וואליי התייעץ עם עמיתיו הוא החליט לבצע הפלה מלאכותית שמונה שבועות לאחר גילוי ההיריון (בשלב זה היא הייתה בחודש השלישי או הרביעי של ההיריון). היא החלימה לחלוטין, ותהליך ההפלה וכן האנטומיה הייחודית שלה לא מנעו ממנה מלהרות בעתיד.

הספרות הרפואית גילתה בה עניין מחודש לאחר הלידות והיא תוארה כ"נאה בפנים, בריאה פיזית ומסוגלת לדאוג לכל צורכי ביתה". במקומות אחרים נכתב שהיא "מאוד אינטליגנטית" ו"אישה עדינה בעלת טעם במוזיקה".