מירזא מוחמד עלי

מירזא מוחמד עלי (פרסית میرزا محمد علي, 1852-1937) היה אחד מבניו של בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית. בהאא אללה העניק למירזא מוחמד עלי את התואר "הענף הגדול", אך מינה את בנו האחר עבד אל-בהאא' - אותו כינה "הענף העצום" - ליורשו. בחלוף הזמן תבע לעצמו מירזא מוחמד עלי את תואר מנהיג הדת, והמאבק בין השניים הגיע לשיאו כאשר מירזא מוחמד עלי האשים את עבד אל-בהאא' בבגידה ברשויות העות'מאניות. דבר זה הוביל למעצרם של עבד אל-בהאא' ובני משפחתו.

עם מותו של עבד אל-בהאא' ב-1921, ניסה מירזא מוחמד עלי לתפוס את רסן ההנהגה של התנועה, וב-1922 תפס בכוח את החזקה במקדש בהאא אללה באל-באהג'ה בעכו. מושל עכו מטעם המנדט הבריטי דרש את השבת מפתחות המבנה לרשותו, ואלה נמסרו לו בתחילת 1923^[1]. המושל העבירם לשוגי אפנדי, מנהיגה המוכר של הדת לאחר עבד אל-בהאא'. מירזא מוחמד עלי הוקע מהתנועה הבהאית והוכרז ככופר, והוא מת ב-1937.