מירזא באשיר אחמד
מירזא בשיר אחמד (באורדו: ميرزا بشير الدين محموداحمد) או הח'ליפה השני (בערבית: الخليفة الثاني; 20 באפריל 1893 – 2 בספטמבר 1963) היה המנהיג השני של התנועה האחמדית, חכם דת וסופר מוסלמי מהתנועה האחמדית, ובנו של מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני, מייסד התנועה האחמדית.
ביוגרפיה
מירזא בשיר אחמד נולד ב-1893 בקאדיאן שבהודו, תחת השלטון הבריטי. הוא בנה הראשון של נוסרת ג'האן ביגום, אשתו השנייה של ע'ולאם אחמד. ב-1916 הוא השיג תואר מוסמך אוניברסיטה בשפה הערבית. בכתביו של אביו הוא תואר בשם "ירח הנביאים". במהלך חייו היה נשוי לשבע נשים, אך לא יותר מארבע נשים בכל פעם (בהתאם לחוקי הנישואים באסלאם). נולדו לו כשלושים ילדים, אך לא כולם הגיעו לבגרות. מירזא בשיר אחמד נפטר ב-1963 בלאהור שבפקיסטן.[1]
הח'ליפה השני
לאחר מותו של חכים נור א-דין, הח'ליפה הראשון של התנועה האחמדית, נבחר מירזא בשיר אחמד לשמש כח'ליפה השני של התנועה. הוא שימש בתפקיד מה-14 במרץ 1914 למשך כעשרים וחמש שנה. במהלך כהונתו הוא ביסס את התנועה האחמדית, הרחיב את תפוצתה ופיתח את מנגנוני המנהל שלה. הוא כתב ספרים רבים, ביניהם ספרי פרשנות, אפולוגטיקה, היסטוריה ופוליטיקה.
חיבוריו
להלן רשימה חלקית של חיבוריו:
- תפסיר-י כביר
- תפסיר-י זריר
- חקיקת א-נבווה
- סיר-י רוחאני
- פצ'איל אל-קוראן
- חיאת מוחמד
הערות שוליים
- ^ Hazrat Mirza Bashir Ahmad, Islam Ahmadiyya (באנגלית)
25215778מירזא באשיר אחמד