מירה (Wi-Fi)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטודנטים צפון-קוריאנים מתחברים לרשת האינטראנט

מירה (בקוריאנית: 미래, תרגום חופשי: "עתיד") היא רשת ה-Wi-Fi הציבורית היחידה בקוריאה הצפונית, המיועדת למכשירים ניידים ומאפשרת גישה לרשת אינטראנט המפוקחת על ידי המדינה.

על מנת להתחבר לרשת, יש לעשות שימוש בכרטיס SIM ייחודי בשם "מירה" ובאפליקציה מתאימה.

תושבי קוריאה הצפונית יכולים להשתמש ברשת לשם גלישה אך ורק באתרי אינטרנט שאושרו על ידי השלטונות.[1][2][3]

רקע היסטורי

במהלך שנת 2018, הכריזה קוריאה הצפונית כי ניתן להתחבר לרשת ה-Wi-Fi הלאומית באמצעות אפליקציה לטלפון חכם בשם "רשת התקשורת האלחוטית הציבורית מירה".

הרשת הותקנה לראשונה ברחוב מדעני מירה שבפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית.[4][5] בהמשך הורחב השימוש ברשת למקומות נוספים בפיונגיאנג, כולל אוניברסיטת קים איל-סונג, אוניברסיטת קים צ'אק לטכנולוגיה, ורחובות מרכזיים בעיר כמו יונגגוואנג וריומיאונג, וכן לקומפלקס המדעי והטכנולוגי הממוקם בעיר.[6]

טכנולוגיית ה-SIM באמצעותה ניתן להתחבר לרשת מבטיחה שליטה הדוקה מצד שלטונות קוריאה הצפונית, ומאפשרת מעקב קל יותר אחר הפעילות המקוונת של המשתמשים.

בנוסף לרשת זו, קיימות עוד שתי רשתות סלולריות בקוריאה הצפונית המציעות שירותי נתונים אלחוטיים.[7][8]

היסטוריה

בחודש אוגוסט 2018 דווח בעיתון פיונגיאנג סינמון כי חברת "Chunggu Haeyang" (החברה לפיתוח טכנולוגיות ימיות) פיתחה את רשת ה-Wi-Fi הציבורית הראשונה בקוריאה הצפונית. אחד מטכנאי החברה ציין שהרשת פותחה כבר בשנת 2016, והושקה לראשונה בספטמבר 2017.[9][10]

הרשת הוזכרה לראשונה בתקשורת הצפון קוריאנית ב-21 באוקטובר 2018, במסגרת דיווח על טאבלט צפון-קוריאני חדש בשם Daeyang 8321. זו הייתה הפעם הראשונה בה הוזכר שירות Wi-Fi ציבורי בהודעה רשמית של אמצעי התקשורת הצפון קוריאנים.

ב-8 בנובמבר 2018, במהלך תערוכת תקשורת, נראתה לראשונה רשת מירה מופעלת באמצעות טלפון חכם מדגם Arirang 171.[11][12][13]

מהירות הרשת

דיווחי התקשורת הצפון קוריאנית טענו כי מהירות הרשת מגיעה עד ל-70 מגה-ביט לשנייה. עם זאת, באפליקציה עצמה מצוינות מהירויות נמוכות יותר, בין 2 ל-33 מגה-ביט לשנייה.

השירות מסופק גם דרך תחנות בסיס חיצוניות ל-Wi-Fi.[14]

ב-26 באוקטובר 2020, שגרירות רוסיה בקוריאה הצפונית פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה צילום מתוך עיתון מקומי, שהציגה את טאבלט Naenara 101 ("המדינה שלי 101"), המסוגל להתחבר לרשת הציבורית מירה ולרשת הסלולרית בו-זמנית בזכות חריצי SIM כפולים.[15][16]

בשנת 2023 דווח כי כ-20% מהאוכלוסייה בצפון קוריאה, כלומר אחד מכל חמישה תושבים, משתמשים ברשת Wi-Fi זו. הצלחת הרשת נובעת מהפצת מכשירי Wi-Fi ניידים ומודמים ברחבי המדינה על ידי השלטונות.[17]

שימושים והשפעה

דרך רשת מירה ניתן לגשת לתוכן מגוון תחת פיקוח ממשלתי, כדוגמת הפיונגיאנג סינמון, מאגרי הרצאות מקוונות מאוניברסיטת קים איל-סונג, אתר סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית, וכן אתרי קניות מקוונות כדוגמת "Manmulsang" ושירותי וידאו לפי דרישה כדוגמת "Manbang". בנוסף, קוריאה הצפונית מציעה שירות בסגנון נטפליקס בשם "My Companion", בו ניתן גם לקבל בין היתר גם תחזית מזג אוויר עדכנית.[18]

סטודנטים בקוריאה הצפונית עושים שימוש ברשת, באמצעות מחשבי טאבלט מסוג Daeyang, לשם הורדת חומרי לימוד וביצוע מבחנים מקוונים. הרשת הוכנסה לשימוש גם במפעלים בפיונגיאנג, במטרה לאפשר לסטודנטים ללמוד תוך כדי עבודה מעשית.[19]

החל מהעשור השני של המאה ה-21, ובעקבות עליית הפופולריות והיקף השימוש ברשת, גדל גם מספר המשחקים המקוונים שניתן לשחק באמצעותה.[20]

אופי הפיקוח הממשלתי על הפעילות ברשת

לשם התחברות לרשת המשתמשים נדרשים לספק שם משתמש, כרטיס SIM וסיסמה. החיבור יכול להתבצע מדגמי מכשירים ניידים שאושרו על ידי השלטונות בלבד.

ההגדרות של הרשת אינן ניתנות לשינוי על ידי המשתמש, והיכולת לחפש רשתות אחרות חסומה. כתוצאה מכך, ניתן להתחבר לרשת מירה בלבד ולא לרשתות אחרות באמצעות המכשיר הנייד.[21]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ "N. Korea develops WiFi service for mobile devices". Yonhap News Agency (באנגלית). 2018-12-05. ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  2. ^ B, Maximilliano. "North Korea's Advances In Technology And Nuclear Equipment". The New Dealer. ארכיון מ-2024-01-06. נבדק ב-2024-01-06.
  3. ^ "North Korea and South Korea: Figures and charts on two-state differences". TAdviser.ru. ארכיון מ-2020-01-12. נבדק ב-2024-01-06.
  4. ^ Williams, Martyn (2018-12-04). "North Korea's Wi-Fi Story: The Mirae is Today - 38 North: Informed Analysis of North Korea". 38 North (באנגלית). ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  5. ^ Williams, Martyn; Slavney, Natalia (2022-11-15). "Twenty Years of Mobile Communications in North Korea - 38 North: Informed Analysis of North Korea". 38 North (באנגלית). ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  6. ^ "Asia Internet History – Fourth Decade (2011-2020)" (PDF).
  7. ^ "DIGITAL TRENCHES: North Korea's Information Counter-Offensive" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2022-11-22. נבדק ב-2023-10-19.
  8. ^ Lim, Tai Wei (2019). "North Korea's Artificial Intelligence (A.I.) Program". North Korean Review. 15 (2): 97–103. ISSN 1551-2789. ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  9. ^ Ji, Dagyum (2018-11-14). "Smartphone-capable WiFi on show at Pyongyang IT exhibition, state TV reveals | NK News". NK News - North Korea News. ארכיון מ-2018-11-14. נבדק ב-2023-10-19.
  10. ^ "Wi-Fi로 전민학습환경을 개선／무선망판형콤퓨터가 호평". 조선신보 (ביפנית). ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  11. ^ "North Korea's high-tech pursuits: Propaganda or progress?". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-12-15. ארכיון מ-2020-08-07. נבדק ב-2023-10-19.
  12. ^ Ji, Dagyum (2019-06-06). "Inside a (censored) North Korean tablet, from karaoke apps to "Samurai Hunter" | NK News". NK News - North Korea News. ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  13. ^ Williams, Martyn (2018-12-04). "North Korea's WiFi story: the "Mirae" is today". North Korea Tech - 노스코리아테크 (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2023-11-10. נבדק ב-2024-01-06.
  14. ^ "North Korea's 7 million smartphone users under regime's watchful eye". koreatimes (באנגלית). 2022-11-15. ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  15. ^ "Facebook". www.facebook.com. ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  16. ^ mcchoy (2020-10-26). "North Korea shows off new 'Naenara 101' smart tablet to citizens | NK News". NK News - North Korea News (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  17. ^ Hui, Mun Dong (2023-06-26). "One of five North Koreans are users of the country's Wi-Fi service | Daily NK English" (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2023-10-19. נבדק ב-2023-10-19.
  18. ^ Ji, Dagyum (14 בנובמבר 2018). Hotham, Oliver (ed.). "Smartphone-capable WiFi on show at Pyongyang IT exhibition, state TV reveals". NK News. אורכב מ-המקור ב-14 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Ding, Luz (2020-04-15). "Supreme People's Assembly adopts a law on distance education". North Korea Tech - 노스코리아테크 (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2023-10-02. נבדק ב-2024-01-06.
  20. ^ korea (2023-11-26). "Kwangmyong ou l'internet nord Coréen, un service de qualité ?". Planète Corée (בצרפתית). ארכיון מ-2023-12-13. נבדק ב-2024-01-06.
  21. ^ "New research into North Korea's digital control system" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2022-04-27. נבדק ב-2023-10-19.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39834942מירה (Wi-Fi)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מירה_(Wi-Fi)&oldid=2746562"