מיקלאנג'לו אבאדו
 | |
מיקלאנג'לו אבאדו (באיטלקית: Michelangelo Abbado; 22 בספטמבר 1900 - 24 בספטמבר 1979) היה כנר איטלקי.
חייו
מיקלאנג'לו אבאדו, יליד אלבה, פיימונטה, איטליה, היה אביהם של הפסנתרן והמלחין מרצ'לו אבאדו והמנצח קלאודיו אבאדו, וסבו של המנצח רוברטו אבאדו. הוא למד נגינה בכינור אצל אנריקו פולו והלחנה אצל ג'ובאני אורפיצ'ה.
אבאדו הרבה להופיע בקונצרטים, הן כסולן והן בנגינה בהרכב קאמרי. בשנים 1938 עד 1945 ניגן בשלישייה עם הפסנתרן קרלו אידוסו ועם הצ'לן ג'ילברטו קרפאקס. הרפרטואר שלו כלל הן מוזיקה עתיקה והן יצירות של מלחינים איטלקים בני זמננו. בשנים 1927 עד 1934 ניגן ברביעיית המיתרים אבאדו-מליפיירו, יחד עם הצ'לן ריקרדו מליפיירו האב, אחיו של ג'אן פרנצ'סקו ואביו של ריקרדו מליפיירו הצעיר.
בשנת 1941 ייסד את תזמורת כלי הקשת של מילאנו, עמה הופיע הן כמנצח והן כסולן. התזמורת התמחתה בביצוע מוזיקה איטלקית מתקופת הבארוק.
אבאדו כתב ב-1943 מונוגרפיה על אנטוניו ויוואלדי וכן ערך פרטיטורות רבות של יצירות ויוואלדי, פגניני, באך, אלבינוני, בנדטו מרצ'לו ואחרים.
בשנת 1962 חדל אבאדו מפעילותו הקונצרטית והקדיש את זמנו להוראת תאוריית המוזיקה וטכניקת הנגינה בכינור.
אבאדו נפטר 1979 בגרדה ריביירה, לומברדיה.
קישורים חיצוניים
