מיכאיל ברקלאי דה טולי

מיכאיל ברקלאי דה טולי

מיכאיל ברקלאי דה טולי (ברוסית: Михаил Богданович Барклай-де-Толли, בגרמנית: Michael Andreas Barclay de Tolly נולד ב-27 בדצמבר 1761 - מת ב-26 במאי 1818) היה גנרל-פלדמרשל רוסי שבלט במלחמת רוסיה-צרפת (1812). זכור כראשון שיישם את מדיניות האדמה החרוכה, מדיניות שהתפרשה אז ברוסיה כתבוסתנית.

רקע

הוא נולד במשפחת גרמנים-בלטים בעלת שורשים סקוטים. במהלך מחצית המאה ה-17 משפחתו עברה לריגה בעקבות דיכוי המרד בסקוטלנד על ידי אוליבר קרומוול. סבו היה ראש העיר של ריגה. אביו (Weinhold Gottard Barclay de Tolly) שירת בצבא הרוסי והיה בעל תואר אצולה רוסי. הוא נולד ככל הנראה, באחוזה המשפחתית פמושיס שבקרבת שבלי שבאותה תקופה הייתה בשטחה של דוכסות קורלנד וסמיגליה ובשנת 1795 סופחה לאימפריה הרוסית במהלך חלוקת פולין. הוא עצמו כתב בביוגרפיה שלו שנולד בריגה.

ברקלאי דה טולי התחיל את שירותו הצבאי בשנת 1776, ובשנת 1778 קודם לדרגת קצין זוטר. לאור העדר קשרים ובהיותו חסר יחוס נאלץ לשרת 20 שנים עד שקודם לדרגת סגן אלוף. הוא השתתף במלחמה העות'מאנית - רוסית (1787 - 1792), בין היתר במצור אוצ'קוב ובקרבות נוספים. בשנת 1790 הועבר לצפון והשתתף במלחמה נגד השוודים. בשנת 1794 השתתף בקרבות בפולין בזמן המרד המקומי.

בשנת 1805 השתתף בקרב אוסטרליץ ובקרבות נוספים בזמן המלחמה נגד צרפת. באחד מהם הוא ספג פציעה קשה שאילצה אותו לעזוב את הצבא לאחר שקודם בדרגה וקיבל עיטורי כבוד.

בשנת 1808 חזר לצבא ובמסגרת המלחמה הפינית נטל חלק בפעולות נגד שוודיה. פעילותו הייתה בין הגורמים העיקריים להצלחה הרוסית במלחמה ובסיפוח פינלנד. לאחר המלחמה קודם למושל פינלנד ועד לשנת 1810 היה המפקד הצבאי של האזור.

ב-20 בינואר 1810 התמנה לתפקיד שר הביטחון וחיזק את הצבא לקראת המלחמה נגד צרפת.

מלחמת 1812

הוא פיקד על הארמייה הראשונה שהתמקמה בליטא. בלחץ כוח עודף, החל בנסיגה מאורגנת תוך ניהול קרבות והחל להשתמש באסטרטגיה שנקראה מאוחר יותר אדמה חרוכה. בסביבות אוגוסט התחבר עם הארמייה השנייה שהייתה בפיקודו של פיוטר בגרטיון שהאשים אותו באי-יכולת ניהול המלחמה וייצג בכך את הדעה ששיטת הלחימה הזאת אינה מכובדת. הערכת פעילותו בזמן המלחמה מושפעת מראיית ה"מפלגה הרוסית" בחצר המלוכה, שראתה בו גרמני שמסיבה לא ברורה הוביל לאסטרטגיית נסיגה בשלב הראשון של המלחמה.

ב-29 באוגוסט 1812 הוחלף דה טולי על ידי מיכאיל קוטוזוב שקיבל את פיקוד העליון על הצבא. ברקלאי דה טולי נשאר מפקד הארמייה הראשונה. למרבה האירוניה, קוטוזוב המשיך באסטרטגית האדמה החרוכה של דה-טולי.

בקרב בורודינו היה מפקד האגף הימני של הצבא הרוסי ובלט מאד בניהול הקרב. בישיבת מטה לאחר הקרב תמך בפינוי מוסקבה. לאור היחסים הקשים עם קוטוזוב, עזב בספטמבר את הצבא.

לאחר המלחמה

לאחר מותו של קוטוזוב חזר לתפקידו כמפקד העליון. בשנת 1813 השתתף בקרבות במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית השישית ותקופה מסוימת היה מפקד של צבא הקואליציה. על פעילות זו קיבל עיטור אנדריי ה"קדוש".

על ניצחונו בקרבות סביב פריז והפלישה אליה, קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל וקיבל תואר רוזן. בשנת 1815 קיבל תואר נסיך.

בשנת 1818, לאור בעיות בריאות ביקש אישור לנסוע לגרמניה. נפטר בדרך ב-26 במאי 1818 ונטמן באחוזה משפחתית שנמצאת באסטוניה של היום.

קישורים חיצוניים

• קורות חיים (באנגלית)
• קורות חיים (ברוסית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23994978מיכאיל ברקלאי דה טולי