מיכאילו ברקוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. מיכאילו ברקוס (באוקראינית: Михайло Беркос; 1861 – 1919) היה אמן רוסי ואוקראיני ממוצא יווני.[1] הוא פעל בעיקר בז'אנר אמנות הנוף ועבד בהשפעה של האימפרסיוניזם האירופי.[2] הוא צייר בשמנים ובצבעי מים. בעבודותיו פנה לא פעם לנושא הטבע האוקראיני.
ביוגרפיה
ברקוס נולד ב-3 בספטמבר 1861 באודסה.[3] אביו אנדריי איגנטיביץ' ברקוס, נתין יוון, אמו מרתה איבנובנה באה ממשפחת אצילים רוסית. המשפחה התגוררה בביתה בפושקינסקאיה.[4]
.jpg)
מיכאילו ברקוס למד לראשונה ציור בבית הספר לציור של אודסה, וסיים את לימודיו ב-1877.לאחר מכן המשיך את לימודיו באקדמיה הקיסרית לאמנויות בסנט פטרסבורג, שם למד בשנים 1878 עד 1889 בסטודיו של מיכאיל קלודט ו-ולודימיר אורלובסקי. הוא קיבל מדליות כסף קטנות וגדולות (1884–1886), מדליית זהב קטנה עבור הציור "מבט על אחד הפארקים העתיקים בסנט פטרסבורג" (1887), מדליית זהב לציור נוף "יער בביצה" (1888).במהלך החגים הוא הגיע לחרקוב עם אמנים אחרים וצייר נופים, במיוחד צייר פרגים מלאים (1885). בשנת 1889 סיים את לימודיו באקדמיה בדרגת אמן מדרגה ראשונה וזכה במלגה לנסוע לאירופה על חשבון האקדמיה.[3]
מ-1890 עד 1893 נסע ברקוס באירופה, ולמד אמנות במוזיאונים בצרפת, גרמניה, ספרד, איטליה, שווייץ. הוא צייר הרבה, שיכלל את הטכניקה שלו, שהושפעה מהאימפרסיוניזם ומציורים באוויר בחופשי. לאחר תום המלגה התגורר ברקוס זמן מה בסנט פטרסבורג והציג את ציוריו בתערוכות של אגודות אמנים.[3]
במחצית השנייה של שנות ה-90 עבר לחרקוב. הוא התגורר עם אלמנתו של הגנרל מריה רייניקה . שם צייר סקיצות. משנת 1904 לימד בבית הספר לציור בחרקוב.
ביוזמתו של ברקוס בשנת 1912 נפתחה המכללה לאמנות חרקוב, שבה עד 1917 היה אחד המורים המובילים.[4] ברקוס השקיע מאמצים רבים כדי להעשיר את האוסף של המוזיאון הראשון לאמנות ותעשייה באוקראינה. כיו"ר אגודת אמני חרקוב מאז 1906 הוא השקיע עבודה רבה בקידום האמנות האוקראינית. ב-1907 השתתף בעיצוב הפנים של בניין פולטבה זמסטבו בסגנון נובו אוקראיני.
בשנת 1900 הוא הוצג בתערוכה העולמית בפריז. תערוכות יחיד של ברקוס התקיימו בשנים 1906 ו-1908 בחרקוב, השתתף גם בתערוכת יצירות של אמני חרקוב בשנת 1911 בקייב.
הוא נפטר מטיפוס ב-20 בדצמבר 1919 בחרקוב.
סגנון אמנותו
כמעט כל יצירותיו של ברקוס אשר אוחסנו בביתו (350 ציורים ורישומים) לאחר מותו נשרפו על ידי אשתו.[3] עם זאת, יצירותיו נשמרו באוספים של מוזיאונים בחרקוב, קייב, מוסקבה, סנט פטרסבורג, אוליאנובסק, סטברופול, אלופקה, צפון אוסטיה, גרמניה, צרפת ושווייץ.
הנושא המרכזי של אמנותו של האמן לאורך הקריירה שלו היה נוף אוקראיני, המאפיינים הספציפיים של הטבע, אופי הצמחייה. ברקוס אהב לצייר בזמן הפריחה. רחובות כפר עם בתים לבנים ועצים שופעי פריחה, שדות פורחים של פשתן וכוסמת, פרגים עצי תפוח ועוד.
לכל תמונה יש הרכב צבעוני משלה, הצייר העדיף לצייר את עונות הקיץ ואביב, תקופת הפריחה השופעת של כל דבר. עם שאיפותיו היה הרצון לייצג את העולם בשלמותו ובבהירותו. האמן נמשך לסגנון הרקע של הציירים רנואר ומונה, בעיקר לצבעוניות הבהירה שלהם.
גלריה
סורנטו
קאפרי
פריחת התפוח
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Беркос Михаил Андреевич (in Russian). Артпоиск.
- ^ Михайло Беркос. Українці в світі (in Ukrainian
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Г. М. Єрофєєва (2006). Художник квітучої природи (до 145-річчя з дня народження М. А. Беркоса) (in Ukrainian). Харківська обласна універсальна наукова бібліотека. Retrieved
- ^ 4.0 4.1 Олена Узбек (2010-03-12). Майстер Беркос у світі любові і смутку (in Ukrainian). Голос України. Archived from the original on 2010-03-18. Retrieved 2012-06-09.
