מייקל קולינס (אסטרונאוט)

מייקל קולינס

מייקל קולינס ביולי 1969
לידה	31 באוקטובר 1930 (גיל: 94) רומא, איטליה
מידע כללי
בשירות	אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום	אמריקאי
עיסוק בעבר	טייס ניסוי
תקופת השירות	1963–1970 (כ־7 שנים)
דרגה	בריגדיר גנרל בחיל האוויר האמריקאי
זמן שהייה בחלל	11 יום, שעתיים ו-4 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית	2
משימות
ג'מיני 10, אפולו 11
עיטורים

מַיְיקְל "מייק" קוֹלִינְס (באנגלית: Michael Collins; נולד ב-31 באוקטובר 1930) הוא אסטרונאוט אמריקאי שהשתתף בתוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו. היה טייס תא הפיקוד במשימת אפולו 11, הפעם הראשונה בה נחת אדם על הירח.

תחילת דרכו

נולד ברומא שבאיטליה. משפחתו של קולינס הייתה בעלת רקע צבאי: אביו, ג'יימס לוטון קולינס היה קצין בדרגת מייג'ור גנרל (מקבילה לאלוף בצה"ל) בצבא היבשה. דודו היה רמטכ"ל צבא היבשה. עד גיל 17 התגורר במקומות רבים עקב שירותו של אביו. למד במשך שנתיים באקדמיה בבירת פוארטו ריקו, סן חואן. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר עם משפחתו לוושינגטון די סי ,שם סיים את לימודיו התיכוניים ב-1948. למרות רצונה של אמו, שיצטרף לסגל הדיפלומטי הוא בחר בקריירה צבאית והחל לימודיו בווסט פוינט. בשנת 1952 סיים לימודי מדעים בהצלחה בתואר ראשון.

אחיו למד גם כן בווסט פוינט.

בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט, 1952. בוגר התוכנית המתקדמת לניהול של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, 1974.

שירות צבאי

לאחר שסיים את לימודיו, הצטרף לחיל האוויר האמריקני ועבר הכשרה כטייס. באותה תקופה שירת דודו, ג'וזף לוטון קולינס, כראש מטה הצבא האמריקאי. הוצב בטייסת בצרפת ביוני 1954. בשנת 1956 הוצב במערב גרמניה. ב־1961 עבר לשרת כטייס ניסוי במרכז ניסויי הטיסה בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.

שירות בנאס"א

הצטרף לצוות האסטרונאוטים במסגרת הקבוצה השלישית, באוקטובר 1963. היה טייס גיבוי של ג'מיני 7. ב־18 ביולי 1966 שוגר כטייס במשימת ג'מיני 10, יחד עם ג'ון יאנג. משימה זו פרצה דרך בתחום העגינה החללית. במסגרתה עגנה ג'מיני 10 עם רכב "אג'נה" ששוגר מראש, השתמשה בו כדי לעבור למסלול שונה, שם עגנה עם רכב "אג'נה" שני שהושאר על ידי ג'מיני 8. במסגרת משימה זו גם השלים שתי יציאות מרכב החלל.

היה טייס תא הפיקוד של אפולו 11, ששוגרה ב־16 ביולי 1969. במשימה זו הוא נשאר במסלול סביב הירח בתא הפיקוד, "קולומביה", בעת שניל ארמסטרונג ובאז אולדרין ירדו אל פני השטח.

פרש מנאס"א ומחיל האוויר בדרגת מייג'ור ג'נרל בינואר 1970.

לאחר נאס"א

לאחר שפרש מנאס"א שירת לזמן קצר כעוזר לענייני יחסי ציבור של מזכיר המדינה. באפריל 1971 התמנה למנהל הראשון של מוזיאון התעופה והחלל הלאומי במכון הסמיתסוני בוושינגטון, והחזיק בתפקיד עד 1978. ב־1980 הצטרף לחברת TLV העוסקת במערכות אוויריות ומערכות הגנה, כסגן נשיא ומנהל הפעילות בוושינגטון. בינואר 1997 פתח חברת ייעוץ לתעופה בשם "מייקל קולינס ושות'".

כתב שלושה ספרים: Carrying the Fire (לשאת את האש) (1974), ספר אוטוביוגרפי בשם Flying to the Moon and Other Strange Places (לטוס לירח ולמקומות אחרים, בעברית יצא בספרית פועלים) (1976) ו־Liftoff: The Story of America's Adventure in Space (שיגור: סיפורה של ההרפתקה של אמריקה בחלל) (1988).

אותות ועיטורים

• מדליית החירות הנשיאותית, 1969
• מדליית הזהב של הקונגרס, 2009

ועוד עיטורים מנאס"א וחיל האוויר האמריקאי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מייקל קולינס בוויקישיתוף

• איש הכמעט: מייקל קולינס (תוכניתם של עופר חזות ורועי אוניקובסקי), גלי צה"ל, 12 ביוני 2012

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25850966מייקל קולינס (אסטרונאוט)