מיזם קולורדו-ביג תומפסון
מיזם קולורדו-ביג תומפסון (באנגלית: Colorado-Big Thompson Project בקיצור C-BT) הוא מיזם פדרלי במדינת קולורדו בארצות הברית לאגירת מי נגר מאזור מקורותיו של נהר הקולורדו במדרונות המערביים של הרי הרוקי, והטייתם אל המדרונות המזרחיים של רכס פרונט והמישורים שלפניו. כ-80% בקירוב מהמשקעים היורדים במדינת קולורדו מתרכזים במדרונות המערביים של הרי הרוקי בעוד שבערך כ-80% מתושבי מדינת קולורדו מתגוררים לאורך המדרונות המזרחיים בין הערים פורט קולינס לפואבלו.
המיזם כולל עשרה מאגרי מים, כ-18 סכרים וסוללות, מנהרת אלווה ב. אדמס (Alva B. Adams Tunnel) מתחת לקו פרשת המים של אמריקה ושש תחנות כוח הידרואלקטריות. המיזם מנוהל על ידי לשכת הטיוב של ארצות הברית, סוכנות פדרלית הפועלת במסגרת מחלקת הפנים של ארצות הברית ממשרדה במזרח קולורדו האחראי על אזור המישורים הגדולים.
היסטוריה
המיזם נבנה על ידי לשכת הטיוב של ארצות הברית, שייך לה ומתופעל בעיקר על ידה. בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-19 הגיעו חקלאים בצפון-מזרח קולורדו למסקנה שזכויות המים באזור הוקצו מעבר לכמות הזמינה. על מנת לשרוד את התקופה השחונה, היה צורך בהספקת מים נוספת. קודם לתקופת אגן האבק, הסתמכה החקלאות באזור זה של המדינה על מקורות כמו בולדר קריק, (Boulder Creek), סנט וראין קריק (St. Vrain Creek), ליטל תומפסון (Little Thompson River), ביג תומפסון (Big Thompson River) וקש לה פודר (Cache La Poudre River), כולם, חלק מאגן הניקוז של הנהר סאות פלאט (South Platte River) והם זורמים לנהר סאות פלאט לפני שהנהר מגיע לגרילי בקולורדו. במטרה לחפש פתרון, פנו החקלאים ונציגיהם ללשכת הטיוב. בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-20 נמצא הפתרון: להסיט את המים באמצעות מנהרה באורך 21.2 קילומטרים מתחת לקו פרשת המים של אמריקה והפארק הלאומי הרי הרוקי (הכניסה המערבית למנהרה ב-40°14′28.16″N 105°48′07.36″W / 40.2411556°N 105.8020444°W והכניסה המזרחית ב-40°19′39.85″N 105°34′46.34″W / 40.3277361°N 105.5795389°W).
כמות המים שאמורה הייתה לעבור מהצד המערבי למזרחי הייתה גדולה ואי אפשר היה לבנות את המיזם בלא פיצוי לתושבי המדרון המערבי בגין המים הנשלחים מזרחה. עקב כך, הרכיב הראשון שנבנה במסגרת המיזם היה סכר גרין מאונטיין (Green Mountain Dam) ומאגר המים שמאחוריו, מתקן במדרון המערבי שתוכנן לספק דרישות מים עתידיות באגן העליון של הנהר קולורדו. המיזם אושר על ידי נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט ב-1937. הבנייה החלה בגרין מאונטיין באזור הצפוני של מחוז סאמט (Summit) ב-1938. הבנייה נמשכה במרבית עשרים השנים הבאות.
יתרונות
בעוד שהמיזם נבנה במקור למטרות חקלאות, הוא משרת צרכים רבים כולל הספקת מים לתעשייה ומי שתייה לערים, הפקת אנרגיה הידרואלקטרית, נופש, וסיוע לדגה ולחיות הבר. עם זאת, מסוף המאה ה-20 השתנו הצרכנים של המים ורובם מיועדים לשתייה ולתעשייה, מאשר להשקיה.
המיזם משרת מעל ל-33 ערים ועיירות בצפון-מזרח קולורדו, כולל פורט קולינס, גרילי, לוולנד (Loveland), אסטס פארק (Estes Park), בולדר וסטרלינג, המשתרעים על שבעה מחוזות, ומספק מקור מים שניוני לכ-830,000 תושבים ולהשקיית שטח של 2,500 קילומטרים רבועים. אף שזכויות המים מאפשרות להטות עד 380 מיליון מטרים מעוקבים בשנה, בפועל מוטים כ-270 מיליון מטרים מעוקבים בממוצע בשנה. הפרש הגובה של כ-600 מטרים מהרי הרוקי למישורים שלפניהם מאפשר ליצור חשמל. שש תחנות כוח שבמיזם מייצרות בממוצע 759 מיליון קילוואט שעה בשנה. כמו אספקת המים, החשמל המיוצר הוא משלים. חשמל המופק במיזם הוא מקור לצריכת שיא של חשמל ומשווק על ידי מחלקת האנרגיה של ארצות הברית באמצעות מנהל כוח של האזור המערבי (Western Area Power Administration).
מאפייני המיזם
מערכת איסוף המים במדרונות המערביים
מערך נרחב של מאגרי מים, משאבות, צינורות ותעלות בצד המערבי של הרי הרוקי משמשים לאגור מים ממקורותיו של הנהר הקולורדו, כמו גם שני יובלים, קוטונווד קריק (Cottonwood Creek) והנהר פרייזר (Fraser River). אגם גרנבי (Lake Granby), השוכן במזרח מחוז גרנד הוא מתקן האגירה העיקרי של מיזם C-BT, כשהקיבולת שלו 665 מיליון מטרים מעוקבים. את המאגר סוכרים סכר גרנבי בגובה 91 מטרים וסוללות משנה באורך 3,878 מטרים.
מאגר קוטונווד נבנה בקוטונווד קריק, השוכן מערבית לאגם גרנבי. מאגר וינדי גאפ (Windy Gap Reservoir) הוא מתקן הטיה קטן השוכן בצמוד למפגש הנהרות קולורדו ופרייזר, כ-8 קילומטרים במורד הזרם מגרנבי. מים מהנהר פרייזר, כמו גם פלגים אחרים הזורמים לקולורדו מעבר לסכר גרנבי, מוטים בנקודה זו ונשאבים מזרחים לאגם גרנבי. מיזם וינדי גאפ לא שייך ללשכת הטיוב, אלא לחברת המים העירונית הצפונית (Northern Water Municipal District), קונסורציום של שש ערים של רכס פרונט. אם זאת, מיזם זה משתמש במתקני האגירה ובאמצעי החלוקה כמו מיזם C-BT.[1]
מאגם גרנבי המים מועלים לגובה של 38 מטרים אל תעלה המובילה את המים לאגם שדואו מאונטיין (Shadow Mountain Lake), השוכן על נהר הקולורדו מערבית לאגם גרנד הטבעי. שני גופי המים מחוברים בתעלה קצרה מה שמאפשר זרימה חופשית אל פתח הכניסה של מנהרת אלווה ב. אדמס שעל החוף המזרחי של אגם גרנד. המים זורמים אז לאורך 21.2 קילומטרים מתחת לקו פרשת המים של אמריקה דרך מנהרת אדמס, היכולה להוביל עד 16 מטרים מעוקבים של מים בשנייה אל המדרון המזרחי.
המערכת ההידרואלקטרית של המדרון המזרחי
מהרגע שהמים יוצאים ממנהרת אדמס מעט דרומית-מערבית לאסטס פארק, המערכת מבוססת על כוח המשיכה בלבד, כשהמים צונחים מגובה של כ-850 מטרים אל מרגלות הרי הרוקי מערבית ללוולנד. היציאה המזרחית של התעלה שוכנת במאגר הפורטל המזרחי (East Portal Reservoir), מאגר ויסות קטן בנהר וינד (Wind River). מכאן המים מובלים דרך סיפון הפוך מעבר לעמק אספן קריק (Aspen Creek valley), וצונחים 62 מטרים לאגם מריס (Marys Lake), שם הם מפעילים את תחנת הכוח אגם מריס (Marys Lake Powerplant) בת ה-8.1 מגה-ואט. אגם מריס הוא אגם טבעי קטן שהורחב במטרה ליצור מאגר מווסת שניוני. המים צונחים אז 157 מטרים לתחנת הכוח אסטס בעלת כושר ייצור של 45 מגה-ואט[2] באגם אסטס, שנוצר על ידי סכר אולימפוס (Olympus Dam) על נהר ביג תומפסון באסטס פארק. אגם אסטס נועד לווסת הן את הזרימה ממי מיזם C-BT והן את הזרם הטבעי של הנהר ביג תומפסון.
מאגם אסטס המים זורמים מזרחה דרך מנהרות אולימפוס ופול היל (Pole Hill) אל תחנת הכוח פול היל בהספק של 38.2 מגה-ואט, שבו המים צונחים בגובה של 251 מטרים, ואז זורמים דרך מנהרת רטלסנייק (Rattlesnake Tunnel) הקצרה לאגם פיינווד (Pinewood Lake). המים נכנסים אז למנהרת בולד מאונטיין (Bald Mountain Tunnel), מזרחה אל המקום בו הם צונחים בפעם האחרונה מגובה 322 מטרים אל תחנת הכוח פלטאיירון (Flatiron Powerplant) בת ה-94.5 מגה-ואט.[3] מתעלת הפליטה של תחנת הכוח המים זורמים למאגר פלטאיירון שממנו המים מחולקים למדרון המזרחי.
מתקני החלוקה למרגלות ההרים
מהרגע שהמים מגיעים למאגר פלטאיירון, הם מתפצלים לשני ענפים המחלקים מים לאזור באורך 80 קילומטרים לאורך פרוזדור רכס פרונט, מפורט קולינס סמוך לדנוור. הענף הצפוני כולל את תעלת ההספקה הורסטות (Horsetooth Supply Canal) ומנהרות המובילים מים בכוח הכבידה למאגר הורסטות. המאגר נוצר על ידי ארבעה סכרים בגבעות מערבית לפורט קולינס והקיבולת שלו היא 187 מיליון מטרים מעוקבים של מים. מוצא המים בקצה הצפוני של המאגר אל תוך תעלת ההזנה צ'ארלס הנסן (Charles Hansen Feeder Canal), שמספקת מים לחקלאות בעמק קש לה פודר. יש מוצא מים קטן יותר בקניון סולג'ר (Soldier Canyon) המספק מים לאזור פור קולינס.
מים הזורמים לענף הדרומי חייבים להישאב לתוך אגם קרייטר, השוכן מערבית לברתהוד (Berthoud). קיבולת המאגר 138 מיליון מטרים מעוקבים של מים. בזמנים של צריכת שיא בחשמל אפשר להשיב מים מאגם קרייטר לאגם פלטאיירון באמצעות משאבה. המים זורמים דרומה מאגם קרייטר לתוך תעלת האספקה סנט וראין (St. Vrain Supply Canal), המספקת מים לנהרות ליטל תומפסון וסנט וראין קריק. מהקצה של תעלת סנט וראין מתמשכת תעלת האספקה של בולדר קריק (Boulder Creek Supply Canal) דרומה אל נהר בולדר קריק, ותעלת האספקה של סאות פלאט (South Platte Supply Canal) נמשכת מכאן לצפון-מזרח עד לנהר סאות פלאט.
קישורים חיצוניים
- The Great Plains Region
- The Eastern Colorado Area Office
- Horsetooth and Carter Lake reservoirs
- "Man-made River Pierces The Rockies" , September 1947, Popular Science
- U.S. Department of the Interior: Water and Power Resources Service, Project Data, pps 251-292. United States Government Printing Office, 1981.