מטרודורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מטרודורה (בערך 200–400 לספירה) הייתה רופאה יווניה ומחברת הטקסט הרפואי העתיק ביותר שנודע כי נכתב על ידי אישה, "על מחלות ותרופות של נשים" (Περὶ τῶν Γυναικείων παθῶν τῆς μἠτρας).[1] החיבור הרפואי שלה כולל תחומים רבים ברפואה, לרבות גינקולוגיה, אך לא מיילדות. כותבים רפואיים ביוון וברומא העתיקה, הרבו להתייחס אליו בכתביהם. הוא גם תורגם ופורסם באירופה של ימי הביניים. לא ידוע דבר על זהותה של מטרודורה מעבר לשמה.[2] עם זאת, ידוע כי כמה רופאות נשים היו קיימות בעולם היווני-רומי העתיק, והיא נחשבת בדרך כלל לכותבת הרפואית הראשונה.

על מחלות ותרופות של נשים

"על מחלות ותרופות של נשים" שרד עד היום. יש בו שני כרכים המכילים 63 פרקים. כמו רוב הרופאים בתקופתה, גישתה של מטרודורה הושפעה מאוד מעבודתם של היפוקרטס והקורפוס ההיפוקרטי (אנ'), למשל, היא אימצה את התיאוריות של היפוקרטס בנוגע להיסטריה. מטרודורה נחשבה לסמכות בנושאים שנויים במחלוקת כמו סימפטומולוגיה ואטיולוגיה; דלקת ברחם היא דוגמה אחת. יש לה תרומה ייחודית לקידום ההבנה הרפואית של תאוריה ואטיולוגיה.[3]

נשים רופאות היו פעילות בגינקולוגיה ומיילדות ביוון וברומא העתיקה, והיה נדיר שעסקו בתחומי רפואה אחרים. לידה ומיילדות בעת העתיקה נתפסו כתחומים מקובלים בתחום הרפואה עבור נשים רופאות. הן הצליחו להשיג הכשרה רפואית, בעיקר בגלל המסורת העתיקה של תורת המיילדות והקשר שלה לנשים שהוכשרו על ידי נשים אחרות. מטרודורה כותבת על תחומי רפואה רבים בספר "על מחלות ותרופות של נשים", כולל כל תחומי הגינקולוגיה, אך מיילדות אינה נכללת בכרכים הקיימים.

כירורגיה לא הייתה נפוצה ביוון העתיקה או ברומא, והיא גם לא נכללת במחקרה של מטרודורה. זאת בניגוד לכתיבתה של רופאה אחרת, אספסיה הרופאה, שכתבה על ניתוחים גניקולוגים כולל הפלות. כותבים רופאים אחרים התייחסו לעיתים קרובות לעבודותיה של אספסיה, ביניהם אתיוס וסורנוס מאפסוס.[4] מטרודורה לא עסקה בתחום תורת המיילדות המסורתי, אלא התמקדה בפתולוגיה, כמו רופאים גברים שהושפעו מהיפוקרטס. בניגוד להרבה כותבים רפואיים גברים באותה עת, היא התייחסה במחקריה ישירות לכתבי היפוקרטס, ולא למקורות משניים שהופצו במאות השנים שעברו מאז היפוקרטס ועד לזמנה.[5]

השפעה

התרגומים הלטיניים הראשונים של הספר "מחלות ותרופות של נשים" הופיעו בין המאות השלישית לחמישית.[6] כתב היד הידוע העתיק ביותר של יצירתה של מטרודורה ממוקם בפירנצה.[7] עבודותיה של מטרודורה צוטטו בכתביהם של כותבים רפואיים אחרים, וכן פורסמו מחדש כתקצירים.

הטקסטים המלומדים של יוון ורומא העתיקה היו חלק מיסודות המחקר המערבי בימי הביניים באירופה. גם עבודותיה של מטרודורה הופצו בתקופה זו.

ברשימות הביבליוגרפיות שלה נמצאת בין היתר עבודה שכותרתה "a Berenice called Cleopatra" או "mono marciglia". דבר זה גרם כנראה, לכמה מו"לים בימי הבינים לייחס בטעות את עבודתה לקלאופטרה השביעית, המלכה המפורסמת של מצרים. כך הספר "על מחלות ותרופות של נשים" פורסם בשם "קלאופטרה" על ידי קספר וולף בשנת 1566, ולאחר מכן על ידי ישראל שפיץ בשנת 1597.[8]

מטרודורה הקדישה הרבה מזמנה לעבודה בקליניקה. עבודותיה מתייחסות לבדיקות שנערכו הן באופן ידני והן באמצעות ספקולום ומראות היכרות מפורטת עם הפיזיולוגיה. היא הרחיבה את תחום הגינקולוגיה על ידי ניסוח סיווגים של הפרשות מהנרתיק והציעה תיאוריות בנושא אטיולוגיה כמו אפשרות לזיהומים טפיליים בפי הטבעת הגורמים להפרשות בנרתיק. המחקר והתיאוריה המקוריים שלה, תרמו רבות לתחומים אלה. במחקרה נמצאות תרכובות רפואיות רבות שלא נמצאו במקומות אחרים.[9] עבודתה כוללת אנציקלופדיה רפואית, שערכיה ממוינים לפי א' ב' וזו כנראה האנציקלופדיה הרפואית הידועה הראשונה. כתב היד לא שלם ומסתיים באות אפסילון.[10][11]

הערות שוליים

  1. ^ For the Greek text and Italian translation, see Giorgio Del Guerra, Il Libro di Metrodora, Milan 1953.
  2. ^ Cancik, Hubert; Helmuth Schneider & David E. Orton. Brill's New Pauly Antiquity, Volume 8. Brill, 2006; digitized by University of Michigan, 2010. p. 219. 9789004122710ISBN
  3. ^ James, Sharon L.; Sheila Dillon (2012). A Companion to Women in the Ancient World. John Wiley and Sons. p. 123. ISBN 9781444354805.
  4. ^ James, Sharon L.; Sheila Dillon (2012). A Companion to Women in the Ancient World. John Wiley and Sons. p. 123. ISBN 9781444354805.
  5. ^ Furst, Lilian R. (1999). Women Healers and Physicians: Climbing a Long Hill. University Press of Kentucky. p. 138. ISBN 9780813109541.
  6. ^ Miles, Margaret M. (2011). Cleopatra: A Sphinx Revisited. University of California Press. p. 141. ISBN 9780520243675.
  7. ^ Howard, Sethanne (2008). Hidden Giants, 2nd Edition. Lulu.com. p. 29. ISBN 9781435716520.
  8. ^ Miles, Margaret M. (2011). Cleopatra: A Sphinx Revisited. University of California Press. p. 142. ISBN 9780520243675.
  9. ^ Furst, Lilian R. (1999). Women Healers and Physicians: Climbing a Long Hill. University Press of Kentucky. pp. 138–9. ISBN 9780813109541.
  10. ^ New Scientist. New Science Publications. 136: 88. 1992. {{cite journal}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  11. ^ Judith P. Hallett; Marilyn B. Skinner, eds. (1997). Roman Sexualities. Princeton University Press. pp. 199–200. ISBN 9780691011783.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0