מט'פר שאה, סולטאן מלאקה
| שם מלא | מט'פר שאה אבן אל-מרהום סולטאן מוחמד שאה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1459 | ||||
| סולטנות | סולטנות מלאקה | ||||
| |||||
הסולטאן מט'פר שאה אבן אל-מרהום סולטאן מוחמד שאה (נפטר ב-1459) היה סולטאן מלאקה החמישי. הוא שלט בסולטנות בין השנים 1445–1459. השם הקודם שלו היה רג'א קאסים[1] וידוע גם בשם סולטאן וודפונה במסמך הסיני שנכתב באותה תקופה ההיסטוריה של מינג בסין.
שלטונו
רג'א קאסים, בנם של מוחמד שאה וטון ווטי, עלה לשלטון בסולטנות מלאקה לאחר מותו של אחיו למחצה, אבו שהיד שאה. דודו, טון עלי היה מנהיג טמילי בעל השפעה שלקח חלק בקשר לחיסולו של הסולטאן הקודם ותמך בהעלאת אחיינו לכס השלטון. אחרי שהומלך כסולטאן מלאקה, רג'א קאסים שינה את שמו למט'פר שאה. כסולטאן, הורה לקציניו לפעול לפי המסורת שהנהיג אביו המנוח. כמו כן, במהלך שלטונו התחתן עם בתו של ראש הממשלה שלו, ונולד לו בן בשם רג'א עבדאללה.
בתקופתו, הפכה מלאקה לכוח טריטוריאלי ומסחרי והפכה למקור הפצה של האסלאם בארכיפלג האינדונזי. זמן קצר לאחר שעלה לשלטון סירב להעביר את התשלום המקובל ליריבתה המרכזית של מלאקה בחצי האי המלאי, ממלכת איוטהאיה, וכוחותיו הצליחו להדוף שתי משלחות עונש, אחת יבשתית ב-1446 והשנייה ימית ב-1456. לאחר הדיפת ההתקפות רכש את סלנגור מצפון-מערב למלאקה כדי להופכה למקור מזון ובמטרה להשתלט על חלקים אסטרטגיים בחוף סומטרה מצידו השני של המיצר.
מט'פר שאה נפטר בשנת 1459 ונקבר במלאקה.
ראשי הממשלה בתקופתו
לאחר שהבנדהארה סרי ווק רג'א ה-1 מת, מינה מט'פר שאה אדם בשם טון פרפטי, בנו של זה שנפטר, והעניק לו את השם סרי מלאקה ווק קינג ה-2. עם זאת, הוא התאבד לאחר שחשב שהסולטאן לא מרוצה ממנו. הוא הותיר אחריו בת, טון קודו ושני בנים, האחד טון פראק והשני טון פרפטי פוטי. בהתאם למסורת, טון פראק עתיד היה להתמנות לבנדהארה, אולם הסולטאן החליט למנות את דודו, טון עלי, כהכרת תודה על כך שסייע לו לעלות לשלטון, והתחתן עם טון קודו. בינתיים, הוא שלח את טון פראק לשמש כמפקד צבאי במטרה למנוע כל סערה פוליטית.
בשנת 1456 החליט מלך סיאם לנסות ולתקוף את מלאקה בפעם השנייה דרך הים. כשנודע לממשלת מלאקה על התוכנית, הוחלט להכין את הצי ולתקוף קודם לכן בבאטו פהט. את הכוחות הנהיג טון פראק שהסתייע בטון המזה. הקרב שנערך בין הצדדים הפך לקרב הראשון של מלאקה, שההחזיקה ביתרונות של כישורים וידע. בסיום הקרב נאלצו הסיאמים לשוב על עקבותיהם. הניצחון בקרב שידר עוצמה חדשה מצידה של מלאקה בדרכה להרחיב את השפעתה בארכיפלג המלאי וגרם לחיזוק יציבות השלטון במלאקה.
הניצחון הביא לעלייה בכוחו הפוליטי של טון פראק, דבר שגרם למתיחות בינו לבין טון עלי. כשראה שהשנאה בין שני המנהיגים הדומיננטיים עלולה להביא לאי-אמון בקרב תושבי מלאקה, החליט מט'פר שאה לפייס את טון עלי, שהיה אלמן, והסכים לפרוש בתנאי שיתאפשר לו להתחתן עם טון קודו, שהייתה אחת מנשותיו של הסולטאן. עד מהרה טון עלי וטון פראק השלימו והחלו לשתף פעולה ביניהם. טון עלי גם תמך במינויו של טון פראק לבנדהארה החדש של מלאקה, ולאחר שמונה החל למלא תפקיד חשוב בתולדות הסולטנות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ George C dès, The Indianized States of South-East Asia, הוואי: הוצאת אוניברסיטת הוואי, 1968, מסת"ב 9780824803681
28270097מט'פר שאה, סולטאן מלאקה