ינובסקה
 | |
| עובדים מהזונדרקומנדו של מבצע 1005, לצד מכונה לגריסת עצמות, במחנה ינובסקה, 1943 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה עבודה |
| מדינה |
 פולין (כיום אוקראינה) |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | ספטמבר 1941 |
ינובסקה (Janowska) היה מחנה עבודה שהוקם בעת הכיבוש הנאצי בפאתי העיר לבוב שבפולין (כיום באוקראינה), ובהמשך שימש כמחנה ריכוז למשלוחי יהודים למחנות ההשמדה וכאתר רציחה המוני.
היסטוריה
המחנה התחיל את דרכו כמפעל חימוש שהוקם ברחוב ינובסקה בפרברי לבוב בספטמבר 1941, חודשים אחרים לאחר כיבוש האזור בידי גרמניה הנאצית. המפעל נועד לספק את צורכי הורמאכט והלופטוואפה, והעסיק כ-350 עובדי כפייה מיהודי לבוב. בתוך שבועות אחדים הפך המפעל למחנה עבודה סגור ומגודר, ובהדרגה גדל מספר עובדי הכפייה בו ב"מגויסים" מבין יהודי לבוב. היות שראש היודנראט של לבוב, יוסף פרנס, סירב לשתף פעולה במסירת עובדי כפייה למחנה ינובסקה, הוא הוצא להורג, ותחתיו מונה אברהם רוטפלד, שכעבור שלושה חודשים מת והוחלף בהנריק לנדסברג.
במרץ 1942 הגיעו למחנה עוד כמה מאות עובדי כפייה יהודיים כתוצאת האקציה שנערכה בגטו לבוב. תחנת הרכבת קלפארוב הסמוכה לינובסקה שימשה לשילוח 15,000 קרבנות האקציה שנבחרו למשלוח למחנה ההשמדה בלז'ץ באמצעות קרונות בקר.
בהמשך, הפך ינובסקה למחנה המעבר העיקרי אליו נשלחו יהודי לבוב כתחנה בדרך לשילוחם למחנות ההשמדה, בעיקר לבלז'ץ. המחנה התרחב בסדנאות עבודה נוספות, ואסיריו הועסקו גם בעבודות בלתי-יצרניות בעליל כגון חפירת בורות והעברת גלי אבנים מצד לצד, במטרה לשבור את גופם ונפשם. שטח המחנה הוגדל, במקביל לצמצום בשטחו של הגטו בלבוב, והוא הפך להיות מחנה ריכוז.
אסירי המחנה סבלו מהתעללויות קשות, רעב ומחלות. אל המחנה נשלחו יהודים מלבוב ומיישובי הסביבה, שם עברו סלקציה שבה מיעוטם שנמצא כשיר לעבודה נשאר לעבוד בו, בעוד מרביתם הועמסו בתוך זמן קצר על רכבות למחנות ההשמדה.
בתחילת 1943 החל מחנה ינובסקה עצמו לקבל אופי של מחנה השמדה. בשטחי החולות שבסביבתו הוצאו להורג ביריות אלפים מבין היהודים שנשלחו אליו, בעיקר שארית הפליטה של יהודי גטו לבוב. העסקת עובדים יהודים במפעלים צומצמה משמעותית, תקופת הכליאה במחנה התקצרה, והואץ תהליך ההשמדה. מדי פעם הוצאו שילוחים להשמדה מן המחנה (ב-1943 שונה היעד לסוביבור לאחר שמחנה בלז'ץ נסגר). האסירים גורשו לעיתים עירומים, גם בימי החורף, על מנת למנוע מעשי בריחה והתקוממות. על ההתעללויות וההוצאה להורג פיקדו באכזריות מפקדי המחנה הגרמנים, אוברשטורמפיהרר פריץ גבאואר ואוברשטורמפיהרר גוסטב וילהאוז שנהגו להשתתף אישית, במו ידיהם, ברציחות באמצעות ירי וחנק.
במחצית השנייה של 1943 החלה התארגנות של קבוצת אסירים למרד, ולתוך המחנה הוברחו תוך סיכון רב מספר כלי נשק ותחמושת בידי עובדים שנשלחו לעבודה מחוץ למחנה. כאשר החליטו הגרמנים על חיסול סופי של המחנה, בנובמבר 1943, היו אכן מספר ניסיונות התנגדות חמושה, אך לא הצליחו לארגנו לכלל מרד כולל. בין היתר התמרדו עובדי הזונדרקומנדו של מבצע 1005, שהועסקו באיסוף ושריפת הגופות לטשטוש הראיות. ניסיונות ההתנגדות דוכאו, אחרוני אסירי המחנה נרצחו והמחנה עצמו חוסל.
בהיעדר רישומים אין ידיעה ודאית על מספר הקרבנות שמצאו את מותם בינובסקה, אך מעריכים כי נספו באתר עצמו רבבות יהודים, ורבבות אחרים הועברו דרכו להשמדה במחנות אחרים.
טנגו המוות
בזמן העינויים, העבודות וההוצאות להרוג תמיד נוגנה מוזיקה במחנה. התזמורת הורכבה מאסירי המחנה, שניגנו תמיד את אותה המנגינה שכונתה בפני האסירים "טנגו המוות". בתזמורת היו פרופסור לבובסקי מנהל הקונסרבטוריון הממשלתי שטילס, מנצח האופרה מונד ועוד נגנים יהודים מפורסמים.
תמונות הלהקה הייתה אחת ממסמכי עדות בתהליך ההאשמה במשפטי נירנברג. בזמן ההוצאות להורג בתלייה פקדו על הלהקה לבצע את טנגו המוות, ובזמן העינויים לבצע פוקסטרוט. לפעמים בערב, הורו ללהקה לנגן מתחת לחלונו של מפקד המחנה למשך שעות.
על סף השיחרור של לבוב על ידי יחידות הצבא האדום, הנאצים העמידו במעגל 40 מאנשי הלהקה בזמן ששומרי המחנה הקיפו אותם במעגל סגור ופקדו עליהם להתחיל לנגן. בהתחלה הוצא להורג מנצח התזמורת מונד, לאחר מכן בפקודת מפקד המחנה כל פעם נכנס חבר אחר של התזמורת למרכז המעגל, הניח את כלי הנגינה שלו על הארץ התפשט לגמרי, לאחר מכן הוצא להורג על ידי ירייה בראשו.
ניסיונות לשחזר את "טנגו המוות" לא צלחו - התווים לא נשמרו, וכמה מהאסירים ששרדו, בניסוין לשחזר את המנגינה על-פי זיכרונם נכנסו לטרנס או שהתחילו בבכי קשה. משוער שהמנגינה הייתה מנגינת הטנגו הפולנית המפורסמת באותה התקופה "This is the Last Sunday" ובגרסה הרוסית "Wearied Sun"
לקריאה נוספת
- אהרון וייס, האנציקלופדיה של השואה. תל אביב: ספרית פועלים, 1990. כרך ג', עמ' 572 - 575. מפות, תמונה
קישורים חיצוניים
- עדות לאון וולס במשפט אייכמן על החיים בגטו לבוב ובמחנה ינובסקה
- ינובסקה-לבוב, באתר יד ושם
- Janowska, באתר Aktion Reinhard Camps, מאי 2006 (באנגלית)
- דב גיל-הר, הצייר מיאנובסקה: זיכרונות מהמחנה האכזרי שלא תועד , באתר של "רשת 13", 27 באפריל 2014 (במקור, מאתר "nana10")
