מחמוד שאה, סולטאן מלאקה
| שם מלא | מחמוד שאה אבן אל-מרהום הסולטאן אלאודין ריאט שאה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1528 קמפאר, סומטרה. | ||||
| בת זוג |
נסיכת פהאנג הנסיכה אוננג קנינג טון טיה רטנה מנגאלה טון קודו טון פאטימה | ||||
| |||||
| |||||
הסולטאן מָחְמוּד שָאָה אִבְּן אֵל-מָרְהוּם סוּלְטָאן אָלְאוּדִין רִיאָט שָאָה (נפטר ב-1528) היה סולטאן של סולטנות מלאקה בין השנים 1488 עד 1511, וכן טען לכתר בין השנים 1513–1528.
ביוגרפיה
מחמוד שאה היה בנו הצעיר של עלאא אלדין קרי, סולטאן מלאקה ה-7 וירש אותו ב-1488[1].
עם מותו המוקדם של אביו, הוא הומלך בגיל צעיר מאוד, והעוצר באותה עת (נקרא במלאית גם "בנדהארה", ראש ממשלה) היה טון פראק. בשנות השלטון הראשונות שלו כשהיה עוד צעיר למדי נחשב מחמוד שאה למלך חסר רחמים, אך הוא הותיר את ניהול הסולטנות בידי טון פראק. לאחר מותו של פראק ב-1498 התמנה לתפקיד טון מוטאהיר. אחרי מותו של פראק הפך הסולטאן למתון יותר, אם כי שנות שלטונו האחרונות היו מלוות בסערות רבות.
לפי תיעודים שנותרו מאותה תקופה, השלטון בסולטנות הפך לבלתי יעיל וחלש כשמוטהיר לקח שוחד ומינה שרים לפי גחמות ארעיות. ההתנהגות הזו גרמה לפילוג בממשלה והסולטאן אף הוציא את טון מוטהיר וכל משפחתו להורג אחרי שהוטעה על ידי פלג אחר. מלבד זאת, המאבק על השליטה בין השרים גרם לפילוג גם בקרב תושבי הממלכה. המאבקים האלו חדרו גם לצבא, כשבתחילת המאה ה-16 נחלש צבא הסולטנות כיוון שהורכב ברובו משכירי חרב שלא שמרו אמונים לממלכה[2].
נפילת הסולטנות
במהלך ביקורו של האדמירל הפורטוגזי דייגו לופז דה סקווירה בין השנים 1509–1510 תכנן הסולטאן להתנקש בחייו, אולם התוכנית הגיעה לידי האדמירל שנמלט מהמדינה. הקצין הפורטוגזי אפונסו דה אלבוקרקי שקיבל את ההודעה על כך החליט לנצל את הניסיון כעילה למסע הכיבושים שלו בדרום-מזרח אסיה[3].
מלאקה הותקפה על ידי הפורטוגזים ב-1511 ומחמוד שאה נמלט לפהאנג שבחוף המזרחי, שם ניסה לשווא לגייס סיוע סיני. אחרי שנכשל המשיך הסולטאן דרומה והעביר את הבירה לאי בינטאן (כיום חלק מאינדונזיה), דרומית מזרחית לסינגפור תוך שהוא ממשיך לקבל את היחס של מדינות האזור כסולטאן מלאקה. בין השנים 1515–1519, כמנהיג הקונפדרציה המלאית והמוסלמית ניסה להוביל התקפות לשחרור מלאקה אך נכשל במאמציו. ב-1526 הפורטוגזים הגיבו לאיום המתמשך מצידו על ידי השמדת בינטאן. אחרי ההפסד מחמוד שאה ברח לקמפאר שם חי עד שנפטר ב-1528. בנו, אלאודין ריאט שאה, ייסד את סולטנות ג'והור שהפכה לאימפריה חזקה שהגיעה לשיאה במאות ה-18 וה-19. בנו השני, רג'א מוט'פר הקים את סולטנות פראק[4].
חיים אישיים
למחמוד שאה היו כמה נשים, הבולטת שבהם היא טון טיה. מלבד זאת, הוא הוליד בחייו שלושה בנים: אחמד שאה, שהיה הסולטאן האחרון של מלאקה, מוט'פר הראשון מפראק ואלאודין ריאט שאה שייסד את סולטנות ג'והור.
בנו, אחמד שאה, ירש אותו למשך כשנתיים בשנים 1511–1513 אחרי שאביו הוציא להורג את טון מוטהיר שהיה הבנדהארה של הסולטנות. אחמד שאה נחשב ללא כשיר להיות סולטאן ונהרג ב-1513 במהלך ניסיונותיו של מחמוד שאה להשתלט בחזרה על הסולטנות מידי הפורטוגזים. הוא הצליח לתפוס מחדש בכס המלוכה, אולם זה היה כבר אחרי שהסולטנות חרבה, מה שהפך אותו לטוען לכתר.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ George C dès, The Indianized States of South-East Asia, הוצאת האוניברסיטה של הוואי, 1968, מסת"ב 978082403681
- ^ bin Mansor, Suffian (2017). Buku Teks Sejarah Tingkatan 2. Kuala Lumpur: Dewan Bahasa dan Pustaka. p. 90. ISBN 978-983-49-1647-3.
- ^ Haywood, John (2002). Historical Atlas of the Early Modern World 1492–1783. Barnes & Noble Books. ISBN 0-7607-3204-3.
- ^ bin Mansor, Suffian (2017). Buku Teks Sejarah Tingkatan 2. Kuala Lumpur: Dewan Bahasa dan Pustaka. p. 118. ISBN 978-983-49-1647-3.
30961396מחמוד שאה, סולטאן מלאקה